כתובות תחום גזר

כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית תחמגזר ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס

העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים

כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל. הכתובות גדולות במידתן.;למשל: כתובת מס' 12 היא באורך 1.04 מ', ברוחב 0.58 מ', ואותיותיה החקוקות בסלע בגובה 18–28 ס"מ. כל הכתובת (למעט מס' 10, 11) הן בנוסח קבוע: כתובת עברית: תחמ גזר, שפירושה "תחום גזר", ומעליה ובמהופך השם היווני ΑΛΚΙΟΥ שמשמעותו היא "של אלקיוס". בכתובת 10 מופיע השם ΑΛΕΞΑ – "אלכיסא", ובכתובת 11 ΑΡΧΕΛΑΟΥ, שפירושו "של ארכלאוס". תופעה זו אינה קיימת בשום מקום אחר בארץ ישראל.

המחקר על הכתובות

במשך שנים רבות נחשבו הכתובות כמציינים את תחום שבת מסביב לגזר^[1], ובהתאם אף הוצע לקבוע את הגודל של האמה^[2]. אולם הסבר זה נתקל בקושי שהמרחק בין הכתובות ותל גזר גדול משמעותית מ-2000 אמה על פי כל מידת אמה סבירה.

על פי מחקרו של הארכאולוג רוני רייך, המתבסס על הכתובות שעדיין קיימות בשטח, התברר כי הכתובת העברית ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד ופניו לעבר תל גזר. הכתובת היוונית, הכתובה במהופך מעל זו העברית, ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד עם פניו מתל גזר והלאה. מכאן המסקנה שהכתובות סימנו את תחום היישוב גזר ואדמותיו, ואילו אלקיוס (בדרום ובמזרח) ואלכיסא וארכלאוס (בצפון) היו בעלי קרקעות הסמוכים לתחום גזר, ולא בעלי תל גזר ואדמותיו כפי שסברו קודם לכן.

רייך קישר את קביעת התחום של גזר, ששטחו כ-4 קמ"ר, לכיבוש המקום בידי שמעון החשמונאי, כמתואר בספר מקבים א' יג, 43–48. כאן מתואר כיבוש העיר, שהייתה בעלת יישוב פגני, גירוש אוכלוסייתה והחלפתה באוכלוסייה יהודית המקיימת את החוק (הוא חוק התורה, כלומר יהודים מאמינים). ייתכן כי היה כאן ניסיון קדום לקבוע אזור "אסור" מבחינה הלכתית באתר שהיה קודם לכן "מותר", כלומר: אזור של אוכלוסייה פגנית, שתוצרתה החקלאית איננה מחויבת במצוות התלויות בארץ (ולכן מותר מבחינה הלכתית), שהפך לאזור מיושב יהודים, ולכן תוצרתה החקלאית אסורה בהנאה מיידית אלא לאחר שהופרשו ממנה תרומות ומעשרות ושאר מצוות התלויות בארץ. ייתכן כי יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון, שמונה בראשית דרכו, על ידו, להיות שליט גזר, הוא האחראי לחקיקת הכתובות, והוא שיישם אחר כך את שלמד בגזר ביחס לכל תחומי שלטונו, לגבות באופן מאורגן את המעשרות ושאר מתנות כהונה כמסופר בקצרה במשנה (מסכת מעשר שני פ"ה מט"ו; מסכת סוטה פ"ט מ"י).

במאי 2012 התקיים סקר ארכאולוגי ליד תל גזר, על ידי הסמינר התאולוגי הבאפטיסטי של דרום מערב מטקסס שבארצות הברית בראשות פרופ' אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאן. במסגרת הסקר התגלתה כתובת נוספת שלא הייתה ידועה עד כה שמספרה הוא 13. בנוסף אותרה כתובת מס' 4 שעד מציאתה נחשבה אבודה. שתי הכתובות נמצאו במרחק של 100 מטר אחת מהשנייה ממזרח לעין ירדה.^[3]

כתובת מס' 13 היא דו-לשונית ביוונית ובעברית, הכתובה בת 3 שורות. הכתובת שחוקה ולכן ניתן לקרוא רק חלק מהכתובת. בשורה הראשונה נכתב ביוונית של אלקיוס, בשורה השנייה המילה בעברית תחום, ובשורה השלישית זוהתה המילה גזר.

כתובת מס' 4 נמצאה לראשונה בשנת 1881 על ידי שארל קלרמון-גנו. בחפירות שהתקיימו באתר בין השנים 1909-1902 חיפש הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר את הכתובת ולא הצליח לאתר אותה. הערכתו הייתה שהכתובת הושחתה. הסוקרים שמצאו את הכתובת איתרו אותה תוך שהם מסתמכים על ציור שטח מהמאה ה-19.

