מבצע ציפור עדן

מבצע ציפור עדן
סמל שייטת הנחתות.
מטרה חיזוק יכולת הנחיתה בים האדום.
תוצאה היערכות שלושת הנחתות בבסיס אילת.
תאריכים 20 באוגוסט 1974 - 30 באוקטובר 1974
משך ההפלגה ‏10 שבועות ויום
צי חיל הים הישראלי
כלי שיט משתתפים אח"י אכזיב (פ-65) בשם "א.מ. נירה"
אח"י אשדוד (פ-61) בשם "א.מ. דקל"
אח"י אשקלון (פ-63) בשם "א.מ שרון".
נתיב ההפלגה
נמל מוצא נמל אשדוד.
נמל יעד בסיס מפרץ שלמה ואילת.
אורך הנתיב כ-12,350 מיל ימי.
נקודות ציון סיציליה, לס פלמס בהאיים הקנריים, וולביס ביי, קייפטאון, דרבן (דרום אפריקה).
צוות
מדינה ישראל
פיקוד סא"ל יוחנן יוסף באח"י אכזיב.
קברניטים * רס"ן אבי שחף - אח"י אכזיב
  • רב חובל אמנון תדמור - אח"י אשקלון
  • סא"ל משה לוי – אח"י אשדוד
צוות 20 איש בתוספת רופא בכל נחתת.
מפליגים נוספים סא"ל יצחק שחם הצטרף בדרום אפריקה
מפת מבצע "ציפור עדן". הפלגת הנחתות מאשדוד לאילת אוגוסט-אוקטובר 1974

מבצע צפור עדן הינו מקבץ הפלגות, של שלושת הנחתות מסדרת 60 מטר, שיצאו בשנת 1974 מבסיס אשדוד לבסיס אילת בהקפת יבשת אפריקה. בדרכם פגשו הנחתות ים סוער ועברו חוויות רבות עד שהגיעו לנמל אילת. הראשונה יצאה מנמל אשדוד ב-20 באוגוסט 1974 והאחרונה הגיעה לבסיס מפרץ שלמה ב-30 באוקטובר 1974.

רקע

לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה בצה"ל הערכה לגבי הצורך ביכולת הנחתת כח שריון בחציית מפרץ סואץ.

ההחלטה להעברה

נחתות דגם 36 מטר הועברו מאשדוד לאילת בשנת 1956 בשני חלקים. בחודש מאי 1974 הוחזרו לאשדוד בדרך היבשה בלא חיתוך. הנחתת הראשונה הועברה בהצלחה אך בהעברת הנחתת השנייה קרס מנוף. העברת הנחתת השלישית בוטלה. היכולת התיאורטית להעברת נחתות 60 מטר בחיתוך לשני חלקים הוקפאה. מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם החליט על העברה סביב אפריקה בהפלגה עצמית.
בשנת 1974 נצבר ניסיון במבצע מוניטין הפלגות ספינות הטילים סער 4 סביב אפריקה מחיפה למפרץ שלמה. השיקולים העיקריים שנלקחו בחשבון בתכנון ההפלגה היו מזג האוויר וחישובי תצרוכת הדלק, שהשפיעו על הניווט.

כדי למנוע תשומת לב לשינוי ההיערכות הן הפליגו בנפרד בדירוג של מספר ימים במגמה שלא תמצא יותר מנחתת אחת באותו נמל בו זמנית. בנמלים בדרך לבש צוות הנחתת בגדים אזרחיים וכך גם ביציאה לחופשות.

