מבצע משווה

מבצע משווה
שייטת 1
אח"י משגב (ק-30) נכנסת לנמל קייפטאון, 17 במרץ 1955.
מטרה	אימונים והצגת הדגל במדינות אפריקה
תוצאה	הצלחה בהכשרת חובלים והופעת ישראל ב-9 נמלים
תאריכים	15 בפברואר 1955 - 2 ביוני 1955
משך ההפלגה	‏
צי	חיל הים הישראלי
כלי שיט משתתפים	הפריגטה אח"י משגב (ק-30)
נתיב ההפלגה
נמל מוצא	נמל חיפה
נמל יעד	לורנצו מרקס במוזמביק
אורך הנתיב	כ-18,000 מייל במשך 78 יום.
נקודות ציון	גיברלטר, פריטאון, קייפטאון, לורנצו-מרקס במוזמביק, דרבן, פורט אליזבת . קייפטאון, מונרוביה, דקר בסנגל, גיברלטר וליוורנו.
צוות
פיקוד	רס"ן אדוארד שרון - מפקד אח"י משגב (ק-30)
צוות	צוות הפריגטה וקורס חובלים מחזור ד'
מפליגים נוספים	ראש הטקס סרן ד"ר מיכאל סימון.
מארחים	הקהילות היהודיות של דרום אפריקה.

נמלי ביקור אח"י משגב (ק-30) במבצע משווה 1955

מבצע משווה הייתה הפלגת הפריגטה אח"י משגב (ק-30), בשנת 1955, לדרום אפריקה למטרת קשר עם הקהילה היהודית והצגת מדינת ישראל ביבשת. ההפלגה שבמהלכה ביקרה הפריגטה בעשרה נמלים, נוצלה לאימון הצוות והכשרת חניכי מחזור ד' של קורס חובלים.

ניסיון קודם והכנות

עד למבצע זה ביצעה השייטת הגדולה של חיל הים הפלגה ארוכה לארצות הברית מבצע קולומבוס והפלגות בים התיכון שכללו ביקור במספר נמלים.

ההכנות להפלגה החלו בחודש ינואר 1955. טיפולים וצביעה על ידי מספנת חיל הים. מילוי דלק ואספקה באנייה. אכל המפליגים קיבלו חיסון נגד קדחת צהובה. משרד השייטת הפיק טפסי תעודת "אביר הים" לצורך מסירה לאנשי הצוות לאחר שיעברו את וכדין בטקס חציית המשווה.
אבא חושי ראש העיר חיפה צייד את מפקד האנייה ב-8 מפתחות כבוד של חיפה. המטרה לתתם לראשי הערים במקומות שהמשגב תבקר. האלוף שמואל טנקוס נפרד מצוות האנייה ואיחל דרך צלחה.

מחיפה לגיברלטר

האנייה יצאה לדרכה ביום ג 15 בפברואר 1955 בשעה 8 בבוקר בדיוק. מהירות ההפלגה הייתה 12 קשר. קטע הדרך עד לסיציליה הים היה נוח. מערבה משם החל הברומטר לרדת והגלים לעלות. תחזית מטאורולוגית שנקלטה מתחנת מלטה דיברה על ים סוער.
בבוקר ה-22 לפברואר התגלה צוק גיברלטר הכניסה לנמל נעשתה בעמדות כבוד וירי של 21 מטחי כבוד מהפריגטה שנענו ב-21 מטחי כבוד מבסיס הצי הבריטי. את פנה אנייה קיבל קצין הקישור בדרגת רס"ן וקונסול ישראל בגיברלטר מר בן נעים. התברר כי העיתונות המקומית דיווחה על ההגעה ול-700 יהודי העיר הייתה חגיגה.
רס"ן שרון מפקד האנייה יצא בלוית הקונסול לביקור אצל המושל הבריטי. הדאר הביא מכתבים לאנשי הצוות ועיתונים עבריים. בגיברלטר ביקרה משחתת בריטית "א.ה.מ ברפלאר" חלק מהקצינים והחובלים הוזמנו לביקור. המשחת הייתה בדרכה למזרח הרחוק ויועדה לעבור בתעלת סואץ.
נערך משחק כדורסל בין נבחרת המשגב לבנבחרת הבטליון הראשון ב"חטיבת הדוכס וולינגטון". התוצאה הייתה 71:39 לטובת המשגב.
בטקס חגיגי שנערך בבית העיריה מסר רס"ן שרון מפתח ראשון של העיר חיפה לראש העיר גיברלטר. בערב נערך על ידי הקהילה היהודית נשף לצוות האנייה והחובלים. למחרת ירד גשם ומשחק הכדורגל שתוכנן בין הנבחרות בוטל.

