מדד קב"א

מדד קב"א (קבוצת איכות) מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני למועמדים לשירות ביטחון בישראל (מלש"ב) לאיתור ולשיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. הקב"א ניתן בצורת ציון מספרי, בטווח 41–56.

הפרמטרים הנבדקים

• צה"ר (ציון השכלה ראשוני): מוסד לימודים, מגמה, בגרויות, יחידות לימוד. ציוני בגרות, ועוד.
• דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) הבודק את יכולותיו של המלש"ב בתחומי חשיבה שונים. ציון הדפ"ר משמש כאחד המרכיבים המרכזיים, במשקל 50%, בקביעת הקב"א של המועמד לגיוס^[1]
• ציון עברית: ריאיון מול מאבחנת פסיכוטכנית, שעורכת מבחן מילולי קצר, הכולל הקראת כמה משפטים והסברתם על ידי המלש"ב.
• צד"כ (ציון דרך): ריאיון אישי - נתון זה משתקלל לתוך הקב"א.

מדרג הציונים

אצל הגברים הוא מורכב מציון הדפ"ר (50%), הצד"כ (33%) והצה"ר (17%). אצל נשים ועולים חדשים, שלהם לא נערך ריאיון צד"כ, הוא מורכב מציון הדפ"ר (60%) והצה"ר (40%) בלבד, ללא התחשבות בצת"ה (ציון תכונות התנהגות - ראיון אישי הנערך לבנות) או הרמ"ע (ראיון מיון עולים). אך נשים הרוצות בכך מסיבות שונות יכולות לבקש ראיון צד"כ. החל מנובמבר 2017 גם בנות זוכות לעבור ריאיון אישי זהה לשל הבנים.

סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל-56 (הגבוה):

• 43-41 - מתחת לסף הגיוס או גיוס מיוחד.
• 47-44 - שירות רגיל.
• 51-48 - כשירות לתפקידים פיקודיים.
• 56-52 - כשירות לתפקידים מובחרים ולקצונה, בשילוב דפ"ר של 60 ומעלה.

ממוצע הקב"א של מלש"בים גברים (ילידי הארץ ועולים שהגיעו לארץ לפני גיל 16) בשנים 1996–2001 עמד על 49.9, והוא יציב לאורך השנים^[2].

תפקידים הדורשים ציון קב"א גבוה

כדי להתקבל ליחידות מובחרות בצה"ל דרוש ציון קב"א גבוה, כמו כן ליחידות המודיעין והתכנות, לקצונה, לקורס טיס, לקורס חובלים, לתוכנית תלפיות ליחידת דובר צה"ל ועוד מגוון גדול של תפקידים משמעותיים דרוש ציון קב"א גבוה.

נגישות נתוני הקב"א

בעבר, נתוני הקב"א והדפ"ר נשמרו בסוד על ידי צה"ל, ואילו החל משנת 2010 התאפשר למועמד לברר אותם בשיחה טלפונית ללשכת הגיוס. החל משנת 2011 מתפרסמים נתוני הקב"א והדפ"ר באופן גלוי ב"קיוסק המידע האישי" באתר האינטרנט "עולים על מדים" והחל מיולי 2016 ניתן לצפות בנתונים המספריים של הקב"א, הדפ"ר והפרופיל הרפואי באתר האינטרנט החדש "מתגייסים", שמחליף בהדרגה את "עולים על מדים".^[3] באתר "עולים על מדים" הישן, הפרופיל מפורסם בצורה מילולית ולא מתאפשר למועמד לברר את הפרופיל המספרי המדויק שלו. נוסף על כך, האופן המדויק לפיו נקבעים נתונים אלה נשמרים בסוד על ידי צה"ל. אף על פי כן, מלש"ב שקיבל זימון למסלול יוקרתי כמו קורס טיס, קורס חובלים או יום סיירות יכול להסיק שהנתונים שלו גבוהים. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות של המועמד, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו של המועמד. כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו. נטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על דירוג הקב"א, וכך מלש"ב שגר בעיירה בעלת דירוג סוציואקונומי (חברתי-כלכלי) נמוך לא יוכל להתקבל ליחידה שאותה ביקש. ממחקרים שביצעו סוציולוגים מחוץ לצה"ל, ממחקרים סודיים של צה"ל שדלפו לציבור, ומנתונים רשמיים שמפרסם צה"ל (סקרי מסיימי קורס טיס למשל), עולה כי אכן קיים מתאם חיובי ברור בין נתונים אלו לקב"א ברמה הסוציולוגית. אולם, באופן מעשי חיילים מכל קצות הארץ וממעמדות סוציואקונומיים שונים מתקבלים לכל התפקידים הקיימים בצה"ל.

הערות שוליים