הכנות ויציאה לים

הכנת הנחתות נעשתה בנמל חיפה על ידי מספנות ישראל ומספנת חיל הים בניהול רס"ן שמעון ישורון. ההכנות הטכניות כללו בעיקר:
שיפורי אטימה כללו הרכבת מחיצה אטומה במחסן 5 מטר אחרי הדלת, אטימת החלק העליון של דלת הנחיתה. כיסוי המחסן - לנחתת אח"י אשדוד (פ-61) לא היה כיסוי למחסן כמו שנעשתה בנחתות האחרות. קדמת המחסן חוזקה בקורות ברזל שעליהן הונחו משטחי עץ ומעליהן נמתח אברזין.[1]
הגדלת טווח הפלגה על ידי הגדלה משמעותית של כמות הדלק הנישא במיכלים שהורכבו במחסן הנחתת. הוספת מקררים לאחסון מזון
שיפורי בטיחות – הרכבת מערכת כיבוי אש אוטומטית במחסן בקרבת מיכלי הדלק הנוספים. הורכבו שני שסתומים בדפנות בחלק הקדמי של המחסן. ומשאבות חזקות לפינוי מים מהמחסן.
נוחיות הצוות שיפור תנאים והוספת מיטות בחדרי המגורים. בניית תא לבית שימוש ומקלחת מים חמים. הוספת מיכל מים מתוקים.
דיסקרטיות – המספר הטבוע בדופן הנחתת נמחק בצבע. חימוש התותחים והמקלעים שנישא בדרך כלל על כלי השיט פורק והנחתות הפליגו ללא חימוש חיצוני. לצרכי הגנה עצמית ומניעת השתלטות עוינת נישא בספינות נשק קל לפי התקן הרגיל. מה שחייב דיווח לשלטונות המכס בכל נמל.
איוש הצוותים וההתארגנות נעשתה על ידי מפקד הפלגה מייק אלדר מול בסיס אשדוד ומספן כוח האדם.

  • נחתות מדגם 60 מטר.

תכנית ההפלגה

למניעת תשומת לב עוינת נקראו הנחתות בשמות אזרחיים ותוכננו לצאת בדירוג של יומיים כדי שלא תימצאנה שתי ספינות באותו נמל. אח"י אכזיב (פ-65) בשם "א.מ. נירה" ראשונה, ואח"י אשקלון (פ-63) שנקראה "א.מ. דקל" שניה ואח"י אשדוד (פ-61) שנקראה "א.מ. שרון" שלישית. לוח הזמנים התפרס בין 20 לאוגוסט עד 30 בדצמבר 1974.

הדרך מאשדוד לשארם א-שייח' באורך כולל של 12,350 מיל ימי חולקה לחמישה קטעים, בין נמלי התדלוק. [hebrew 1]

  1. "נירה" ו"שרון" מאשדוד לאוגוסטה 1,010 מיל ימי "דקל" מאשדוד לפלרמו 1,160 מיל ימי
  2. "נירה" ו"שרון" מאוגוסטה ללס פלמס 1,770 מיל ימי "דקל" מפלרמו ללס פלמס 1,616 מיל ימי.
  3. "נירה" ו"שרון" מלס פלמס לקייפטאון 4,400 מיל ימי. "דקל" מלס פלמס לוולביס ביי דרום אפריקה 3,690 מיל ימי.
  4. "נירה" ו"שרון" מקייפטאון לדרבן 800 מיל ימי. "דקל" מוולביס ביי לפורט אליזבט 1,110 מיל ימי
  5. "נירה" ו"שרון" מדרבן לשארם א-שייח' 4,370 מיל ימי "דקל" מפורט אליזבט לשארם א-שייח' 4,740 מיל ימי.

הפלגת ספינות סער

ערך מורחב – הפלגת בציר ענבים

זוג ספינות סער 4 כבר נמצאו בזירת ים סוף אחרי שעברו בתחיל השנת 1974 בהפלגת מוניטין בפיקוד סא"ל גדעון רז. במהלך ההפלגה תוכננה היערכות זוג ספינות סער 4 בפיקוד אברהם אשור שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר והגיעו לאילת ב-16 באוקטובר 1974. המצאות ספינות סער באזור ההפלגה תוכננה כדי לאפשר התערבות וסיוע לנחתות הלא חמושות במידת הצורך.

