מוזיאון תל אביב לאמנות
מוזיאון תל אביב לאמנות | |
---|---|
פרטים | |
סוג | מוזיאון לאמנות ולעיצוב |
אדריכל | דן איתן ויצחק ישר |
שנת ההקמה | 1932 |
כתובת | שד' שאול המלך 27, תל אביב-יפו |



מוזיאון תל אביב לאמנות נוסד בשנת 1932. הוא נחשב לאחד ממוזיאוני האמנות הגדולים והחשובים בישראל, ויש בו מחלקות לאמנות ישראלית, לאמנות מודרנית, לאמנות עכשווית, לצילום, לרישום, להדפסים, לעיצוב, לאדריכלות ולאמנות מהמאה ה-16 עד המאה ה-19. נוסף על כל אלה, במוזיאון גן אמנות ואגף נוער קטן.
בבית המוזיאון המקורי, "בית דיזנגוף", נערכה בשנת 1948 הכרזת העצמאות של ישראל.
היסטוריה
מוזיאון תל אביב לאמנות נוסד בשנת 1932 והחל לפעול ב"בית דיזנגוף", ביתו של ראש עיריית תל אביב הראשון מאיר דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. לצדו מינה דיזנגוף "ועד מייעץ" שבו היו חברים בין השאר האמנים: ראובן רובין, אריה אלואיל, בתיה לישנסקי וחיים גליקסברג. את חזונו הציג דיזנגוף בנאום שנשא:
- "כשתל אביב קיבלה פיקדון של עיר בנויה עם סיכויים לקריה גדולה ייחודית, עם נטייה להיות מרכז היהדות המודרנית של הארץ ושל התפוצות, החילונו להרגיש את הצורך בפיתוח היופי וכל האמנויות התלויות בו. הוברר לנו שאי-אפשר לבנות בתים, לסלול רחובות ולשכלל עיר מבלי שנדאג לאסתטיקה ולהרמוניה, ומבלי לפתח בתוך האוכלוסייה את הטעם הטוב לכל יצירת אנוש. תחת לחץ ההשקפה הזו נוסד מוזיאון תל אביב".[1]
המוזיאון הציג יצירות של אמנים מקומיים וזרים והיה למרכז תרבות פעיל בעיר הצעירה. במבנה בית דיזנגוף הוכרז על הקמתה של מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח.
הצלחתו של מוזיאון תל אביב בבית דיזנגוף והתרחבות אוספיו חייבו הקמת משכן-קבע בעל חללי תצוגה גדולים יותר. בשנת 1959 נחנך ביתן הלנה רובינשטיין ברחוב שדרות תרס"ט בתל אביב. בשנת 1971 נחנך המבנה המרכזי בשדרות שאול המלך והמוזיאון התפרס בשני המבנים.
בשנת 1938 הוקמה ספריית האמנות של המוזיאון ובה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי-עת וכ-7,000 צילומים. הספרייה פועלת במבנה המרכזי של המוזיאון. לצד המבנה פועל גם גן אמנות, ובשנים האחרונות הורחבו שטחי התצוגה במוזיאון והוצגו גלריות חדשות באגף חדש שבצדו המערבי.
התרחבות המוזיאון הביאה להתפתחות פעילותו, לעלייה ברמתן ובהיקפן של תערוכותיו ולפעילות תרבותית מקיפה, הכוללת אירועי מוזיקה קלאסית, ג'אז, קולנוע, סדרות הרצאות, הצגות ילדים ועוד.
מבני המוזיאון
המוזיאון שוכן במספר מבנים: המבנה המרכזי והאגף החדש ברחוב שאול המלך, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בצמוד לתיאטרון הבימה ומרכז מאירהוף לחינוך לאמנות ברחוב דיזנגוף.
המבנה המרכזי
בשנת 1971 השלים מנהל המוזיאון, ד"ר חיים גמזו, את הקמת המבנה המרכזי של המוזיאון בשדרות שאול המלך, בסמוך לספריית בית אריאלה ולבית המשפט המחוזי בתל אביב. את המבנה תיכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר בסגנון המזכיר ברוטליזם. על תכנון זה המבנה זכו בפרס רכטר.
האגף החדש
ב-2002 החלה תחרות לתכנון אגף חדש למוזיאון בצידו המערבי של המוזיאון ובצמוד אל גן האמנות, שישמש גם כמבנה כניסה חדש. בתחרות עיצוב לאגף החדש זכה פרסטון סקוט כהן, עלות בנייתו של האגף החדש תהיה 45 מיליון דולר. תרומות רבות גויסו למטרה זו, המשמעותית ביותר הייתה תרומתם של סמי עופר ורעייתו, בסך 20 מיליון ש"ח. עופר התנה את תרומתו בקריאת המוזיאון על שמו ועל שם רעייתו. עקב התנגדות ציבורית רחבה לשינוי שמו של המוזיאון, ביטל עופר את תרומתו וגיוס הכספים נמשך. בפברואר 2007 פורסם כי זוג התורמים פול והרטה עמיר תרמו 10 מיליון דולר עבור הקמת האגף החדש.[2][3] באוקטובר 2011 נחנך האגף החדש, שבו חלל מרכזי המכונה מפל אור וסביבו עשרה אולמות תצוגה המכפילים את שטח התצוגה של המוזיאון.[4] הבניין נפתח ב-2 בנובמבר 2011. את החלק האומנותי בטקס ביצע הפרויקט הישראלי TYP, והופעתם כללה קטעי וידאו ארט שהוקרנו על המבנה כולו.[5] עלותו של הפרויקט הסתכמה בכ - 225 מיליון ש"ח. עיקרה של העלות (140 מיליון ש"ח) מומנה מתרומות ויתרתה (85 מיליון ש"ח) מומנה על ידי עיריית ת"א.
