מוריץ קפושי
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית 
בשלב השני של מערך הסינון ייבדק האם המידע שבערך ראוי למכלול או לא, אם המידע לא ראוי הערך ימחק לצמיתות, אם המידע ראוי הערך יעבור תיקון והתאמה מעמיקים ויוחזר למרחב הערכים במכלול.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: להתאים למקובל. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מוריץ קפושי (בהונגרית וגרמנית: Moritz Kaposi, בהונגרית גם Mór Kaposi 23 באוקטובר 1837 - 6 במרץ 1902) היה רופא עור אוסטרי, יהודי במוצאו, יליד הונגריה, שנודע בתאורן הראשון של כמה מחלות ותסמונות עוריות: סרקומת קפושי, אקזמה הרפטיקום וקסרודרמה פיגמנטוזום.
לפי הביוגרף שלו, י.ד. אוריאל, "בעת חייו הוכר מוריץ קפושי כאחד הרופאים הדגולים של האסכולה הווינאית לדרמטולוגיה, קלינאי עילאי ומורה מפורסם". היה בין הראשונים שביססו את היסודות המדעיים האנטומו-פתולוגיים של רפואת העור.
רקע משפחתי ושנות לימודיו
מוריץ קפושי נולד בקפושוואר, בדרום הונגריה, במשפחה יהודית ענייה. אביו שנקרא סלומון כהן[1] והאם - רוז'י (רוזה) לבית קראוס[2]. מוריץ כהן למד בבית הספר היסודי ואחר כך עוד ארבע שנים בגימנסיה בעיר הולדתו. את לימודי התיכון עשה בגימנסיה גרמנית בעיר ברטיסלאבה, אז פוז'ון, כיום בירת סלובקיה. בשנים 1861-1855 למד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת 1861 סיים את התואר דוקטור ברפואה, בשנת 1862 דוקטור בכירורגיה ובשנת 1866 את התואר מסטר במיילדות[2]. בעבודת הגמר שלו "דרמטולוגיה ועגבת" (פורסמה ב-1866), שכתב תחת הדרכתו של פרופ' פרדיננד פון הברה (1880-1816), הנחשב ל"אבי הדרמטולוגיה המודרנית", תרם קפושי תרומות חשובות בתחום.
הקריירה הרפואית
בשנים 1867-1862 עבד מוריץ כהן בכמה מן המחלקות של בית החולים הכללי (האוניברסיטאי) של וינה, כולל ביחידה לעגבת (סיפילולוגיה) בראשות פרופ' קרל לודוויג זיגמונד ובמחלקה הדרלמטולוגית בראשותו של הברה. בפברואר 1869 הוא נשא את אחת מבנותיו של מורו, את מרתה פון הברה, לאשה. בינתיים המיר את דתו לנצרות רומית-קתולית ובחתונה נרשמה דתו כבר כקתולית. ייתכן כי בעקבות נישואיו בשנת 1871 החליט גם לשנות את שם המשפחה היהודי כהן ל"קפושי", לפי יישוב הולדתו, קפושוואר. יש סבורים כי אחת הסיבות לשינוי שם המשפחה היה הרצון לשם משפחה ייחודי, בזמן שעוד חמשה עמיתיםברסיטה נקראו כהן. אחד מהם היה אף בעל שם זהה לחלוטין, Moritz Kohn ואחר -נקרא Moritz Gohn[3].
בשנת 1866 התמנה לדוצנט פריבאט (מרצה) ובשנת 1875 היה לפרופסורברסיטה שבה למד. ב-1880 ירש מחמיו את ראשות הקתדרה לרפואת עור בפקולטה לרפואה שלברסיטת וינה. מתחריו היו גיסו, פון הברה, והעמיתים, גם הם ממוצא יהודי, היינריך אושפיץ ופיליפ יוזף פיק, לימים ראש המחלקה לדרמטולוגיה בפראג ושותף להקמת החברה הגרמנית לדרמטולוגיה בשנת 1889[3]. ברשעות העיר הדרמטולוג הצרפתי ויליאם דיבריי, פרופסור בבורדו, ש"היו מספרים על קפושי שלקח את בתו של הברה, את ביתו, את הקתדרה שלו ואת לקוחותיו, בהשאירו את השאר לגיסו, הברה".[4] בשנת 1881 הפך קפושי לחבר מועצת המנהלים של בית החולים הכללי של וינה ומנהל הקליניקה למחלות עור של מוסד זה. בשנת 1889 זכה לתואר של יועץ מלכתי.(Hofrat) יחד עם המנטור שלו, הברה, חיבר קפושי בשנת 1878 את הספר "Lehrbuch der Hautkrankheiten (ספר לימוד למחלות עור). אולם חיבורו העיקרי היה "Pathologie und Therapie der Hautkrankheiten in Vorlesungen für praktische Ärzte und Studierende (הפתולוגיה והטיפול של מחלות העור בהרצאות לרופאים ולסטודנטים), שתורגמה לשפות רבות.