באוקיינוס האטלנטי

בשעות אחר הצהריים של ה-24 בפברואר יצאה המשגב מגיברלטר, עזבה את הים התיכון וירדה דרומה באוקיינוס האטלנטי. טלטולי האונייה נעשו קצובים יותר בהתאמה לגלים הארוכים של האוקיינוס. החובלים עסקו בתרגולי תותחים ואף ביצעו מרוצי הקפות סביב הסיפון. הכתב הצבאי רוזנפלד הכין עיתון יומי פנימי "אשנב".
ככל שהדרימה האנייה נעשה מזג האוויר טרופי והחום התגבר מאוד. לבוש העבודה שונה למכנסיים קצרים. בעיקר היה קושי לצוות המכונה שהיו מדי פעם יוצאים לאוויר והקפידו על שתיית מים.

דרום אפריקה

האנייה הקדימה את התכנית ושרון חשב לבצע עגינת מנוחה לטיפול חיצוני לפני הכניסה החגיגית לקייפטאון. הכניס את המשגב למפרץ סאלדנה 70 מיל ימי צפונית לקייפטאון. מייד עם העגינה הופתע לשמוע שבמקום יש בסיס אימונים של הצי הדרום אפריקני. קצינים הוזמנו למועדון בחוף שם פגשו גם יהודים מהמקום.

באוקינוס ההודי

ב-22 במרץ בוקר ערפילי, יצאה 'משגב' מקייפטאון הפליגה דרומה הקיפה את כף התקוה הטובה ופנתה לאוקיינוס ההודי. מגמת פניה הייתה לנמל לורנצו מרקס במוזמביק.
ההפלגה מזרחה וצפונה לאורך החוף הירוק של דרום אפריקה עברה בים שקט והייתה מהנה. לורנצו מרקס התגלתה כעיר יפה ומטופחת אך יקרה יחסית. לפורטוגל לא היו אז יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ומאידך גם לא היו נתונים ללחץ מדינות ערב. השלטון הפורטוגלי היה מסודר והפגין מקצועיות. אפשרויות הבילוי היו מועטות. נפגשו עם ישראלי נציגה של חברת צים במקום. ולאחר יום יצאה ה'משגב' דרומה לנמל דרבן (דרום אפריקה).^{[hebrew 1]}

מונרוביה ליבריה

ה'משגב' שייטה צפונה והחום גבר היעד הבא נמל מונרוביה בליבריה. מעבר קו המשווה מדרום לצפון נעשה בשקט. כל המפליגים היו כבר במעמד "אבירי הים". ליבריה הייתה מדינה עצמאית באפריקה והביקור הוגדר כ"ביקור רשמי" מצב המחייב נקיטת כל הצעדים המתחייבים לגבי הופעת האנייה הצוות והטכסים השונים.
אף כי מפקד ה'משגב' אדוארד שרון היה ידוע כקפדן המקפיד על כל תג בפרוטוקול. הקדים והגיע במיוחד סרן ד"ר מיכאל סימון בתפקידו כראש הטקס במשרד החוץ כדי לודא ביצוע נאות.

ביקור הנשיא - בעת כניסת ה'משגב' נורו מטחי כבוד. נשיא ליבריה ויליאם טאבמן הגיע והתקבל במסדר כבוד של 24 חניכי קורס חובלים. תזמור ה'משגב' ניגנה את שני ההימנונים. הנשיא ביקר בחלקי הפריגטה ודיבר עם הקצינים. האורח הוזמן על ידי מפקד האניה לארוחה. הייתה זו הפעם הראשונה שראש מדינה התארח באניית מלחמה ישראלית.

למחרת היום נערך מצעד ברחובה הראשי של מונרוביה במשותף עם יחידות של הצבא הליברי. הנשיא קיבל את המצעד ממרפסת ארמונו כשלידו אדוארד שרון מפקד ה'משגב' והביע את שביעות רצונו.
באותו ערב נערכה מסיבת קוקטייל בה הגיש ראש הטכס מיכאל סימון שי לנשיא ורעייתו מגש כסף עם סמל מדינת ישראל.
במשחק כדורגל שנערך מול אלפי צופים הביסה נבחרת הכדורגל של ליבריה את קבוצת 'משגב' 7:1. הדבר לא פגע בהרגשה הכללית הטבה בשני הצדדים.
כפועל יוצא מביקור זה הוזמן אדוארד שרון מאוחר יותר לפקד על היאכטה הנשיאותית הליברית.

