מודיעין אפידמיולוגי

מודיעין אפידמיולוגי (ברוסית: эпидемиологическая разведка) הוא שם מילולי של מושג ודרך הפעולה לגילוי פוטנציאל של התפשטות מחלה בשטח שבו החלה, תוך איסוף מודיעין רב על המגפה הפוטנציאלית.[1][2] זוהי סוג של עבודת ביון, בתהליך של איסוף מידע על מקורות-מוצא של מחלות זיהומיות אפשריות, הדרכים והגורמים של העברת הזיהום וקביעת כל התנאים שיכלו לקדם את התפשטותה בקרב אנשי השירות הצבאי.[3][4] הענף פותח על ידי רופאים צבאיים ברוסיה.

בשנת 1939 הכריז האקדמאי י.נ. פאבלובסקי על "דוקטרינת הנידליות", שנקראה כך על שם ביולוגים סובייטים. [5] אנשים יכולים להידבק מזואונוסיס ומחלות הנגרמות על ידי חרקים בתקופות מסוימות בשנה בבית גידול טבעי של מחלה מסוימת (מגפה, טולמיה, פטוספירוזיס, ארבירוסים, קדחת חוזרת ונשנית). ועדת המומחים של ארגון הבריאות העולמי רשמה למעלה ממאה מחלות כאלה. [6][7] אודות המוקד הטבעי של המחלות הללו ידוע גם ממקומות אחרים. [8]

היסטוריה

באופן היסטורי, מודיעין אפידמיולוגי תברואתי כרוך באיסוף והעברה של כל הנתונים הקיימים על מצבם התברואתי והאפידמיולוגי של אזור הפריסה והפעולה האפשרית של הכוחות המזוינים, אותם נתונים עבור הכוחות המזוינים והשכנים של האויב. מטרת המודיעין הייתה לברר את הסיבות שמקורן במחלה הספציפית - מקורות הזיהום במצבים קיצוניים שונים, כולל מלחמות מקומיות וסכסוכים מזוינים, דרכי העברת הזיהום וכל הגורמים המקדמים להתפשטות. נוהג זה נעשה בהצלחה בשטח מגפה אנמית בזמן מלחמת ברית המועצות-יפן (1945) במלחמת העולם השנייה: "מודיעין אפידמיולוגי אורגן והתנהל ברציפות לכל עומק עבודת הניתוח. יחידות ניידות לאיסוף מודיעין אפידמיולוגי צעדו מיד מאחורי הדרג הראשון של טנקים וכלי רכב ממוכנים של הצבא הסובייטי, אם יתקלו במחלה מידבקת מסוימת. מאחר שבעת נסיגת כוחות האויב הם הרעילו בארות ומקורות מים רבים". [9] לאחר שהכוחות המזוינים עברו לזמן השלום, המודיעין האפידמיולוגי התברואתי הפך למעקב ובקרה רפואית על פעילות חיונית וקהילתית של הכוחות המזוינים והמשיך גם לאחר סיום המלחמה.[10][11]

ההבדל משירות הביון האפידמיולוגי

למודיעין אפידמיולוגי תברואתי כמנהג אין שום דבר במשותף עם שירות הביון האפידמיולוגי שהוא תוכנית חינוכית של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). האחרון הוקם בשנת 1951 על ידי אלכסנדר לנגמיר, בגלל חששות מלוחמה ביולוגית במהלך מלחמת קוריאה, השירות הפך לתוכנית הכשרה שנתית לתואר שני באפידמיולוגיה.

הכרה בינלאומית

השימוש במודיעין אפידמיולוגי או בפרקטיקות דומות בכוחות המזוינים מוזכר במקומות אחרים. [12] הפולנים המשרתים באו"ם מיקדו את משימותיהם בין היתר במודיעין אפידמיולוגי.[13] תרגול דומה מוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי ואוסטרליה תוך הקפדה על מניעת סכנות כימיות, רדיולוגיות. [14] הם מכנים זאת "גישת כל-הסיכונים". [15] גם המחלקה לבריאות ושירותי אנוש בארצות הברית הודתה בעמוד 300 במדריך שלה [16] בקיומן של מערכות מעקב אחרות המכונות "מערכות אזהרה מוקדמות של פוטנציאל המחלות" ונועד לאסוף נתונים על אינדיקטורים למחלה או פוטנציאל להתפשטות מחלה: אוכלוסיית בעלי חיים (תחלואה ותמותה בבעלי חיים כתוצאה ממחלה שיכולה להשפיע על בני אדם, נוכחות של גורם מחלה, וקטורים של מחלה) ונתונים סביבתיים.

אופן הפעולה

יש צורך מוגדר ביחידות אפידמיולוגיות ניידות, שהוכשרו ומצוידים למשימה. כל קבוצה כוללת: אפידמיולוג, מומחה לזיהומים, עוזר לאפידמיולוג ( בקטריולוג או עוזר מעבדה), רשם רפואי (במידת הצורך הקבוצה תכלול זואולוג או טפילולוג). [17] פעולת איסוף מודיעין תברואתי-אפידמיולוגי אמור לגרום לחשיפת החולים ואנשים החשודים כמחלה הספציפית, תוך בידודם ואשפוזם.