בשנת 1892 ארח קפושי את הכנס הבינלאומי לדרמטולוגיה בווינה ושימש ליושב ראש הכנס. בשנת 1889 בפריז נבחר לסגן יושב ראש הכנס ובשנת 1896 שימש כמזכיר כנס הדרמטולוגים בלונדון. בהמשך שוב בכנס בפריז נבחר עם ה'צינסון ליושב ראש לשם כבוד. בשנת 1900 הוצא לאור מוסף חגיגי של כתב העת "ארכיב פיר דרמטולוגי אונד סיפיליס" לכבוד מלאת 25 שנה למינויו של קפושי כפרופסור לדרמטולוגיה בווינה.[5]
בבית החולים שלו השתלמו רופאים רבים, לרבות מנחם חודרה.
גילוייו
קפושי תיאר לראשונה את הקסרודרמה פיגמנטוזום (xeroderma pigmentosum), הפרעה גנטית נדירה הידועה בימינו כנגרמת מליקוי בתיקון חיתוך נוקלאוטידים ("Ueber Xeroderma pigmentosum. Medizinische Jahrbücher, Wien, 1882: 619–633").
היה הראשון שחקר את הילפת של חולי השחפת (lichen scrofulosoroum) והזאבת האדמנתית (Lupus erythematosus). קפושי הוא אחד האחראים על קידום הבדיקות הפתולוגיות באבחון מחלות העור. בספריו תיאר גם כן את "הפריחה הווריצ'ליפורמית ע"ש קפושי", שהוא סיבוך זיהומי הרפטי של אקזמות. קפושי פרסם מעל 150 ספרים ומאמרים.
סרקומת קפושי
שמו נכנס להיסטוריה של הרפואה בשנת 1872 כשתאר לראשונה את הסרקומה הנושאת את שמו, סוג של סרטן עור שהוא גילה אצל חמישה גברים זקנים ושהוא קרא לו "סרקומה נפוצה אידיופאתית עם פיגמנטציה". מאה שנים מאוחר יותר, גילוי מחלה זו אצל צעירים בניו יורק, סן פרנסיסקו ובערים אחרות של חופי ארצות הברית, היה אחד הסימנים הראשונים להופעת מחלה חדשה הידועה בשם איידס (התסמונת הכשל החיסוני הנרכש). סרקומת קפושי נגרמת על ידי נגיף KSHV - הנגיף ההרפטי בנלווה לסרקומת קפושי, שנתגלה בשנת 1993. על רקע מגפת, סרקומת קפושי הוא בימינו סוג הסרטן הנפוץ ביותר בחלק מאפריקה התת-סהרית.
קפושי דיבר בצורה שוטפת הונגרית, גרמנית, צרפתית ואנגלית. השתלב היטב בחברה האוסטרית והיה מיודד עם אמנים רבים. אחד מהם, מטופלו, הצייר מקארט, צייר תמונה של אשתו, ואחר, הפסל קונדמן יצר פסל של אשה (שאשתו מרתה שימשה לו כמודל) המקשט את קברו של המדען.
לבני הזוג קפושי היו חמשה ילדים:שלושה בנים ושתי בנות.
פרסים ואותות כבוד
- חבר המסדר האימפריאלי ע"ש לאופולד.
- תואר יועץ החצר (Hofrat)
- קצין ליגיון הכבוד הצרפתי
קישורים חיצוניים
K. Holubar, S.Fatovic-Ferencic Moriz Kaposi 1837-1902: a historical reappraisal