ליקוי חמה
 |
חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. | ||
| אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. המסלולים מצטלבים אחת לשישה חודשים בערך, ואירוע זה מכונה "עונת הליקויים". במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח מסתיר את השמש, או את חלקה, מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ באזור מסוים. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם. בששת אלפי השנה שבין 2000 לפנה"ס ועד 4000 לספירה התרחשו ויתרחשו 14,263 ליקויים (3,979 מהם ליקויים מלאים), דהיינו קצת פחות מ-2.4 ליקויים בשנה בממוצע. ליקוי החמה המלא הארוך ביותר ב-8,000 שנה צפוי ב-16 ביולי 2186. אורכו יהיה 7:29 דקות, רק שלוש שניות פחות מהמקסימום התאורטי האפשרי[1].
כאשר הירח מכסה את השמש כולה זהו ליקוי חמה מלא. ליקוי חלקי קורה כאשר הירח אינו קרוב דיו לציר שמש-ארץ, לחסימה מוחלטת של אור השמש. גם כאשר מתרחש ליקוי מלא, הוא נראה במלואו רק בפס צר לאורך כדור הארץ, למשך דקות ספורות. בזמן הליקוי המלא ניתן לראות את העטרה של השמש. מכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה מעט, לעיתים מתרחש גם ליקוי טבעתי, שבו בשיא הליקוי, במקום שהירח יסתיר את כל השמש, נראית סביבו טבעת זוהרת. ליקוי חמה הוא אירוע אשר יכול להתרחש אך ורק סמוך מאד לתחילתו או סופו של החודש העברי, משום שרק במועד זה הירח יכול לעבור סמוך לקו הדמיוני המחבר את כדור הארץ עם השמש.
לא בכל פעם שיש ירח מלא או ירח חדש יופיעו ליקוי ירח וליקוי חמה, מאחר שמישור מסלול הירח מוטה ב-5.2 מעלות יחסית למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש. לכן, ליקוי ירח או ליקוי חמה יופיעו בשתי נקודות החיתוך של שני המישורים.
ליקוי החמה שהתרחש ב-29 במאי 1919 שימש לאישוש תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. משלחת מדעית הצליחה לצלם בזמן הליקוי המלא כוכב שהיה אמור להיות מוסתר על ידי השמש בזמן הליקוי. אולם העובדה שכוכב זה נצפה, הוכיחה את טענתו של איינשטיין לגבי עקמומיות היקום שגורמת לאור לנוע בציר עקום וכך לעקוף את השמש.
מחזורי ליקוי
אם ידוע זמן של ליקוי אחד ניתן לחשב הופעת ליקויים נוספים על פי מחזורי ליקוי שהידוע בהם הוא מחזור סארוס ומשכו 6,585.3 ימים כלומר לאחר 18 שנים, 11 ושליש ימים שהם 223 חודשים סינודים (חודש סינודי הוא זמן ההקפה של הירח ביחס לקו המחבר את השמש וכדור הארץ) יתרחש ליקוי נוסף 120 מעלות אורך מערבה משם. מחזור ליקויים נוסף אורכו 19 שנים בדיוק. על סמך הכרת מחזורים אלו הצליח, ע"פ ההיסטוריון הרודוטוס, תאלס איש מילטוס לחזות מראש ליקוי חמה בשנת 585 לפנה"ס.
השפעה על בעלי חיים
ליקוי חמה מבלבל את תחושת הזמן של בעלי חיים[2]. בעלי חיים, שפעילים ביום, מתנהגים כאילו ירד הלילה: כך למשל אצל דגי שונית נצפו דגים פעילי יום שחיפשו מסתור ודגים פעילי לילה שיצאו החוצה[3], מעבר מהיר לדפוסי פעילות ליליים נצפה גם בתנועת זואופלנקטון בזמן ליקוי מלא[4]; ציפורים מתכנסות ללינה[5]; ועדרי צאן ובקר מתחילים לנוע לכיוון מכלאות הלילה[6]. לעומתם, חיות שפעילות בלילה נעשות אקטיביות: צרצרים מתחילים לנגן, ועטלפים מגיחים מהמערות והנקיקים.
