ליאור לוטן

ליאור לוטן
ליאור לוטן. 2019
השתייכות   צבא הגנה לישראל
  שב"כ
תקופת שירות 1983-1988 (צה"ל)
1993-2011 (צה"ל)
דרגה   אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

  מלחמת לבנון השנייה

עיטורים

  צל"ש הרמטכ"ל

תפקידים אזרחיים

ליאור לוטן הוא אלוף-משנה במילואים, בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש מחלקת השבויים והנעדרים. שימש כמתאם מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושא השבויים והנעדרים.

ביוגרפיה

לוטן התגייס לצה"ל בשנת 1983 והתנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה. עם תום המסלול יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לסיירת מטכ"ל כמפקד צוות. בשנת 1988 השתחרר מצה"ל והתגייס לשב"כ. בשנת 1993 שב לשירות קבע ושימש כמפקד פלגת פח"ע בסיירת מטכ"ל. במאי 1994, בעת שירותו בסיירת מטכ"ל, מילא לוטן תפקיד מרכזי במבצע עוקץ ארסי[1], בו נחטף מוסטפא דיראני[2]. באוקטובר אותה שנה פיקד על כוח מן היחידה אשר ניסה לחלץ את נחשון וקסמן מידי חמאס[3]. לוטן נפצע באורח קשה באירוע ועל פעילותו בו הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל[4]. לוטן שירת בהמשך כמפקד צוות המשא ומתן המטכ"לי וכראש מחלקת שבויים ונעדרים באגף המודיעין.

מאוחר יותר היה לוטן סגנו של אילן בירן במשא ומתן עם חזבאללה על עסקת השבויים, בפרשת טננבוים, שבמסגרתה הוחזרו ב-2004 אלחנן טננבוים וגופות שלושת חטופי הר דב. בשנת 2002, כששימש כראש צוות המשא ומתן המטכ"לי, וריכז צוות משא ומתן בפיקודו, שניהל חלק מהמגעים עם המחבלים שהתבצרו בכנסיית המולד בבית לחם בזמן מבצע חומת מגן. במלחמת לבנון השנייה היה לוטן חלק מצוות תכנון בראשות טל רוסו, אשר שימש במהלך המלחמה כיועץ לראש אמ"ץ לפעילות יחידות מיוחדות. הצוות יזם ותיכנן מבצעים מיוחדים רבים במהלך המלחמה ובהם מבצע חד וחלק[5].

בינואר 2011 פורסם כי נבחר לתפקיד דובר צה"ל על ידי הרמטכ"ל המיועד יואב גלנט, אך לאחר מינויו של בני גנץ לתפקיד הרמטכ"ל, הודיע על הסרת מועמדותו[6].

באוקטובר 2014 מונה למתאם מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושא השבויים והנעדרים[7]. ב-25 באוגוסט 2017 פרש מהתפקיד[8]. לאחר חודשיים מונה ירון בלום למחליפו.

חיים אישיים

לוטן הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ועורך דין בהכשרתו. שימש כמנהל המכון למדיניות נגד טרור וכמרצה בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.