מדע בדיוני רך
פיטר ניקולס, שטבע את המונח מדע בדיוני רך
מדע בדיוני רך הוא תת-סוגה של מדע בדיוני שבה הדגש הוא על תהליכים סוציאליים. בספרות מסוג זה ההסברים המדעיים לטכנולוגיה הם בעלי חשיבות והיקף קטנים יחסית, או לחלופין כמעט ולא קיימת התייחסות למדע עתידני, וההתייחסות היא לכיצד חברה עלולה להיראות בעתיד.
הגדרה
ההגדרה של מדע בדיוני רך כוללת בתוכה שתי הגדרות שונות:
- סיפורת בתחומי מדע "רך"[1], במיוחד מדעי החברה (לדוגמה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה או פסיכולוגיה), יותר מאשר מדע "קשה" (לדוגמה, פיזיקה, אסטרונומיה או כימיה)
- מדע בדיוני שאינו מתבסס על אפשרות מדעית מדויקת[2]
המונח הופיע לראשונה בסוף שנות ה-70 והוא מיוחס לחוקר הספרות האוסטרלי פיטר ניקולס. המונח המשלים הוא מדע בדיוני קשה.
דוגמאות
- ה"ג ולס, מכונת הזמן (1895) האיש הבלתי נראה (1897)
- ריי ברדבורי, רשימות מן המאדים (1950, אוסף סיפורים קצרים)
- ג'יימס בליש, "מתח פנים" (1952)
- דניאל קיס, "פרחים לאלג'רנון" (1959)
- מרי שלי, פרנקנשטיין (1818)
- אלפרד בסטר, האיש ההרוס (1953)
- ריי ברדבורי, פרנהייט 451 (1953)
- רוברט היינליין, גר בארץ נוכרייה (1961)
- פרנק הרברט, חולית (1965)
- אודרי ניפנגר, אשתו של הנוסע בזמן (2003)
הערות שוליים
- ↑ מדע בדיוני רך, באתר The Encyclopedia of Science Fiction, 20 בדצמבר 2011 (באנגלית)
- ↑ מדע בדיוני (ספרות וביצועים), באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.