ביצוע ההפלגה

ההפלגות נעשו בדומה לתכנון ובלוח הזמנים במספר שינויים. דקל שהפליגה בצפון הים התיכון הגיעה מוקדם יותר ללס פאלמס וחיכתה ים אחד בחוץ עד שנירה תצא. ויתרה על וולביס ביי ונכנסה גם היא לקייפטאון.
נירה שנזקקה לתיקונים עלתה למבדוק בקייפטאון. היות ובפורט אליזבט לא היה דלק מתאים נכנסה גם דקל לתדלוק בדרבן. סיום ההפלגות שתוכנן לשארם א-שייח' היה באילת. כאשר נירה ודקל הקדימו הגעתם בארבעה ימים מהמתוכנן ושרון הגיעה בדיוק לפי התכנון ב-30 בדצמבר 1974.

הפלגת אח"י אכזיב (פ-65)

הנחתת אח"י אכזיב (פ-65) בשם א.מ. נירה בפיקוד אבי שחף ועליה סא"ל יוסף יוחנן כמפקד הבכיר של ההפלגה. יצאה מנמל אשדוד ב-20 באוגוסט בשעה 20:00. לאחר 4 ימי הפלגה בים שקט עם רוחות צפוניות מערביות קלות נכנסה לנמל אוגוסטה תדלוק ומנוחה.
ב-25 באוגוסט בשעה 14:00 יצאה את הנמל כשהיא מקדימה את התכנית. בקרבת מיצר גיברלטר התפתחה רוח נגדית חזקה. הנחתת הקטינה מהירות והתקרבה לחוף המרוקאי. בעת החשיכה החליטו לעגון קרוב מאוד לחוף. בשעה 5:00 בבוקר הרימה "נירה" עוגן ועברה את מיצר גיברלטר לאוקיינוס האטלנטי. לאחר היציאה היה ים בעצמה 4 לפי סולם בופורט מכיוון צפון מערב.
ב-1 בספטמבר בשעה 18:30 הגיעו ונכנסו לנמל לאס-פלמס באיים הקנריים. הקדמה של יומיים מהתכנית. קיבלו דלק ומים ונשארו יומיים לחופשה במקום מעניין.
ב-3 בספטמבר יציאה לכיוון קייפטאון עד קו רוחב של דקר בסנגל היה ים צפוני מערבי מול דקר היה ים שקט והתחלף לדרומית מזרחית בעוצמה בין 40-20 קשר. בדיוק נגד כיוון התנועה. הספינה שינתה קורס ב-30 מעלות כדי להתקדם בזווית לגלים ולא נגדם.

תקלות בדרך

מערכת כיבוי אש - באחת הלילות הופעלה מערכת הפריאון לכיבוי אף כי לא היה אש. המערכת נשארה עד סוף ההפלגה במצב לא אוטומטי.
פריצת מים לחרטום - ב-13 בספטמבר בשעה 22:00 הוזעק מפקד הנחתת לגשר היות והספינה לא מגיבה להגאים. עד מהרה התברר כי נכנסו מים לקדמת המחסן ונוצרה נטייה חזקה כלפי החרטום כמעט עד גובה הסיפון.
כניסת המים נגרמה מהחלק העליון של הדלת שבדרך כלל היה סבכה פתוחה והלוח שרותך לקראת ההפלגה נפרץ מהגלים החזקים. אנשי הצוות פתחו את הפתחים שהוכנו לכך והפעילו משאבות לריקון המים. הספינה התגברה בכוחות עצמה על התקלה.
אבדן מי נטל - במקביל התגלתה תקלה במכלי הנטל הקיימים בדפנות הנחתת בתא הירכתיים. המכלים מולאו מי ים כדי לאזן את נטיית הנחתת. התברר כי המים במיכל השמאלי מתרוקנים וההטיה לפנים מתגברת. בדיקה מצאה שניבעו שני סדקים בדופן הנחתת והמים נזלו החוצה. המיכל מולא מחדש במהלך ההפלגה.
אנטנת המכ"ם דקה 916 התפרקה. חוברה בלב ים על ידי הצוות והמכ"ם חזר לעבודה תקינה.