ערכה תברואתית-אפידמיולוגית, מורכבת משתי יחידות נפרדות, אך כל אחת ניתנת להתאמה לשימוש עם השנייה: ערכת מעבדה ניידת ומנגנון מעבדה נייד. שתי היחידות יכולות להועיל בעבודתם של אפידמיולוגים במהלך איסוף מידע אפידמיולוגי. [18]

במאה ה-21

בשנת 2010 בישיבת המדינות החברות באמנה לאיסור פיתוח, ייצור ואגירת כלי נשק בקטריולוגיים (ביולוגיים) ורעלנים בז'נבה [19] הוצע המודיעין האפידמיולוגי התברואתי כאמצעי בדוק לשיפור המעקב אחר זיהומים וחומרים טפיליים ליישום מעשי של תקנות הבריאות הבינלאומיות. המטרה הייתה למנוע ולמזער את ההשלכות של התפרצויות טבעיות של מחלות זיהומיות מסוכנות וכן את האיום של שימוש לכאורה בכלי נשק ביולוגיים כנגד מדינות האו"ם. יש לציין את חשיבות המודיעין האפידמיולוגי התברואתי בהערכת המצב האפידמיולוגי, ארגון וביצוע פעילויות מניעה, סימון וזיהוי של גורמים ביולוגיים פתוגניים באתרי הסביבה, ביצוע ניתוח מעבדה של חומרים ביולוגיים, דיכוי מחלות זיהומיות, מתן ייעוץ מעשי לרשויות הבריאות המקומיות לפיתוח נוגדנים.

מודיעין אפידמיולוגי כולל גם איסו מידע אודות פיגוע טרור ביולוגי אפשרי ובמקרה כזה מערב את כלל סוכנויות הביון ושירותי הביטחון. [20][21]

עקרונות ארגון המודיעין האפידמיולוגי התברואתי וקריטריונים להערכת המצב האפידמיולוגי התברואתי מהווים חלק חיוני ממאבק בהתפשטות מגפות. [22]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ Beliakov VD Military Epidemiology. Textbook in Russian. Leningrad, 1976 p152.
  2. ↑ Мельниченко П.И., Огарков П.И., Лизунов Ю.В.Военная гигиена и военная эпидемиология. Медицина, 2006
  3. ↑ Большой медицинский словарь. 2000.
  4. ↑ "эпидемиологическая разведка - это... Что такое эпидемиологическая разведка?". 
  5. ↑ Natural Nidality of Transmissible Diseases ― By E.N. Pavlovsky, English trans. Urbana, Ill.:University of Illinois Press, 1966,261 pp.
  6. ↑ WHO Tech Rep Ser 378,1967
  7. ↑ WHO Tech Rep Ser 682,1982
  8. ↑ Hubálek Z, Rudolf I, Microbial Zoonoses and Sapronoses. Springer Dordrecht Heidelberg, London New York, 2011
  9. ↑ Loza DF, Gebhardt J Fighting for the Soviet motherland in WWII. p 261, 1998
  10. ↑ Beliakov VD Military Epidemiology. Textbook in Russian. Leningrad, 1976 p153.
  11. ↑ Mel'nichenko P.I., Ogarkov O.I., Lizunov Yu.V. Military Hygiene and Military Epidemiology. 400 pp., ill. 2005 ISBN 5-225-04849-8
  12. ↑ Environmental Security and Public Safety. NATO security through Science. Springer. 2007
  13. ↑ Ilnicki S POLES IN THE SERVICE OF PEACE. 1953-2003 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2005-05-15. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2012. 
  14. ↑ Rapid Risk Assessment of Acute Public Health Events. WHO.2012
  15. ↑ Environmental Health Risk Assessment. 2004
  16. ↑ Principles of Epidemiology. Second Edition. US Department of Health and Human Services
  17. ↑ Volodin AS et al The organizational and methodological bases of medical reconnaissance in extreme situations. Article in Russian.Voenno-medit͡sinskiĭ zhurnal.1999 Apr;320(4):14-21, 110
  18. ↑ Christova, A. S.; Stoyachev, N. N. PORTABLE SANITARY-EPIDEMIOLOGICAL KIT ARMY BIOLOGICAL LABS FREDERICK MD http://oai.dtic.mil/oai/oai?verb=getRecord&metadataPrefix=html&identifier=AD0677078 Archived 2016-03-03 at the Wayback Machine
  19. ↑ The Meeting of the States Parties to the Convention on the Prohibition of the Development, Production and Stockpiling of Bacteriological (Biological) and Toxin Weaponsand Their Destruction
  20. ↑ N. N. Golovchenko, L.M. Korotkin ANTI-EPIDEMIC MEASURES AT THE LIQUIDATION OF BIOLOGICAL TERRORIST ATTACK CONSEQUENCES http://www.bio.su/en/goe.php Archived 2020-02-01 at the Wayback Machine
  21. ↑ Dembek ZF et al Chapter 3 Epidemiology of biowarfare and bioterrorism.2005 http://www.bordeninstitute.army.mil/published_volumes/biological_warfare/BW-ch03.pdf Archived 2012-04-28 at the Wayback Machine
  22. ↑ Mel'nichenko P.I., Ogarkov O.I., Lizunov Yu.V. Military Hygiene and Military Epidemiology 400 pp., ill. 2005 ISBN 5-225-04849-8
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.