המבנה כולל חמישה מפלסים, אך נבנה בכוונה במראה שטוח מבחוץ באופן המשתלב באפור הבטון האורבני של אזור המוזיאון. החצר הפנימית המרכזית, מכניסה ביום תאורה טבעית מתקרה שקופה, המאירה מסביבה קירות לבנים, כאילו נופלים בתנועה סיבובית לכל עומק המוזיאון, ויוצרים דימוי של מפל אור. בשעות החשיכה התאורה המלאכותית יוצרת אפקט אחר דומה. סביב המפל זורמת תנועה המבקרים במוזיאון והוא כעין ציר מרכזי המחבר ומקשר בין כל חללי התצוגה.[6]
בבניין החדש מעותד לקום הארכיון הישראלי לאדריכלות בשנת 2013, מוזיאון לצילום ואומנויות פלסטיות. [7]
שלוחות המוזיאון
ביתן הלנה רובינשטיין שנחנך ב-1959 בצמוד לתיאטרון הבימה והיכל התרבות משמש כיום כביתן נפרד בן ארבע קומות לאמנות בת-זמננו. לביתן אוצרת ראשית עצמאית, הגב' אלן גינתון אשתו של האמן דוד גינתון, שפועלת לקידומם של אמנים עכשוויים צעירים רבים בשדה האמנות העכשווית בישראל. כרטיס הכניסה למוזיאון תל אביב מאפשר כניסה גם לביתן זה.
מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות, מהווה מסגרת מקצועית ללימוד וטיפול ערכי האמנות החזותית. המרכז מעודד יצירה, התנסות וביטוי עצמי. המרכז פועל במשך 40 שנה ומאות אלפי אוהבי אומנות עברו דרכו. לאחרונה התקבלה הוראה מעיריית תל אביב-יפו לסגירת המרכז, מבלי שימצא מיקום חלופי למוסד.[8]
רשימת מנהלים
- 1933-1947 - קרל שוורץ
- 1947-1949 - חיים גמזו
- 1949-1952 - משה קניוק
- 1952-1959 - אויגן קולב
- 1962-1976 - חיים גמזו
- 1976-1989 - מרק שפס
- 1989-1995 - רוני דיסנצ'יק
- 1995-2011 - מרדכי עומר
- 2011-2012 - שולי כסלו
- 2012- - סוזן לנדאו
![]() ![]()
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר של מוזיאון תל אביב לאמנות
- מוזיאון תל אביב לאמנות ב-ilMuseums.com
מוזיאון על שם דיזנגוף בתל אביב, 1936- אלי ערמון אזולאי ודניאל ראוכוורגר, מוזיאון ת"א על פרשת דרכים, באתר הארץ, 29 ביולי 2011
- ניצן דבי, פתרון דיור לעיצוב, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2011
- אסתי אהרונוביץ, אלי ערמון אזולאי, הזרם האקטיביסטי, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
- מיכאל יעקובסון, הבניין החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר Xnet, 22 בספטמבר 2011
- מיכאל יעקובסון, על אגף הספרייה בבניין המוזיאון החדש, באתר Xnet, 28 באוקטובר 2011
- אסתר זנדברג, איזה בזבוז מפואר, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
- זיוה שטרנהל, הבשורה האדריכלית של מוזיאון תל אביב, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
- אלי ערמון אזולאי, אילו שינויים מתכננת סוזן לנדאו למוזיאון תל אביב , באתר הארץ, 2 בנובמבר 2012
- טלי חתוקה, מי ראוי להיכנס בשערי הארכיון?, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 9 ביולי 2014
- טלי חתוקה, לשם מה נועד המוזיאון?, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 1 ביולי 2015
- שני ליטמן, "ואז השרה אמרה: תגידי, זה אמנות?", באתר הארץ, 11 בפברואר 2016
הערות שוליים
- ↑ מצוטט בספרו של דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, עמ' 6.
- ↑ חיים הנדוורקר, היפרבולות בין מלבנים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2007
- ↑ חיים הנדוורקר, עוד ידברו על הבניין הזה, באתר הארץ, 9 במרץ 2007
- ↑ דניאל ראוכוורגר, מוזיאון ת"א השיק את האגף החדש, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
- ↑ The Young Professionals (TYP) - LIVE @ Museum of art Tel-aviv video, באתר NME
- ↑ מוזיאון תל אביב, אתר מפה
- ↑ נועם דביר, ותזרח השמש: הצצה ראשונה לאגף החדש של מוזיאון תל אביב, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
- ↑ שני ליטמן, סגירת מרכז לחינוך לאמנות בת"א עלולה להוביל לפיטורי כ–50 אמנים, באתר הארץ, 6 בינואר 2015