קייפטאון ודרבן

ב-23 בספטמבר 1974 בשעה 21:30 הגיעה נירה לנמל קייפטאון. למחרת בבוקר עלתה נירה למבדוק לתיקון הסדקים בגוף באזור מכלי הנטל. לאחר כיממה ירדה מהמבדוק. הנחתת קיבלה אספקה ודלק והצוות נח וטייל באזור.
ב-29 בספטמבר יצאה בקייפטאון במגמה להקיף את כף התקווה הטובה. נתקלה ברוח חזקה וגלים גבוהים חזרה לכמה שעות למפרץ קייפטאון. לאחר כמה שעות יצאה שוב במהירות איטית כנגד הרוח והגלים. ב-30 בספטמבר בצהריים הקיפה את כף התקווה הטובה. הים היה קשה אך לאחר מספר שעות התחלפה הרוח לדרומית.
ב-3 באוקטובר בשעה 3:00 הגיעה לקרבת דרבן. דקל כבר הייתה בפנים, המתינו עד אחרי הצהרים ונכנסו לנמל. קיבלו אספקה, דלק ומים.

מדרבן לאילת

ב-5 באוקטובר אחרי הצהריים יצאה נירה צפונה. עברה בתעלת מדגסקר לאחר יום אחד של גלים מהחרטום נעשה ים שקט. ב-13 באוקטובר שעה 16:50 חצו את קו המשווה מדרום לצפון ללא חגיגה או טקס.
ב-18 באוקטובר בשעה 5:00 חצו את מיצר באב אל-מנדב ונכנסה לים האדום. במהלך ההפלגה נוצרה תקלת פיח במנוע. ראש המנוע פורק ולאחר 4 שעות המשיכה הנחתת בדרכה. "נירה" הגיעה לאילת ב-22 באוקטובר 1974.

הפלגת אח"י אשקלון (פ-63)

אח"י אשקלון (פ-63) שנקראה "א.מ. דקל" בפיקוד רב חובל אמנון תדמור, יצאה מנמל אשדוד ב-23 באוגוסט. עברה מדרום לכרתים בדרך לתעלת מסינה עברו לידה שתי ספינות סער ישראליות. המשיכו ונכנסו לנמל פלרמו. שם נתקלו בבעיה שעל דופן הנחתת לא היה סימון שוקע (Plimsol Mark) היה צורך בשכנוע מיוחד את מפקחי הנמל לוותר על כך.
ארגון - תדמור שהיה לו נסיון רב בשייטת המשחתות. לכן חילק את הצוות לשניים צד ימין וצד שמאל למשמרות בחוף. ולמשמרות ים חילק לשלוש: אדום ירוק ולבן.
ניהוג – עקב נסיונו הנחה את החשמלאי לשפר את ההיגוי לצורה שהנחתת תשמור קורס מצפן. כמו בצי הסוחר הישראלי באופן כמעט אוטומטי כך ההגאי צריך להשגיח ומתעייף פחות.

פלרמו - לס פלמס

לאחר שהייה של יומיים תדלוק ואספקה יצאה. בהמשך הדרך זכתה לרוח צפונית וים גלי. תדמור כיוון את הנחתת צפונה ועבר קרוב לסרדיניה ומשם לחוף הספרדי. ב-2 בספטמבר התקרבה לאיים הקנריים אך נדרש להמתין את הלילה בחוץ עד שלמחרת יצאה הנירה ודקל נכנסה ללס פלמס.

לס פלמס - דרבן

תדמור החליט לותר על כניסה לוולביס ביי ואושר לו להמשיך לפורט אליזבט. קטע באורך של 4,800 מיל ימי. דקל הצטיידה באספקה ודלק בהתאם לכך. לאחר יומיים מנוחה יצאה דקל לדרכה. למחרת היציאה ארעה תקלה למצפן הג'ירוסקופ תדמור התקרב לחוף האפריקאי ונהג לפי מצפן מגנטי.

