כתובות תחום גזר

כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית תחמגזר ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס
העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים

כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל. הכתובות גדולות במידתן.;למשל: כתובת מס' 12 היא באורך 1.04 מ', ברוחב 0.58 מ', ואותיותיה החקוקות בסלע בגובה 18–28 ס"מ. כל הכתובת (למעט מס' 10, 11) הן בנוסח קבוע: כתובת עברית: תחמ גזר, שפירושה "תחום גזר", ומעליה ובמהופך השם היווני ΑΛΚΙΟΥ שמשמעותו היא "של אלקיוס". בכתובת 10 מופיע השם ΑΛΕΞΑ – "אלכיסא", ובכתובת 11 ΑΡΧΕΛΑΟΥ, שפירושו "של ארכלאוס". תופעה זו אינה קיימת בשום מקום אחר בארץ ישראל.

המחקר על הכתובות

במשך שנים רבות נחשבו הכתובות כמציינים את תחום שבת מסביב לגזר[1], ובהתאם אף הוצע לקבוע את הגודל של האמה[2]. אולם הסבר זה נתקל בקושי שהמרחק בין הכתובות ותל גזר גדול משמעותית מ-2000 אמה על פי כל מידת אמה סבירה.

על פי מחקרו של הארכאולוג רוני רייך, המתבסס על הכתובות שעדיין קיימות בשטח, התברר כי הכתובת העברית ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד ופניו לעבר תל גזר. הכתובת היוונית, הכתובה במהופך מעל זו העברית, ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד עם פניו מתל גזר והלאה. מכאן המסקנה שהכתובות סימנו את תחום היישוב גזר ואדמותיו, ואילו אלקיוס (בדרום ובמזרח) ואלכיסא וארכלאוס (בצפון) היו בעלי קרקעות הסמוכים לתחום גזר, ולא בעלי תל גזר ואדמותיו כפי שסברו קודם לכן.

רייך קישר את קביעת התחום של גזר, ששטחו כ-4 קמ"ר, לכיבוש המקום בידי שמעון החשמונאי, כמתואר בספר מקבים א' יג, 43–48. כאן מתואר כיבוש העיר, שהייתה בעלת יישוב פגני, גירוש אוכלוסייתה והחלפתה באוכלוסייה יהודית המקיימת את החוק (הוא חוק התורה, כלומר יהודים מאמינים). ייתכן כי היה כאן ניסיון קדום לקבוע אזור "אסור" מבחינה הלכתית באתר שהיה קודם לכן "מותר", כלומר: אזור של אוכלוסייה פגנית, שתוצרתה החקלאית איננה מחויבת במצוות התלויות בארץ (ולכן מותר מבחינה הלכתית), שהפך לאזור מיושב יהודים, ולכן תוצרתה החקלאית אסורה בהנאה מיידית אלא לאחר שהופרשו ממנה תרומות ומעשרות ושאר מצוות התלויות בארץ. ייתכן כי יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון, שמונה בראשית דרכו, על ידו, להיות שליט גזר, הוא האחראי לחקיקת הכתובות, והוא שיישם אחר כך את שלמד בגזר ביחס לכל תחומי שלטונו, לגבות באופן מאורגן את המעשרות ושאר מתנות כהונה כמסופר בקצרה במשנה (מסכת מעשר שני פ"ה מט"ו; מסכת סוטה פ"ט מ"י).

במאי 2012 התקיים סקר ארכאולוגי ליד תל גזר, על ידי הסמינר התאולוגי הבאפטיסטי של דרום מערב מטקסס שבארצות הברית בראשות פרופ' אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאן. במסגרת הסקר התגלתה כתובת נוספת שלא הייתה ידועה עד כה שמספרה הוא 13. בנוסף אותרה כתובת מס' 4 שעד מציאתה נחשבה אבודה. שתי הכתובות נמצאו במרחק של 100 מטר אחת מהשנייה ממזרח לעין ירדה.[3]

כתובת מס' 13 היא דו-לשונית ביוונית ובעברית, הכתובה בת 3 שורות. הכתובת שחוקה ולכן ניתן לקרוא רק חלק מהכתובת. בשורה הראשונה נכתב ביוונית של אלקיוס, בשורה השנייה המילה בעברית תחום, ובשורה השלישית זוהתה המילה גזר.