דקר בסנגל

הנמל האחרון לביקור ביבשת אפריקה היה דקר בסנגל]] בשלטון צרפתי. היחסים עם הצרפתים היו אז ברמה גבוהה ביותר. נספח צה"ל בפריז עמנואל נשרי הגיע במיוחד ויחד עם שרון מפקד ה'משגב' וארבעה חובלים נתקבלו על ידי מושל אפריקה המשוונית הצרפתית לארוחת צוהרים.
בעת שהות ה'משגב בנמל ביקרו בה האדמירל וקצינים בכירים של הצי הצרפתי. קציני המשגב והחובלים ביקרו בשדה התעופה של אוויריית הצי. {{ש}] נערכה תחרות כדורסל שהסתיימה בנצחון נבחרת 'משגב'. ביום ה-76 למבצע יצאה אח"י משגב (ק-30) את מונרוביה כשעל הרציץ תזמורת מנגנת הימנוני "התקווה" וה"מסייאז"".

גיברלטר וחזרה לים התיכון

לאחר מספר ימי הפלגה ללא אירועם מיוחדים הגיעה 'משגב' לגיברלטר במגמה להצטייד במים ודלק. מכרים מהביקור הקודם קיבלו את פני הצוות שירד לחופשת חוף. גיברלטר נחשבה לאחת הערים הזולות בעולם נהנית מכך שאין מכסים. אך הצוות כבר היה בחסרון כיס. משגב יצאה מגיברלטר ושמה פניה אל ליבורנו ב[[איטליה, הנמל האחרון בתכנית ההפלגה. בניווט חופי שנעשה על ידי החובלים בהדרכתו של רמי לונץ עברו ליד האיים הבליאריים – מיורקה ומינורקה. בדרך נערכו אימוני ירי בלונים פורחים ותרגול עמדות נטישה. יום לפני הנמל נקלעו לסערה קשה שהצוות התגבר.

איטליה

ב-20 למאי 1955 נכנסה 'משגב' לנמל ליבורנו כאורחיה של האקדמיה הימית של הצי האיטלקי. ה'משגב נקשרה בשיטה המקובלת בים התיכון עם עוגן בחרטום וירכתיים לרציף. לפריגטה הגיעו אליהו ששון ציר ישראל ברומא עם אל"מ שלמה אראל בתפקידו כנספח צה"ל ברומא.
האדמירל מימבלי מפקד האקדמיה ביקר בפריגטה. והתקבל במשמר כבוד ערוך על הרציף בפיקוד סגן קליין. לצוות יצא לטיולים באיטליה לכיוון פיזה עם המגדל הנטוי ופירנצה עם אוצרות האמנות בה.

חזרה לחיפה

מליבורנו הפליגה 'משגב' דרומה דרך תעלת מסינה ופנתה מזרחה לכיוון הבית. בים האיגאי פגשוה הפריגטות האחרות חניכי קורס החובלים חולקו בין שלושת הפריגטות ותרגלו יחד תוך כדי התקדמות לחוף ישראל.
ב-2 ביוני 1955 נראה הר הכרמל מראה מלבב לעניים הכמהות של הצוות. האנייה קושטה בכל דגלי הקוד ובשעות אחר הצהריים נכנסה לנמל חיפה.
שמחת השיבה למולדת נערך טקס קבלת הפנים נערך מול בית העיריה בפני מפקד חיל הים שמואל טנקוס ואבא חושי ראש העיר המאמצת. לאחר הטקס התפנו למשפחות.

• 
  קבלת פנים בנמל חיפה לאח"י משגב (ק-30) החוזרת מהפלגת מבצע משווה 2 ביוני 1955.

בריאות הצוות

כנהוג למקרים של הפלגות ארוכות צורף לצוות ה'משגב' רופא ד"ר הרי חיימוביץ. המשגב הייתה צפויה לעבור באזורי מזג אוויר ים תיכוני לטרופיים וחזרה. ולבקר במדינות ברמת תברואה שונה ובחלקם גם נמוכה יחסית.
מחלת הים - מחשש למחלת הים הצטייד הרופא בכדורי דרמאמין תרופה שהייתה מקובלת אז למניעת מחלת הים. כבר ביציאה מחיפה נתקלה 'משגב' בים סוער. שוב לפני גיברלטר בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי לפני דרום אפריקה. במיוחד סבלו החדשים בצוות. הטיפול היה עידוד ויצירת מוטיבציה להתגבר על הקשיים. אוורור על הסיפון העליון ומיעוט באכילה ובשתייה.
להערכת הרפא הייתה השפעת הדרמאמין יותר פסיכולוגית ממהותית. בסופה של ההפלגה התברר כי נעשה שימוש בכמות קטנה של כדורי דרמאמין.^[1]

תזונת ירקות – התברר כי באזור קו המשווה כמו בפריטאון ומונרוביה היו הירקות הטריים במחסור. לא נעשה מספיק שימוש בפירות שהיו מצויים בשפע.