הווי – אנשי המילואים: הרופא ד"ר מיכאל כץ ורס"ר המכונה עמי צפריר, הכינו עלון יומי "גוזל עדן" בו כתבו את חוויות ההפלגה. בעת מעבר קו המשווה מצפון לדרום ביום ו' 13 בספטמבר, שימשו השניים כנפטון ועוזרו וערכו טקס חציית המשווה כדת וכדין. כולם זכו לתואר "אבירי הים".[2]

לאחר שייט של 4,800 מיל ימי הגיעה דקל לפורט אליזבט והתברר כי אין במקום דלק gazoil המתאים למנועי הנחתת.[hebrew 2] הנחתת המשיכה, עוד 370 מיל ימי, לנמל דרבן תדלקה וקיבלה אספקה.
לזכות הצוות הצטברו 8 ימי מנוחה. בכסף שחסך במקום לשלם לבתי מלון הזמין תדמור חברת תיירות מקומית והוציא את אנשי צוות ל-3 ימי טיול, בשתי קבוצות, ומראה להם חלק מענין מדרום אפריקה.
כדי של תקרה תקלה עם הדלת הזמין בדרבן סגירה טובה בריתוך חזק.

מדרבן לאילת

לאחר היציאה מדרבן עבר בתעלת מוזמביק קרוב לחוף האפריקאי ונהנה מרוח גבית.
תקלה בבוקר התגלתה חדירת מים מסדק באורך 70 ס"מ בדופן ימין בחדר ההגה. תדמור השקיע את החרטום להרים את ירכתי הנחתת. הסדק נאטם בריתוך באלקטרודות שהוכנו לריתוך תת-מימי.
בים האדום מתקדמים במהירות. מתקבלת הוראה לא להכנס לשארם א-שייח' ולהמשיך ישר לאילת. תדמור מורה על גילוח קרצוף ניקוי וצביעה של הנחתת ואנשי הצוות. כדי לשכנע שהוא מתכוון ברצינות הנחתת מפליגה במעגלים עד שמתקבלת התוצאה הרצויה.
ביום ד 23 באוקטובר 1974 לאחר חודשיים הפלגה נקשרת דקל לרציף בסיס אילת וחוזרת לשמה אח"י אשקלון (פ-65).

הפלגת אח"י אשדוד (פ-61)

אח"י אשדוד (פ-61) הייתה במצב טכני שדרש טיפול רב. רס"ן מוסה לוי קיבל את הפיקוד רק בשבוע האחרון לפני היציאה. הנחתת שנקראה בשם "א.מ. שרון" ויצאה מנמל חיפה ב-25 באוגוסט 1974, יום אחד מאוחר יותר מהמועד שנקבע בפקודת המבצע.

בים התיכון והאיים הקנריים

הקטע הראשון עד כרתים היה מזג אוויר נוח ושרון התקדמה טוב. מוסה לוי חשב וביקש לותר על הכניסה לאוגוסטה ומפקד חיל הים אישר לפעול לפי החלטתו בהמשך הדרך. לאחר שעברה שרון את האי כרתים מדרום נקלעה לסערה צפונית שגרמה נזקים לכיסוי האברזין של המחסן וחדירת מים למספר מדורים.
לוי נכנס לאוגוסטה בסיציליה ובנמל התגלו נזקים של חדירת מים רבה לחדרי המשאבות. דלתות למספר מדורים לא היו אטומות. עובדי מספנה מקומית חידשו את האטימה ומשאבות שהתקלקלו הועברו לבית מלאכה לתיקון. הנחתת הייתה מוכנה ביום א' אך הסוכן לא הצליח לשחרר אותה מהנמל.
ביום שני 2 בספטמבר יצאה "שרון" מאוגוסטה בדרכה ללאס פאלמס. לקראת מצר גיברלטר תפסה רוח מערבית חזקה שאילצה להוריד מהירות.
באוקיינוס האטלנטי הייתה רוח צפון מערבית וההפלגה הייתה נעימה. בכניסה ללאס פאלמס כנחתת שלישית התברר כי הכסוי האזרחי כבר נפרץ. הצי הספרדי הציב שמירה על הנחתת ואף ערך בדיקת תחתית בצלילה. [3].
כאשר החלה "שרון" לצאת מהנמל התגלתה תקלה במערכת ההגה. חשמלאי מהחוף תיקן והספינה יצאה בבוקר בעיכוב של 4 שעות.