ליקויי חמה ביהדות
|
מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים? בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ, / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ, / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ. וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעֲמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם– אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל ‑עַמֵי הָאָרֶץ, כּיִ בְרוּאֵי מַעֲלָה, וְאִם הֵם יְקָרִים, / עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים. אַךְ יִחְיֶה אַחֲרֵי נָפְלוֹ / וְיָאִיר אַחֲרֵי אָפְלוֹ, וּבְהִדָּבְקוֹ בְסוֹף הַחֹדֶשׁ עִם הַחַמָּה, אִם יְהִי תְּלִי בֵּינֵיהֶם / וְעַל קַו אֶחָד יַעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם – אָז יַעֲמֹד הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּעָב שְׁחוֹרָה / וְיַסְתִּיר מֵעֵין כָּל ‑רֹאֶיהָ מְאוֹרָהּ: לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל ‑רוֹאֵיהֶם, / כִּי אֵין הַמַּלְכוּת לִצְבָא הַשָּׁמַיִם וְחֵילֵיהֶם, / אֲבָל יֵשׁ אָדוֹן עֲלֵיהֶם, / מַחְשִׁיךְ מְאוֹרֵיהֶם, / כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם. / וְהַחוֹשְׁבִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהֵיהֶם / בָּעֵת הַזֹּאת יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם / וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם וְיֵדְעוּ כִי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹאת וְאֵין לַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלֶת, וְהַמַּחְשִׁיךְ אוֹרָהּ – לוֹ לְבַדּוֹ הַמֶּמְשֶׁלֶת! וְהוּא הַשּׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיהָ, / גְּמוּל חֲסָדֶיהָ, לְהַסְתִּיר אוֹרָהּ / וְלִכְרוֹת מִפְלַצְתָּהּ וַיְסִירֶהָ מִגְּבִירָה. |
| רבי שלמה אבן גבירול, כתר מלכות י"ב |
חוקרים מפרשים את דברי הנביא עמוס בפרק ח, על ליקוי חמה שיבוא בזמן החורבן:
- "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה' אלקים, וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם, וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר. וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, וְכָל-שִׁירֵיכֶם לְקִינָה" (ספר עמוס, פרק ח', פסוק ט')
"היום ההוא" לדבריהם הוא ה-15 ביוני שנת 763 לפנה"ס (ראש חודש סיון בתתקצ"ז) שליקוי החמה בו תועד על ידי הבבלים.
בנבואת ירמיהו הוא קורא לבני ישראל, שלא ללמוד מהגויים, ולא לפחד מ"אותות השמיים" (ליקויי המאורות):
- "כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה" (ספר ירמיהו, פרק י', פסוק ב').
בגמרא מפורש ליקוי המאורות כסימן לכעסו של ה':
- "בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך...לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו" (בבלי סוכה כט א).
ובהמשך אותו קטע נמנים ארבעה חטאים שגורמים לליקוי חמה:
עם זאת, התלמוד אינו רואה בליקוי חמה סימן ודאי לפורענות:
- "ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתייראין מכל אלו", שנאמר, "כה אמר ה': אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה". (ירמיהו, י', ב')" (שם)
המהר"ל, בספרו "באר הגולה", עוסק בדברי הגמרא במסכת סוכה ומעלה את השאלה כיצד ניתן לקשור את התרחשות ליקוי החמה בהתנהגות האדם, בעוד שדבר ידוע הוא שהדבר קורה ויקרה ממילא בדרך הטבע:
- "וסבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים." (שם, הבאר השישי עמ' קו)
בתרוצו מזכיר המהר"ל את אחד מעקרונותיו החשובים - "סבת הסבה", ונדרש גם לנגזרות העולות ממנו:
- "וגם דבר זה הוא טעות, שאין מדרך חכמים ז"ל להסיר הסיבה הקרובה שודאי תלוי לקות המאורות במהלך המאורות, אבל סיבת הסבה נתנו הם ז"ל. כי אם לא היה החטא בעולם לא היה דבר זה, כי אין ספק שלקות המאורות הוא פחיתות גדול וחסרון בעולם, ואם לא היה החטא נמצא בעולם לא היה סדר הבריאה נותן שיהיה לקות המאורות שהוא פחיתות וחסרון כמו שמוסכם מכל אדם... הרי שהשם יתברך סידר הנהגת העולם לפי מדריגתו ומעלתו. ומפני כי העולם שייך בו חטאים אלו, ולפיכך מתחלת בריאת העולם לא נתן השם יתברך להם אור שלא יקבל ליקוי, ובזולת חטא לא היה סדר זה. סוף סוף בשביל חטאים אלו הוא ליקוי המאורות. ואולי תאמר, אם כן מוכרח האדם לחטוא. אין זו קושיא, שאין ספק כי אין כלל העולם כולו צדיקים עד הזמן שיקוים ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים, ל') ואז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר (ישעיה, כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' והיה ה' לך לאור עולם, אבל בעולם הזה אין העולם נקי מן החטא." (שם)
רבי יהונתן אייבשיץ מבאר, כי ליקוי המאורות המוזכר בתלמוד אינו מה שמכונה בימינו שהוא רק חציצה בין העולם ולא ליקוי של המאורות עצמם, אלא לכתמי השמש[7].
