לאה צמל

לאה צמל
תאריך לידה 19 ביוני 1945
מקום לידה חיפה
השכלה

האוניברסיטה העברית בירושלים

לאה צמל (נולדה ב-19 ביוני 1945) היא עורכת דין ישראלית המייצגת אסירים בטחוניים וטרוריסטים פלסטינים וכן ישראלים ופלסטינים המואשמים באלימות כנגד כוחות צה"ל ומתנחלים[1].

ביוגרפיה

לאה צמל נולדה בחיפה[2] לצבי ופניה צמל, ילידי פולין ואנשי העלייה החמישית. למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים[3]. במהלך מלחמת ששת הימים התנדבה במסגרת צה"ל לפינוי עולים מאזור הקרבות בירושלים. אחרי המלחמה השתתפה בסיור של צה"ל ביהודה ושומרון, במסגרתו ראתה פליטים פלסטינים, ולדבריה התפתחה אצלה תודעה פוליטית[4]. צמל הייתה חברת מצפן ושם פגשה את מיכאל ורשבסקי בן זוגה לחיים ולהם שני ילדים[5].

פעילות משפטית

ב-1971 עשתה צמל את ההתמחות אצל עורכת הדין פליציה לנגר. ב-1972 ייצגה לראשונה קבוצה של פלסטינים וישראלים תומכי אש"ף, שהואשמו שנסעו לסוריה לאימוני גרילה. המפורסם מחברי הקבוצה הוא אודי אדיב. צמל ייצגה את הפלסטינים[4]. צמל מתארת שבמהלך המשפט כונתה בוגדת והותקפה מילולית[6].

צמל ייצגה, במהלך 40 שנה, ישראלים ופלסטינים בבתי דין צבאיים ואזרחיים[1] ובהם מבצעי הלינץ' ברמאללה, אחמד סעדאת, עזרא נאווי ואחרים. לפי תפיסתה, לקוחותיה הפלסטינים הם "..אנשים די מסכנים שמנסים בדרכים פרימיטיביות לחלוטין, בחוסר כוח, בהיעדר צבא ובהיעדר ארגון של ממש להביע את התנגדותם לכיבוש"[1][7]. ב-1993 סרבה לגנות פגיעה במתנחלים ואמרה שאינה מתנגדת לפגיעה בחייהם[8][9].

ב-1992 ייצגה את 415 אנשי החמאס שגורשו ללבנון בעתירות לבג"ץ. העתירה הראשונה השהתה את הגירוש ולאחר הדיון השני הגירוש אושר[10]. צמל הייתה אחת העותרות בעתירות לבג"ץ נגד עינויים שהביאו בסופו של דבר על איסור שימוש בסדרה של שיטות חקירה אלימות[11][12] ובבג"ץ בנושא מתקן הכליאה והמאסר 1391[13][1].

ייצגה את אחמד מנאסרה. ייצגה את חבר הכנסת באסל גטאס מבל"ד שהורשע בעסקת טיעון בהברחת טלפונים ניידים לאסירים בטחוניים בשנים 2016–2017[14].

פעילות פוליטית

צמל חברה במפלגת בל"ד. בבחירות לכנסת החמש עשרה הוצבה במקום ה-50 ברשימת בל"ד לכנסת[15], בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006 הוצבה במקום ה-108[16], בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצבה במקום ה-20[17], ובבחירות לכנסת העשרים ב-2015 הוצבה במקום ה-20, הפעם במסגרת הרשימה המשותפת מטעם בל"ד[18] ובבחירות לכנסת העשרים ואחת ב-2019 הוצבה במקום ה-106, הפעם במסגרת רע"ם-בל"ד מטעם בל"ד[19]. במערכות בחירות אלו הצבתה הייתה הצהרתית ובמקומות לא ריאליים, והיא לא נבחרה לכנסת.