מי שתייה - בהפלגות בין הנמלים היו ארוכות יחסית בעיית אספקת המים הטריים הייתה קשה. החום חייב שתייה רבה וגם לשטיפת הגוף במקלחת. יכולת ייצור המים במכונה של האנייה הייתה מוגבלת. קצין המכונה הצליח לספק מים לשתייה באפן קבוע ואפילו שעברו צינון. לגבי רחצה הונהג קיצוב בהתייעצות בין קצין המכונה לרופא.
בחלק מהארצות היה נהוג לחטא את המים בחומרים מיוחדים שהפרזה בהם יוצרת טעם וריח רע למים. כך קרה שבדרך חזרה סופקו ל'משגב' בגיברלטר מים שעברו חיטוי יתר והצוות נמנע משתייה למספר ימים.

מחלות טרופיות בסיארה ליאון ובליבריה תנאי האקלים קשים ורמת החיים נמוכה הערכה שיש אפשרות להידבק במחלות מקומיות.
לפני ההפלגה קיבלו המפליגים חיסון נגד הקדחת הצהובה. במהלך ההפלגה בלעו המפליגים שני כדורים אחת לשבועיים כנגד המלריה.
במהלך ההפלגה לא הופיעו מחלות רציניות בצוות ה'משגב'.

מחלות עור - לחלק מאנשי הצוות הופיעה אקזמה באצבעות הרגליים. התופעה אירעה בקרבת קו המשווה ונעלמה בקווי הרוחב הגבוהים יותר. כך גם תופעה של פצעים קטנים ומזוהמים על הירכיים הופיעה בעיקר למכונאים וחלפה כשנכנסה ה'משגב' לאקלים נוח.

סיוע רפואי – באוניות צי עד רמת משחתת אין רופא בצוות. בעת העמידה בקייפטאון, לבקשת הדרום אפריקאים, ערך רופא האנייה מסדר חולים גם בפריגטה 'טרנסואל' שעגנה בקרבת ה'משגב'.

מונרוביה – בליבריה , מדינה באוכלוסיה של 2.5 מיליון היו אז כ-100 רופאים. המלריה הייתה אחת המחלות הנפוצות ביותר במקום. הגשמים המרובים היורדים ללא הפסקה יוצרים מקווי מים וביצות בהם מתפתחים יתושי הנושאי מלריה.

לסיכום מסקנת הרופא שהמבצע עבר בלא תקלות רפואיות גם במזל. היות שהמפקד היה מעורב ונתן גיבוי לסידורים הרפואיים.

משתתפים במבצע

משתתפים בהפלגת הרקולס
תפקיד	שם	אירוע / ציון מיוחד	תמונה
מפקד האנייה	רס"ן אדוארד שרון
ראש הטכס	סרן ד"ר מיכאל סימון	הצטרף להפלגה בליבריה
רופא האנייה	ד"ר הרי חיימוביץ'
רב השייטת	סג"מ הרב מנחם כהן	ערך את הסדר באונייה
מפקד קורס החובלים	סגן רמי לונץ	אימן והדריך את החובלים בניווט חופי ואסטרונומי.
קצין מחלקה ב'משגב'	סגן קליין	זכה למחמאות מאדמירל מימבלי על מסדרה כבוד
חניך בכיר בקורס חובלים	חובל טוביה סער	שימש כנפטון בטקס חציית המשווה
	משתתפים לא מפליגים
קונסול בגיברלטר	מר בן נעים
ציר ישראל בפרטוריה	צ. ס. היימן	הגיע לפגישות בקייפטאון
שגריר ישראל ברומא	אליהו ששון	הגיע לפגישה בליבורנו
נספח צה"ל ברומא	אל"מ שלמה אראל	הצטרף לביקור בליבורנו
עוזר נספח צהל באירופה	אל"מ עמנואל נשרי	הצטרף לביקור בדקר
נציג צים בלורנצו מרקס		קיבל ותיאם את צרכי האנייה

לוח אירועים

מקורות וקריאה נוספת

• פרי רוזנפלד, מסעה של משגב לדרום אפריקה, 'מערכות ים' יולי 1955 עמ' 12-3.
• ד"ר הרי חיימוביץ רופאה של משגב מספר מנקודת מבטו של רופא מערכות ים' אוקטובר 1955, עמ' 49-46.

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים