לוח השנה הבהאי

לוח השנה הבהאי הוא לוח שנה בן תשעה עשר חודשים כשכל חודש כולל תשעה עשר ימים.

החודש הראשון הוא חודש בהאא המתחיל ב-21 במרס לפי לוח השנה הגרגוריאני והחודש האחרון הוא חודש עלאא, אשר הוא חודש צום. לכל חודש יש שם המציין מעלה ממעלות תוארי האלוהות. בשנה הבהאאית שלוש מאות שישים ואחד ימים וכדי להתאימה לשנה השמשית הרגילה מוסיפים לפני החודש האחרון, חודש הצום, ארבעה או חמישה ימים הנקראים "ימי הא".[1]

השנים הבהאאיות נעות במעגל של תשע-עשרה. השנה האחרונה במעגל, השנה התשעה עשר נקראת שנת האחדות – "ואחד", וגם כאן נראה כי לכל שנה יש את השם שלה.[2] גם ימות השבוע שונים מאלו המקובלים בלוח השנה הגרגוריאני, השבוע הבהאאי מתחיל ביום שבת – ג'לאל (הוד) ומסתיים ביום שישי – אסתקלאל (עצמאות). ישנם בלוח השנה מועדים וחגים שונים בחלקם יש ביטול מלאכה.[3]

השבוע הבהאי

השם בערביתתעתיק ערבימשמעותהיום בשבוע
ג'לאלجلالתהילהיום השבת
ג'מאלجمالיופייום ראשון
כמאלكمالשלמותיום שני
פידאל (תעתיק מדויק: פצ'אל)فضالחסדיום שלישי
עִדאלعدالצדקיום רביעי
אִסתג'לאלاستجلالהדריום חמישי
אִסתקלאלاستقلالעצמאותיום שישי

חודשי השנה

השם בערביתבכתב ערבימשמעות השםהתאריכים לפי הלוח הגרגוריאני
בַּהָאאְبهاءזוהר21 במרץ - 8 באפריל
ג'לאלجلالתהילה9 באפריל - 27 באפריל
ג'מאלجمالיופי28 באפריל - 16 במאי
עזמת (תעתיק מדויק: עט'מה)عظمةגדולה17 במאי - 4 ביוני
נורنورאור5 ביוני - 23 ביוני
רחמתرحمةרחמים24 ביוני - 12 ביולי
כַּלִמאתكلماتמילים13 ביולי - 31 ביולי
כמאלكمالשלמות1 באוגוסט - 19 באוגוסט
אסמאאاسماءשמות20 באוגוסט - 7 בספטמבר
עִזַתعزةעוצמה8 בספטמבר - 26 בספטמבר
מַשִיַתمشيةרצון27 בספטמבר - 15 באוקטובר
עִלְם علمידע16 באוקטובר - 3 בנובמבר
קֻדרַתقدرةכוח4 בנובמבר - 22 בנובמבר
קולقولנאום23 בנובמבר - 11 בדצמבר
מסַאאֶלمسائلשאלות12 בדצמבר - 30 בדצמבר
שרףشرفכבוד31 בדצמבר - 18 בינואר
סֻלטאןسلطانריבונות19 בינואר - 6 בפברואר
מֻלְכּملكשלטון7 בפברואר - 25 בפברואר
איאם-אי האایام هاءימי הַאאְ26 בפברואר - 1 במרץ
עַלַאאְعلاءרוממות2 במרץ - 20 במרץ (צום תשעה עשר הימים)

מחזור השנים

מס"דהשם בערביתבכתב ערבימשמעות
1אלִףأﻟﻒאל"ף
2בּאאְباءבי"ת
3אבּأبאב
4דאלدﺍﻝדל"ת
5בּאבּبابדלת
6ואוوﺍوו"ו
7אבדأبدנצח
8ג'אדجادנדיבות
9בהאאبهاءפאר
10חֻבּحبאהבה
11בהאג'بهاجמענג
12ג'ואבجوابתשובה
13אחדاحدיחיד
14והאבوﻫﺎبשופע
15וִדאדودادחיבה
16בדיאְبديءראשית
17בהיبهيזוהר
18אבהאابهىזוהר ביותר
19ואחִדواحدאחדות

החגים

נו רוז - ראש השנה - 21 במרץ – ביטול מלאכה – נחגג באיראן כבר אלפי שנים.

היום הראשון של רזואן - 21 באפריל - ביטול מלאכה – פסטיבל של שנים עשר ימים, המציין את הגעתו של בהאא אללאה מבגדד לקונסטנטינופול ב-1863, היום הזה מסמל גם את יום הגעתו לגנים מחוץ לבגדד של שהו הוא ופמלייתו במסעם.

היום התשיעי של רזואן - 29 באפריל - ביטול מלאכה – יום זה מציין את הגעת משפחתו של בהאא אללאה לגנים מחוץ לבגדד.

היום השנים עשר של רזואן - 2 במאי - ביטול מלאכה – יום זה מציין את היציאה של בהאא אללאה לקונסטנטינופול.

הכרזת הבאב על התגלותו ב-1844 - 23 במאי - ביטול מלאכה – הבאב מכריז למולה חוסיין על משימתו ב-1844, לציון תחיילתו של העידן הבהאאי, ההנצחה צריכה להיות שעתיים לאחר השקיעה.

פטירת בהאא אללאה - 29 במאי - ביטול מלאכה – שנת 1892, פטירת הבהאא אללאה בשנתו, ההנצחה קורית בשעה שלוש בלילה.

הריגת הבאב ב-1850 - 9 ביולי - ביטול מלאכה – הוצאותו של הבאב להורג על ידי כיתת יורים בשנת 1850, ההנצחה קורית בצהריים.

יום הולדת הבאב ב-1819 - 20 באוקטובר - ביטול מלאכה.

יום הולדת בהאא אללאה ב-1817 - 12 בנובמבר - ביטול מלאכה.

יום הברית - 26 בנובמבר – אין ביטול מלאכה – עבד אלבהאא לא הסכים שיחגגו את יום הולדתו ב-23 במאי, שכן זהו יום ההצהרה של הבאב. עם זאת, לאחר בקשות רבות, הוא ייעד יום זה לחגיגות חייו.

יום פטירת עבד אלבהאא ב-1921 - 28 בנובמבר – אין ביטול מלאכה – לכתו מן העולם של עבד אלבהאא, ההנצחה קורית בשעה אחת בלילה.

מאפייניו של לוח השנה הבהאי

לוח השנה הבהאאי תוכנן על ידי הבאב בספר השמות ולאחר מכן הוא מקבל אשרור. הבהאא אללאה איננו משנה אותו ומשאיר אותו על כנו כאשר הוא כותב את אלכתאב אלאקדס.[4] אם כן, לוח השנה הבהאאי הוא לוח השנה של הבאב תוך כדי הכנסת אירועים של הבאב עצמו לאחר מכן. הפעם הראשונה בה חגגו הבאאים את ראש השנה הייתה שנת 1855, שנה אחת לאחר מות הבאב, ראש השנה, הנו –רוז, מוסד בשנה זו על ידי הבהאא א-ללה. הבאאין מתחילים את יומם בשקיעה, כלומר חילוף התאריך נעשה בשקיעה, בדומה לחילוף הימים בדת היהודית. אין הוכחה מוצקה שמסבירה עניין זה מה שמשאיר אותנו עם הדעה שהבהאאים עקבו אחרי המסורת הנהוגה במזרח התיכון.[2]

בכל ראש חודש בהאאי ישנו את פסטיבל תשעה עשר הימים, פסטיבל שבו חגים את חידושו של החודש החדש, הפסטיבל מתחלק לשלושה חלקים. חלקו הראשון של הפסטיבל הוא החלק הדתי, החלק בו מתפללים וקוראים הבהאאים את כתביהם של הבאב והבהאא אללאה. החלק השני, הוא החלק המנהל בו ראש עדת המאמינים המקומית, דן בענייני היום יום, מסביר אודות המשך דרכה של הקהילה, בדומה לדרשות שניתנות בבתי הכנסת והמסגדים. החלק השלישי והאחרון הוא החלק החברתי, בו מתראים חברי הקהילה ונהנים מכיבוד ומענקים.[5]

שאלה מעניינת עולה עם בחינת התאריכים של לוח השנה הבהאאי המגלה את תשומת הלב הרבה הניתנת למספר תשעה עשר. ובכן, הבהאאים מאמצים את המספר תשע עשרה בעת בחירתם במעגלי הזמן שלהם מפני שהפסוק הראשון של הקוראן הפותח "בשם אללה המיטיב והרחמן" יש 19 אותיות ערביות, הבאאים מאמינים שזוהי נקודת ההתחלה ועל כן תמיד יש להתחיל ממנה ולסיים בה, כלומר תשע עשרה האותיות האלה הן בעצם המחזור של הזמן הבהאאי.[2]

רשימה ביביליוגרפית

  • McMullen, Michael. The Bahá’ís of America: The Growth of a Religious Movement. New York, NYU Press, 2015.
  • שרון, משה.  הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה הספר הקדוש ביותר.  ירושלים: כרמל, 2005.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה הספר הקדוש ביותר, (ירושלים: כרמל, 2005), עמ' 168
  2. 1 2 3 Holy Days and Bahá'í Calendar, bahai-library.com
  3. משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה הספר הקדוש ביותר, (ירושלים: כרמל, 2005), עמ' 169
  4. שרון, 107.
  5. Michael McMullen, The Bahá’ís of America: The Growth of a Religious Movement, (New York, NYU Press, 2015), 25.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.