באוקיינוס האטלנטי

בדרך לקייפטאון ולקראת חציית קוו המשווה נקלעה שרון לגשם טרופי שוטף. מים חדרו דרך בסיסי האנטנות לתחנת האלחוט. מוסה לוי החליט להתקרב לחוף האפריקאי. בהמשך נקלעו לים גבוה מכיוון דרום מזרח נגד כיוון ההפלגה. שרון הפליגה בקורסים משתנים 40 מעלות הצידה מהנתיב כדי להציג את פינת החרטום לגל ולא את הדלת השטוחה. שרון התקדמה בצורה איטית ביותר. למוסה לוי הייתה מחשבה להיכנס למפרץ וולביס ביי להמתין לשוך הסערה. אך קיבל מברק ממפקדת חיל הים לא להיכנס לשם.[hebrew 3]
כאשר נמצאה "שרון" בעגינה לקראת הכניסה לקייפטאון התגלתה תקלה של חדירת מי-ים למכלי הדלק. גנרטור אחד הפסיק לעבוד והדבר השפיע לרעה על המנועים. מוסה לוי הצליח להכניס את שרון לרציף.
ב"שרון" כמו ל"נירה" נמצאו סדקים בלוחות החיצוניים באזור ירכתיים. הסדקים נאטמו בריתוך בעת העמידה בנמל קייפטאון.
קצין התיקונים רס"ן יצחק שחם פיקח על הספנת "נירה" והתיקונים ב"שרון". ניהל את פינוי הדלק המעורב במי ים וביצע את תיקון המנועים בהתאם להנחיות שקיבל ממספנת חיל הים.

באוקיינוס ההודי והים האדום

"שרון" יצאה מקייפטאון לדרבן כאשר עדיין לא היה ברור מצב חדירת המים לשני מיכלים קבועים בנחתת. יצחק שחם הצטרף להפלגה. לאחר ארבעה ימים נכנסה "שרון" לנמל דרבן.
אספקת מזון ודלק הסתיימו אך לפני היציאה התברר שיש תקלה במשאבות המים. בדומה למה שבוצע באוגוסטה. הגיע מתקן מהחוף באמצע הלילה ו"שרון" יצאה לדרך.
ההפלגה צפונה בתעלת מדגסקר נעשתה צמוד לחוף האפריקאי ו"שרון" נהנתה מזרם שדחף אותה צפונה. בכניסה לים האדום ביקש מוסה לוי רשות לעבור את המצרים באור יום אך הסתבר שיש משחתת מצרית שבאה לביקור בעדן ושרון קיבלה הוראה לעבור את מצרי באב אל-מנדב בשעות החשיכה.

שרון עברה את המצרים בלילה, ונכנסה לים האדום. קיבלה הודעה שיפגשו אותה ספינות סער. המפגש התקיים יממה מאוחר יותר. "שרון" הגיעה לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח' ב-30 באוקטובר 1974. וחזרה לשמה המקורי אח"י אשדוד (פ-61) ובכך הסתיים מבצע ציפור עדן.

  • נחתת אח"י אשדוד (פ-61) נושאית סירות גומי מאשדוד אל חוף ההיערכות בסיני אוקטובר 1973.