כתובת מס' 4 נמצאה לראשונה בשנת 1881 על ידי שארל קלרמון-גנו. בחפירות שהתקיימו באתר בין השנים 1909-1902 חיפש הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר את הכתובת ולא הצליח לאתר אותה. הערכתו הייתה שהכתובת הושחתה. הסוקרים שמצאו את הכתובת איתרו אותה תוך שהם מסתמכים על ציור שטח מהמאה ה-19.

פרטי הכתובות ופרטי גילוין

מספר
כתובת
שנת
גילוי
מגלהמרחק מתל גזר
במטרים
רשת ישראל החדשה
נ"צ צפון/מזרח
קואורדינטות גאוגרפיותמיקום נוכחיהערותתמונה
11873[4]שארל קלרמון-גנו1,900194700/64020031°51′14.406″N 34°56′34.805″E / 31.85400167°N 34.94300139°E / 31.85400167; 34.94300139המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
21874שארל קלרמון-גנו1,700194600/64060031°51′20.891″N 34°56′27.964″E / 31.85580306°N 34.94110111°E / 31.85580306; 34.94110111המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
31874[2]שארל קלרמון-גנו1,750194600/64040031°51′20.891″N 34°56′27.893″E / 31.85580306°N 34.94108139°E / 31.85580306; 34.94108139לא ידוע, אולי עדיין באתר
41881[5]שארל קלרמון-גנו1,250194200/64090031°51′37.092″N 34°56′12.720″E / 31.86030333°N 34.93686667°E / 31.86030333; 34.93686667באתר ממזרח לעין ירדה
במרחק 100 מטר מכתובת 13
הכתובת נעלמה במשך השנים, מקאליסטר
לא הצליח לאתרה. היא אותרה מחדש בשנת 2012
51898האב מארי ז'וזף לגראנז'2,100193208/63883231°50′31.1712″N 34°55′37.2252″E / 31.841992000°N 34.927007000°E / 31.841992000; 34.927007000באתרנמצאת ביער המגינים ממזרח לכרמי יוסף,
בין היישוב למצפה בקוע.
61902רוברט מקאליסטר1,720192861/63893031°50′33.025″N 34°55′21.98″E / 31.84250694°N 34.9227722°E / 31.84250694; 34.9227722באתר; בחצר בית,
רח' הברוש 13, כרמי יוסף
נתגלה רק החלק היווני
71963ש' שרון, קיבוץ נחשון2,100193850/63875031°50′27.263″N 34°55′59.611″E / 31.84090639°N 34.93322528°E / 31.84090639; 34.93322528בתצוגה, בחצר מוזיאון רוקפלר
81980רוני רייך2,150194159/63897931°50′34.722″N 34°56′11.341″E / 31.84297833°N 34.93648361°E / 31.84297833; 34.93648361באתר
91982זכריה קלאי וברוך ברנדל1,550192750/63905031°50′36.911″N 34°55′17.746″E / 31.84358639°N 34.92159611°E / 31.84358639; 34.92159611שני שברים במחסני
רשות העתיקות, מס' 81-910
הכתובת נהרסה בעת הקמת היישוב
כרמי יוסף, רח' ארז של היום
101972גו' סיגרעל מדרון צפון-מזרחי של התל192900/64120031°51′46.725″N 34°55′23.398″E / 31.86297917°N 34.92316611°E / 31.86297917; 34.92316611באתרמכוסה על ידי נטיעות כרם
111982זכריה קלאי וברוך ברנדלעל מדרון צפון-מזרחי של התל192900/64220031°51′46.725″N 34°55′23.141″E / 31.86297917°N 34.92309472°E / 31.86297917; 34.92309472באתרמכוסה על ידי נטיעות כרם
122000רוני רייך וצבי גרינהוט2,200193997/63891831°50′34.008″N 34°56′7.35″E / 31.84278000°N 34.9353750°E / 31.84278000; 34.9353750באתר
132012אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאןממזרח לעין ירדה (עין ורד)31° 51′ 41.27″ N, 34° 56′ 11.70″ Eבאתרהמיקום לא פורסם על ידי המגלים

את ארבע הכתובות שמספריהן 5, 6, 8, ו-12 ניתן לראות באתרן.

לקריאה נוספת

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  • R. Reich, The "Boundary of Gezer" Inscriptions again, Israel Exploration Journal 40 (1990), pp. 44-46.
  • R. Reich and Z. Greenhut, Another “Boundary of Gezer” Inscription found Recently, Israel* Exploration Journal 52 (2002), pp. 58-63.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.