לבל 1886
Fusil Mle 1886 M93 | ||
---|---|---|
![]() | ||
מידע כללי | ||
סוג | רובה בריחי | |
מדינה מייצרת | ![]() | |
שנות שירות | 1886–1916 (עד 1940 במילואים) | |
מלחמות | מרד הבוקסרים, מלחמת העולם הראשונה וקצת במלחמת העולם השנייה ומלחמות קולינאליות נוספות של צרפת | |
מדינות המשתמשות | ![]() | |
יחידות שיוצרו | 3,450,000 | |
מידע טכני | ||
קליבר | 8 מ"מ | |
הזנה | מחסנית פנימית של 8 כדורים | |
אורך כולל | 1302 מ"מ | |
אורך קנה | 800 מ"מ | |
משקל ריק | 4.18 ק"ג | |
קצב אש | 20 כדורים בדקה | |
טווח אפקטיבי | 400 מטר |
לבל 1886 (בצרפתית: Fusil Mle 1886 M93) היה רובה בריחי תוצרת צרפת, ששימש את צבא צרפת מ-1886 עד 1916, עת הוחלף על ידי רובה הברתיה. הרובה זכה לפופולריות רבה ויוצרו ממנו כ-3.5 מיליון יחידות עד סוף שנת 1916.[1]
מפרט טכני
הנשק
הלבל הוכנס לשימוש ב-1886, והיה הראשון מבין רובי הבריח המודרניים, ששירתו את צבאות אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. שלוש שנים לפני המאוזר K98, ועשר שנים לפני הלי אנפילד, היה הלבל רובה חדשני למדי. היה זה למעשה הרובה הבריחי מוזן המחסנית הפנימית הראשון שיוצר בכמויות גדולות. הוא גם היה הראשון שעשה שימוש באבק שרפה נטול עשן.
כדור 8 המילימטר של הלבל היה חזק מאד ואפשר דיוק טוב. הנשק הצטיין גם באמינות גבוהה יחסית.
לנשק היה חיסרון קריטי אחד - אי זהירות בזמן הטענת שמונת כדורי ה-8 מ"מ הייתה עלולה לגרום לפיצוץ. חיסרון זה בנוסף לנחיתות מול המאוזר הגרמני המצוין הביאה להחלפת הרובה בשנת 1916. למרות הוצאתו משרות היחידות הסדירות, יחידות מילואים הפעילו אותו גם ב-1940 כאשר פלשו הגרמנים לצרפת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ James, Garry, American Rifleman, NRA, 2014, עמ' 67-68, 108-109