הוקרה ופרסים

ב-1996 קיבלה צמל, יחד עם המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, את הפרס "חירות, שוויון, אחווה", פרס זכויות האדם החשוב ביותר שניתן על ידי ממשלת צרפת[20]. ב-2005 זכתה צמל ביחד עם עורך דין מוחמד נעאמה בפרס על שם הנס ליטן מטעם איגוד עורכי הדין הדמוקרטיים הגרמנים והאירופאיים[21].

בשנת 1999 הופק סרט ששמו "פרקליטה ללא גבולות", המתעד את מפעל חייה[22].

הערות שוליים

  1. 1 2 3 4 יהושע בריינר‏, 40 שנה של ייצוג מחבלים: עורכת הדין הישראלית שמזדהה עם המאבק הפלסטיני, באתר וואלה! NEWS‏, 05 בנובמבר 2015
  2. ↑ BBC NEWS | Middle East | The Israeli who defends suicide bombers, news.bbc.co.uk
  3. ↑ "Leah Tsemel". American Friends Service Committee (באנגלית). 30 במרץ 2010. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2017. 
  4. 1 2 CIOTTI, PAUL (27 באפריל 1988). "Israeli Roots, Palestinian Clients : Taking the Arab Cause to Court Has Earned Jewish Lawyer Lea Tsemel the Wrath of Her Countrymen". Los Angeles Times (באנגלית). ISSN 0458-3035. בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2017. 
  5. ↑ מיה סלע, מיכאל ורשבסקי מוטרד משיכרון הכוח הישראלי, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2013
  6. ↑ Mary Volcansek, Women in law : a bio-bibliographical sourcebook, Westport, Conn.: Greenwood Press, 1996, עמ' 315
  7. ↑ פס”ד בג”ץ 5973/92 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ’ שר הביטחון
  8. ↑ הישיבה השמונים-ושבע של הכנסת השלוש-עשרה, יום רביעי, י"ד באייר התשנ"ג (5 במאי 1993), ירושלים, הכנסת, שעה 01:11, 153. ריאיון עם עורכת-הדין לאה צמל, פרוטוקול באתר הכנסת.
  9. ↑ "מעריב", ט' באייר התשנ"ג, 30 באפריל 1993.
  10. ↑ יניב אופק; הראל לוי, גירוש 415 אנשי חמאס ללבנון – 1992, הספרייה הווירטואלית של מטח
  11. ↑ בג"ץ 5100/94 - הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל ואח' פסק דין
  12. ↑ דפנה גולן עגנון, איפה אני בסיפור הזה?, כתר, 2002, עמ' 71-72
  13. ↑ עתירה בבג"ץ 9733/03 בנושא מתקן 1391
  14. ↑ נטעאל בנדל, היועץ המשפטי לממשלה: להגיש כתב אישום נגד באסל גטאס, באתר nrg‏, ינואר 2017,
    פרקליטתו של ח"כ גטאס: לא היו העברות טלפונים ביודעין, גלי צה"ל, 27 בדצמבר 2016.
  15. ↑ בל"ד ברשימת המועמדים לכנסת ה-15 באתר הכנסת
  16. ↑ אלתג'מוע אלווטני אל-דמוקרטי – בל"ד באתר הבחירות לכנסת ה-17 באתר הכנסת
  17. ↑ בל”ד - אלתג`מוע אלווטני אלדמוקרטי באתר ועדת הבחירות המרכזית. לכנסת ה-19
  18. ↑ רשימת המועדים של הרשימה המשותפת, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  19. ↑ רע"ם-בל"ד באתר ועדת הבחירות המרכזית
  20. ↑ admin, Palestinian Centre for Human Rights wins France’s Highest Award for Human Rights Endeavours | Palestinian Center for Human Rights, pchrgaza.org (בen-US)
  21. ↑ German Lawyers Association awards HANS-LITTEN-PRICE to Lea Tsemel and Mohammad Na'amneh
  22. ↑ פרקליטה ללא גבולות. 1999. במאי:איציק לרנר. הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.