פרטי הכתובות ופרטי גילוין

מספר כתובת	שנת גילוי	מגלה	מרחק מתל גזר במטרים	רשת ישראל החדשה נ"צ צפון/מזרח	קואורדינטות גאוגרפיות	מיקום נוכחי	הערות	תמונה
1	1873[4]	שארל קלרמון-גנו	1,900	194700/640200	31°51′14.406″N 34°56′34.805″E / 31.85400167°N 34.94300139°E / 31.85400167; 34.94300139	המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
2	1874	שארל קלרמון-גנו	1,700	194600/640600	31°51′20.891″N 34°56′27.964″E / 31.85580306°N 34.94110111°E / 31.85580306; 34.94110111	המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
3	1874[2]	שארל קלרמון-גנו	1,750	194600/640400	31°51′20.891″N 34°56′27.893″E / 31.85580306°N 34.94108139°E / 31.85580306; 34.94108139	לא ידוע, אולי עדיין באתר
4	1881[5]	שארל קלרמון-גנו	1,250	194200/640900	31°51′37.092″N 34°56′12.720″E / 31.86030333°N 34.93686667°E / 31.86030333; 34.93686667	באתר ממזרח לעין ירדה במרחק 100 מטר מכתובת 13	הכתובת נעלמה במשך השנים, מקאליסטר לא הצליח לאתרה. היא אותרה מחדש בשנת 2012
5	1898	האב מארי ז'וזף לגראנז'	2,100	193208/638832	31°50′31.1712″N 34°55′37.2252″E / 31.841992000°N 34.927007000°E / 31.841992000; 34.927007000	באתר	נמצאת ביער המגינים ממזרח לכרמי יוסף, בין היישוב למצפה בקוע.
6	1902	רוברט מקאליסטר	1,720	192861/638930	31°50′33.025″N 34°55′21.98″E / 31.84250694°N 34.9227722°E / 31.84250694; 34.9227722	באתר; בחצר בית, רח' הברוש 13, כרמי יוסף	נתגלה רק החלק היווני
7	1963	ש' שרון, קיבוץ נחשון	2,100	193850/638750	31°50′27.263″N 34°55′59.611″E / 31.84090639°N 34.93322528°E / 31.84090639; 34.93322528	בתצוגה, בחצר מוזיאון רוקפלר
8	1980	רוני רייך	2,150	194159/638979	31°50′34.722″N 34°56′11.341″E / 31.84297833°N 34.93648361°E / 31.84297833; 34.93648361	באתר
9	1982	זכריה קלאי וברוך ברנדל	1,550	192750/639050	31°50′36.911″N 34°55′17.746″E / 31.84358639°N 34.92159611°E / 31.84358639; 34.92159611	שני שברים במחסני רשות העתיקות, מס' 81-910	הכתובת נהרסה בעת הקמת היישוב כרמי יוסף, רח' ארז של היום
10	1972	גו' סיגר	על מדרון צפון-מזרחי של התל	192900/641200	31°51′46.725″N 34°55′23.398″E / 31.86297917°N 34.92316611°E / 31.86297917; 34.92316611	באתר	מכוסה על ידי נטיעות כרם
11	1982	זכריה קלאי וברוך ברנדל	על מדרון צפון-מזרחי של התל	192900/642200	31°51′46.725″N 34°55′23.141″E / 31.86297917°N 34.92309472°E / 31.86297917; 34.92309472	באתר	מכוסה על ידי נטיעות כרם
12	2000	רוני רייך וצבי גרינהוט	2,200	193997/638918	31°50′34.008″N 34°56′7.35″E / 31.84278000°N 34.9353750°E / 31.84278000; 34.9353750	באתר
13	2012	אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאן	ממזרח לעין ירדה (עין ורד)		31° 51′ 41.27″ N, 34° 56′ 11.70″ E	באתר	המיקום לא פורסם על ידי המגלים

את ארבע הכתובות שמספריהן 5, 6, 8, ו-12 ניתן לראות באתרן.

לקריאה נוספת

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

• רוני רייך, "תחום גזר – לחקר היישוב היהודי בגזר בתקופה החשמונאית", ארץ-ישראל י"ח (ספר נ' אביגד) (תשמ"ה), עמ' 167–179 (תקציר אנגלי בעמ' *71).
• כתובות תחום גזר, כתבה הכוללת וידאו, צילומי הכתובות וטקסט

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• רן פלד ודני הרמן, חידת כתובות תחום גזר

הערות שוליים