תחקיר

תחקיר האירוע התקיים בתל אביב בפני מפקד חיל הים בנימין תלם ב-5 בנובמבר 1974. המסקנות חיוביות הושם דגש על כך שלוח הזמנים לא השתבש וההפלגה הסתיימה במועד שנקבע בתכנון.

בעלי תפקידים
תפקיד דרגה[hebrew 4] ושםהערותתמונה
המשלחים
ראש המטה הכללירב אלוף מרדכי גור
מפקד חיל היםאלוף בנימין תלםהגיע לדרום אפריקה ופגש את הנחתות בפורט אליזבט ודרבן
עוזר ראש מספן יםאל"ם מיכאל ברקאיבדק את תהליך ההכנות
מפקד בסיס אשדודסא"ל יוסף אלדר
מפקד פלגת הנחתותרס"ן מייק אלדרתכנן את ההפלגה אירגן את הכנת הנחתות ליציאה.
מרכז עבודת הכנת כלי השיטרס"ן שמעון ישורון
המפליגים
סא"ל יוסף יוחנןמוביל ההפלגה יצא באח"י אשדוד (פ-65)
מפקד אח"י אכזיב (פ-65)רס"ן אבי שחףבקרת נזקים במהלך ההפלגה
מפקד אח"י אשקלון (פ-63)רס"ן אמנון תדמור
מפקד אח"י אשדוד (פ-61)רס"ן משה לוי
1975
מצטרפים בדרום אפריקה
קצין מכונה ותחזוקהרס"ן יצחק שחםהספנת אח"י אשדוד ותיקון מנועים באח"י אשקלון.

לוח זמנים
מועד 1974 מקוםכלי שיטפעילות
מאי 1974מפקדת חיל היםהחלטה על החלפת נחתות בין איל ואשדוד ותחילת הכנות
20 באוגוסט 20:00נמל אשדודאח"י אכזיב – "נירה"יציאה ים לכיוון אוגוסטה
23 באוגוסטנמל אשדודאח"י אשקלון– "דקל"יציאה ים לכיוון פלרמו
24 באוגוסטנמל אוגוסטהאח"י אכזיב - "נירה"כניסה לנמל אוגוסטה בסיציליה.
25 באוגוסט 14:00נמל אוגוסטהאח"י אכזיב - "נירה"יציאה מנמל אוגוסטה לכיוון גיברלטר.
25 באוגוסטנמל חיפהאח"י אשדוד – "שרון"יציאה לדרך
27 באוגוסטנמל פלרמואח"י אשקלון– "דקל"כניסה לנמל
29 באוגוסטנמל פלרמואח"י אשקלון– "דקל"יציאה מהנמל
30 באוגוסטנמל אוגוסטהאח"י אשדוד – "שרון"כניסה לנמל
2 בספטמברנמל אוגוסטהאח"י אשדוד – "שרון"יציאה מהנמל
1 בספטמבר 18:30לאס פלמס באיים הקנרייםאח"י אכזיב - "נירה"כניסה לנמל
2 בספטמברהאיים הקנרייםאח"י אשקלון– "דקל"הגיעה לנמל אך נאלצה להמתין בחוץ
3 בספטמברלאס פלמס באיים הקנרייםאח"י אכזיב - "נירה"יציאה מהנמל לכיוון קייפטאון.
3 בספטמברלאס פלמס באיים הקנרייםאח"י אשקלון– "דקל"כניסה לנמל
5 בספטמברלאס פלמס באיים הקנרייםאח"י אשקלון– "דקל"יציאה מהנמל
5 בספטמברלאס פלמס באיים הקנרייםאח"י אשדוד – "שרון"כניסה לנמל
6 בספטמברלאס פלמס באיים הקנרייםאח"י אשדוד – "שרון"יציאה מהנמל
13 בספטמברקו המשווהאח"י אשקלון– "דקל"טקס חציית המשווה
13 בספטמבר 22:00באוקינוס האטלנטיאח"י אכזיב - "נירה"חדירת מים לקדמת המחסן ואובדן כושר תנועה
16 בספטמברנמל חיפהאח"י רומח ואח"י כידוןיציאה להפלגת בציר ענבים
23 בספטמבר 21"30נמל קייפטאוןאח"י אכזיב - "נירה"כניסה לנמל
נמל קייפטאוןאח"י אשדוד – "שרון"כניסה לנמל
29 בספטמברפורט אליזבטאח"י אשקלון– "דקל"כניסה לנמל אך אין דלק מתאים
29 בספטמברקייפטאוןאח"י אכזיב - "נירה"יציאה מהנמל
30 בספטמבר בצהרייםכף התקווה הטובהאח"י אכזיב - "נירה"מעבר קצה אפריקה ותחילת הפלגה צפונה
1 באוקטוברדרבןאח"י אשקלון– "דקל"כניסה לנמל וחופשה לצוותים
3 באוקטובר 3:00נמל דרבןאח"י אכזיב - "נירה"הגעה לנמל והמתנה כניסה בצהריים
5 באוקטובר אחרי הצהרייםנמל דרבןאח"י אכזיב - "נירה"יציאה לאוקינוס ההודי
8 באוקטוברדרבןאח"י אשקלון– "דקל"יציאה לאוקיינוס ההודי
דרבןאח"י אשדוד – "שרון"כניסה לנמל
דרבןאח"י אשדוד – "שרון"יציאה מהנמל
13 באוקטובר 16:50קו המשווהאח"י אכזיב - "נירה"מעבר מדרום לצפון
16 באוקטוברנמל אילתאח"י רומח ואח"י כידוןסיום הפלגת בציר ענבים
18 באוקטובר 5:00מצר באב אל-מנדבאח"י אכזיב - "נירה"כניסה לים האדום
22 באוקטוברנמל אילתאח"י אכזיב - "נירה"כניסה לנמל וסיום ההפלגה.
23 באוקטוברנמל אילתאח"י אשקלון- "דקל"כניסה לנמל וסיום ההפלגה.
30 באוקטוברשארם א-שייח'אח"י אשדוד – "שרון"כניסה למעגן וסיום המבצע