ליקויי חמה בתרבות
ליקויי חמה תועדו משחר ההיסטוריה, ולעיתים הם מאפשרים להיסטוריונים לתארך מאורעות בעת העתיקה. התיעוד הראשון של ליקוי חמה היה בסין בשנת 2137 לפנה"ס. באשור תועדו אירועים כאלה ברשימות הלימו שהיו פקידים אשוריים. ברשימות נמצא תיעוד של ליקוי חמה בשנתו התשיעית של המלך אשור-דן השלישי, תיעוד זה וחישוב מועד ליקוי החמה לפי חישוב אסטרונומי-מתימטי אפשר לקבע את תאריך הליקוי ל-15 ביוני 763 לפנה"ס, כנ"ל תועד ליקוי חמה מלא בתקופת מלכותו של אשורבניפל שחושב לשנת 661 לפנה"ס[8]. ציון מאורעות אלה סייעו להיסטוריונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק. הליקויים נחשבו בדרך כלל לאותות מבשרי רע. במיתולוגיה הסינית, למשל, נטען כי ליקויי החמה נגרמים על ידי "כלב השמיים", יצור מאיים, שבנוסף להפרעת פעולתם של גרמי השמיים נוהג לזלול ילדים על פני האדמה. הסינים נהגו לתופף, להכות בסירים ולהקים רעש כדי לסלק את המפלצת ולהציל את השמש. עוד במאה ה-19 ירו ספינות הצי הסיני בתותחים בניסיון להציל את הירח בעת ליקוי לבנה.
ליקוי חמה נחשב כמנבא את עתיד הצלחתו ובריאותו של הקיסר, ולכן נודעה לו חשיבות מכרעת לחיזויים אסטרונומיים. בשנת 2300 לפנה"ס נערפו ראשיהם של שני אסטרונומים שלא הצליחו לחזות ליקוי חמה מלא. במאה הראשונה לפני הספירה כבר הבינו האסטרונומים הסינים את הגורם לליקוי החמה, ובשנת 8 לספירה נעשו תחזיות חלקיות שהתבססו על מחזור של 135 חודשים. במאה השלישית כבר ידעו הסינים לחזות את הליקויים.
