מוצב דלעת

ש.ג. של מוצב דלעת מרץ 1998 ברקע ניתן לראות את החרמון
"פתיחת ציר" לכיוון מוצב דלעת 1999
מנחת המסוקים במוצב דלעת 1993

מוצב דלעת - היה מוצב צה"ל על תל דבשה שברכס עלי טאהר שממזרח לנבטיה, בדרום לבנון.

היסטוריה

המוצב הוקם ב-1982 לאחר פלישת צה"ל ללבנון במלחמת לבנון הראשונה [דרוש מקור], לאחר מספר חודשים נבנה מוצב חדש יותר, והמוצב המקורי נקרא "מוצב דלעת הישן". מוצב דלעת נהרס בשנת 2000 בצורה יזומה על ידי צה"ל ביציאת צה"ל מלבנון.

המוצב הוקם ב-1982 על ידי גדוד הנדסה (מילואים). המוצב נועד לאפשר שליטה ותצפית על העיר השיעית נבטיה וסביבותיה שממערב לה ועל אזורים ממזרח לרכס (לכיוון עיישיה). עם נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון ב-1985, המוצב הפך חלק מקו המוצבים הקדמי של צה"ל, שיצר את "הקו האדום" - גבולה הצפוני, הבלתי רשמי, של רצועת הביטחון.[1] לפני כן, מי שישב במוצב זה קודם היו גדוד חה״ן.

המוצב היה הצפוני ביותר של צה"ל ברכס עלי טאהר – מצפון לו שכנו שני מוצבי צד"ל, גמבה וברוש, ומדרום לו שכנו שלושת מוצבי צד"ל, הדס, מנצוריה וולנסיה. בשנות ה-80 היו במקום היתקלויות עם חוליות פלסטיניות ושיעיות, אך בתחילת שנות ה-90 הארגון השיעי חזבאללה הפך לאויב העיקרי של צה"ל בלבנון. מוצב דלעת - שהיה הקטן מבין כל מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון - הפך לאחד המוצבים המסוכנים ביותר עבור חיילי צה"ל, וספג מתקפות רבות.

שמו של המוצב נודע לציבור הרחב אחרי "אירוע דלעת" הראשון ב-29 באוקטובר 1994, אז הצליחו להגיע למוצב לוחמי חזבאללה, תקעו דגל על אחת הסוללות וזרקו מטען לתוך עמדת התצפית (עת"ף). חיילי התצפית שהיו אמורים להיות בעמדות בצד המערבי, ובניגוד לחיילי החי"ר לא הוכשרו כלוחמים, עזבו את העמדות בזמן ההתקפה ואנשי החזבאללה ברחו ללא פגע. זמן קצר לאחר תקיעת הדגל נהרג החייל אלמוג קליין באחת העמדות של המוצב מאש חזבאללה. ההתקפה צולמה על ידי חזבאללה, ושידור הסרט והפך את תקיעת הדגל מאירוע חסר משמעות, להישג הסברתי גדול של הארגון.

במוצב היו שני צוותי תצפית ,אחד מערבי לכיוון נבטיה,והשני מזרחי שצפה לכיוון בינת ג'בל כגיבוי למוצבים באותו אזור.

ביוני 1996 התרחש במקום אירוע "בז", בו נתקל כוח מארב של פלחה"ן נח"ל בחולית חזבאללה דרומית למוצב, בעיקול שכונה "בז". באירוע נפגעו כל 13 חיילי הכוח, וחמישה נהרגו.[2]

ב-4 בפברואר 1997 התרחש אסון המסוקים. מסוק עמוס לוחמים בדרך למוצב דלעת התנגש באצבע הגליל במסוק אחר שהיה בדרך לבופור. בהתרסקות – תאונת האוויר הקטלנית בתולדות צה"ל – נהרגו כל 73 הלוחמים ואנשי חיל האוויר שהיו על המסוקים. התאונה הובילה להקמת ארגון המחאה "ארבע אמהות" שפעל ליציאת צה"ל מלבנון.

בעת הנסיגה מלבנון, בליל 25 במאי 2000, פונה המוצב ופוצץ על ידי פלוגת פלנ"ט נח"ל בפיקוד רן כהנא[3], בדומה לשאר מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון[4].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ דני רשף, לכסיקון מקוצר לרצועת הביטחון בדרום לבנון, ספטמבר 1999.
  2. ↑ סא"ל (ד') דני רשף, ‏הלקחים המוטעים מלבנון, מערכות 382, פברואר 2002, עמ' 90
  3. ↑ אהרן לפידות, כאוס באימונים, קל בקרב, ישראל היום, ‏ 25.02.2011, כפי שהועלה באתר וואלה!.
  4. ↑ אביחי בקר, "אחרונים על הרכס", הארץ, ‏ 16.06.2000, כפי שהועלה באתר פרש.
  5. ↑ אורין מוריס, "דלעת": בחזרה לטרגדיה המדממת בלב ארץ חיזבאללה, באתר הארץ, 28 במרץ 2017

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.