מקורות וקריאה נוספת

  • צבי זינגר, הנחתות שהקיפו את אפריקה, במחנה, גליון 41, 16 ביוני 1976.
  • מייק אלדר פרקים מיומן המסע של א.מ. דקל", בספר "האויב והים" הוצאה לאור משרד הביטחון, 1991 עמ' 234-227.
  • מייק אלדר שייטת 11 הד ארצי 1996 עמ' 130-118.

קישורים חיצוניים

  • אבי שחף [ זכרונות מהפלגת ציפור עדן] באתר משמר המורשת הימית.
  • יצחק שחם, [ טיפול בתקלות מבצע ציפור עדן] באתר משמר המורשת הימית

ביאורים

  1. ↑ טווחי ההפלגה בין הנמלים רשומים במיל ימי מעוגלים ל10- מיל. המקור בפרסום TABLE OF DISTANCES BETWEEN PORTS בהוצאת המשרד ההידרוגרפי של צי ארצות הברית, 1948.
  2. ↑ ר/ח אמנון תדמור בדק בספר הימאות (Ports of The World) ואמר שלא יהיה דלק מתאים אך לא שעו לדעתו.
  3. ↑ בתחקיר הוברר כי לא הייתה לכך סיבה מיוחדת.
  4. ↑ הדרגה רשומה כפי שנשאו בעת המבצע. מרבית הקצינים עלו בדרגה בהמשך שירותם.

הערות שוליים

  1. ↑ מייק אלדר "שייטת 11" עמ' 122.
  2. ↑ מייק אלדר, "האויב והים" עמ' 231.
  3. ↑ רס"ן מוסה לוי בתחקיר חיל הים, עמ' 9.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.