מדבר אטקמה
מדבר אטקמה (Atacama) הוא רמה מישורית והררית באמריקה הדרומית, המשתרעת מהרי האנדים במזרח לאוקיינוס השקט במערב. הוא המדבר הצחיח בעולם. בקצהו הצפוני שוכנת העיר אריקה-העיר הצחיחה ביותר בעולם: 0.2 מ"מ משקעים בשנה בממוצע (לשם השוואה-כמות המשקעים באילת ובתל אביב: 28 ו-510 מ"מ, בהתאמה). שטחו 181,300 קילומטר רבוע ורובו נמצא בצפון צ'ילה; חלקים קטנים בקצותיו עוברים גם בדרום פרו, בבוליביה ובצפון-מערב ארגנטינה.
גאוגרפיה
מדבר אטקמה הוא המדבר הצחיח ביותר בכדור הארץ. ממוצע המשקעים במחוז הצ'ילאני אנטופגסטה הוא 1 מילימטר גשם בשנה. המדבר צחיח עד כדי כך, שאף בהרים המתנשאים לגובה של 6,885 מטר מעל גובה פני הים לא נוצרים קרחונים. ממצאים מעידים על כך שבמשך 400 שנים, בין השנים 1570 ל-1971, לא ירדה במדבר כמות משמעותית של גשם. לאזורים מסוימים במדבר מגיעה כמות מים קטנה, בצורת ערפל מהים, שמעניקה אפשרות לקיום של מיני אצות, חזזית וקקטוסים.
המדבר כה צחיח עד שבעת ביצוע בדיקות באדמתו ב-2003 הן היו זהות לבדיקות שביצעה הגשושית ויקינג על אדמת מאדים למציאת חיים - בשתי דגימות אדמה שנלקחו לא נמצאו כל עדויות ל-DNA. מכיוון שהיה ברור למדענים כי אפילו במדבר אטקמה יש חיים (כלומר התוצאות שהם קיבלו היו שגויות) הם הסיקו כי ייתכן שהבדיקות שבוצעו על ידי הגשושית וויקינג על אדמת המאדים לא היו רגישות מספיק.
אוכלוסייה
במדבר אטקמה קיימת התיישבות אנושית, אך היא דלילה ביותר. העיירה סן פדרו דה אטקמה שוכנת בלב אטקמה בנווה מדבר ובה 1,000 תושבים קבועים. היא מהווה מוקד תיירותי בזכות אגם המלח Salar de Atacama שבקרבתה, המשמש מקום מחייתה של מושבת פלמינגו ואל טאטיו (El Tatio), אתר הגייזרים הגבוהים בעולם (הנמצא כ-4,300 מטר מעל פני הים). הכנסייה בעיירה נבנתה בשנת 1577 על ידי הספרדים, אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שסן פדרו היה מוקד להתיישבות בתקופה הפרה-קולומביאנית שבמהלכה נבנו מבצרי אבן בהרים המקיפים את העמק.
הכביש הפאן-אמריקאי, המשתרע לאורך שתי יבשות אמריקה, עובר במדבר אטקמה.
סוכנות "המצפה האירופי הדרומי" של האיחוד האירופי מפעילה במדבר שני מצפי כוכבים, מצפה לה סילה (La Silla) ומצפה פאראנאל (Paranal), שבתוכו מערך הטלסקופ הגדול מאוד (VLT). בשנת 2013 הושלמה במדבר בניית מצפה כוכבים נוסף הנקרא Atacama Large Millimeter Array) ALMA).
כיום מופק במדבר אטקמה רוב הליקרביום בעולם, שממנו מפיקים ליתיום המשמש לייצור סוללות מתקדמות, רכיבי אלקטרוניקה ותרופות מסוימות.
עיירות קידוח נטושות
באטקמה מרבצים עשירים של פחם ושל מחצבים אחרים. במדבר נמצא מצבור המלחת הגדול ביותר בעולם, שהפקתו החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19. עם גילוי המחצבים והבנת חשיבותם הכלכלית, התעוררו סכסוכי גבול בין בוליביה, צ'ילה ופרו, שהובילו את צ'ילה להכרזת מלחמה על בוליביה במרץ 1879, ועל פרו במאי אותה שנה. מלחמה זו, שכונתה מלחמת האוקיינוס השקט, נמשכה עד 1883, ובסיומה סיפחה צ'ילה את מרבית אזורי הכרייה של המלחת.
ממשלת צ'ילה מסרה את הזיכיונות לכריית המלחת לחברות זרות, רובן בריטיות, שהעסיקו אלפי פועלים בתנאי עבודה ירודים. פועלי המכרות שוכנו במחנות של בקתות רעועות, ותנועתם הוגבלה לתחומי המחנות. עקב כך פרצה בסוף שנת 1907 שביתה של פועלי המכרות, ובעקבותיה שביתה כללית במחוזות הצפוניים של צ'ילה, שהסתיימה בטבח סנטה מריה דה איקיקה ב-21 בדצמבר, אירוע מכונן בתולדות תנועת הפועלים בצ'ילה.
מאז אמצע המאה ה-20 שוכנות במדבר כ-170 עיירות רפאים, שרידי מחנות הפועלים שנבנו ליד המכרות, שננטשו כמה עשורים לאחר המצאת חנקה סינתטית בגרמניה בתחילת המאה ה-20[1]. אחת מהעיירות הללו, צ`קאבוקו (Chacabuco), שננטשה בשנת 1938, 14 שנים אחרי הקמתה, שימשה בימי שלטונו של הרודן אוגוסטו פינושה כמחנה ריכוז למתנגדי המשטר. עד היום העיירה הנטושה מוקפת בעשרות מוקשים שהוטמנו על ידי הצבא הצ'ילאני, ומתגורר בה אדם אחד בלבד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0