רשימת ליקויי חמה 1990 - 2000
| רשימת רשימת ליקויי חמה 1990 - 2000 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הליקוי | שעה UTC | סוג | זמן כיסוי מלא (דקות) |
מסלול הליקוי | ||
| התחלה | אמצע | סוף | ||||
| 15 בינואר 1991 | - | 23:53 | - | טבעתי | 07:53 | - |
| 11 ביולי 1991 | - | 19:06 | - | מלא | 06:53 | הוואי, מקסיקו, אמריקה המרכזית, אמריקה הדרומית (קולומביה, ברזיל) |
| 4 בינואר 1992 | - | 23:05 | - | טבעתי | 11:41 | - |
| 30 ביוני 1992 | - | 12:10 | - | מלא | 05:21 | - |
| 24 בדצמבר 1992 | - | 00:31 | - | חלקי | - | - |
| 21 במאי 1993 | - | 14:19 | - | חלקי | - | - |
| 13 בנובמבר 1993 | - | 21:45 | - | חלקי | - | - |
| 10 במאי 1994 | - | 17:11 | - | טבעתי | 06:14 | - |
| 3 בנובמבר 1994 | - | 13:39 | - | מלא | 04:23 | אמריקה הדרומית (פרו, צ'ילה, בוליביה, ברזיל, פרגוואי) |
| 29 באפריל 1995 | - | 17:32 | - | טבעתי | 06:37 | - |
| 24 באוקטובר 1995 | - | 04:32 | - | מלא | 02:10 | המזרח התיכון, איראן, הודו, תאילנד, דרום מזרח אסיה, אינדונזיה, פיליפינים, אוסטרליה |
| 17 באפריל 1996 | - | 22:37 | - | חלקי | - | - |
| 12 באוקטובר 1996 | - | 14:02 | - | חלקי | - | - |
| 9 במרץ 1997 | - | 01:24 | - | מלא | 02:50 | - |
| 2 בספטמבר 1997 | - | 00:04 | - | חלקי | - | - |
| 26 בפברואר 1998 | - | 17:28 | - | מלא | 04:09 | - |
| 22 באוגוסט 1998 | - | 02:06 | - | טבעתי | 03:14 | - |
| 16 בפברואר 1999 | - | 06:34 | - | טבעתי | 00:40 | - |
| 11 באוגוסט 1999 | 09:29 | 11:03 | 12:36 | מלא | 02:23 | אירופה, אסיה |
| 5 בפברואר 2000 | - | 12:49 | - | חלקי | - | - |
| 1 ביולי 2000 | - | 19:33 | - | חלקי | - | - |
| 31 ביולי 2000 | - | 02:13 | - | חלקי | - | - |
| 25 בדצמבר 2000 | - | 17:35 | - | חלקי | - | - |
רשימת ליקויי חמה 2001 - 2020
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ליקוי חמה, באתר סנונית
- הסבר ליקוי חמה ולבנה
- הערך ליקוי חמה באתר אסטרופדיה
- הערך מחזור הליקויים (סארוס) באתר אסטרופדיה
- ליקוי חמה, מאמרים וכתבות באתר סוכנות החלל הישראלית
- אשכול ליקויים, באתר "הידען"
- אתר הבית של נאס"א בנושא ליקויי חמה באנגלית
- לוח אירועים אסטרונומיים ורשימת ליקויי חמה ולבנה
- הערך מחזור הסארוס באתר אסטרופדיה
- מאמר על ליקוי החמה של מרץ 2006 כפי שהופיע בגלילאו
- ליקוי חמה - מצגת אתר הכיתה האינטראקטיבית
- משרד המדע, ב-20 במרץ: ליקוי חמה חלקי ייראה מישראל, באתר "הידען", 17 במרץ 2015
- שי שמש, ליקוי חמה בתרבויות עתיקות, באתר מדע גדול בקטנה, 19 באוגוסט 2017
הערות שוליים
- ↑ The maximum possible duration of a total solar eclipse
- ↑ When The Sun Goes Out, Science Today, February 1980
- ↑ S. Jennings et al, Reef fish behaviour during a total solar eclipse at Pinta Island, Galápagos; Journal of Fish Biology, Volume 53, Issue 3, pages 683–686
- ↑ G. Economou et al; Eclipse effects on field crops and marine zooplankton; Atmospheric Chemistry and Physics Discussions, 8, 1291–1320, 2008
- ↑ Elliot J. Tramer; Bird Behavior During a Total Solar Eclipse; The Wilson Bulletin 112(3):431-432. 2000
- ↑ Hall, G. H; The Total Solar Eclipse of 1932; Journal of the Royal Astronomical Society of Canada, Vol. 26, p.337
- ↑ יערות דבש, ב', דרוש י"ב.
- ↑ J. B. Zirker, Total Eclipses of the Sun; Science 19 December 1980, Volume 210, Number 4476
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
