מושל קרוליינה הדרומית
מושל קרוליינה הדרומית | ||
---|---|---|
![]() סמל המושל | ||
![]() | ||
מקמסטר, פברואר 2019 | ||
איוש נוכחי | הנרי מקמסטר | |
תאריך כניסה לתפקיד | 24 בינואר 2017 | |
דרכי מינוי | בחירות ישירות | |
תחום שיפוט | ![]() | |
מעון | אחוזת מושל קרוליינה הדרומית | |
מושב המשרה | קולומביה, קרוליינה הדרומית | |
ייסוד המשרה | 9 בינואר 1779 | |
איוש ראשון | ג'ון ראטלדג' |
מושל קרוליינה הדרומית (באנגלית: Governor of South Carolina) הוא המושל וראש המדינה במדינת קרוליינה הדרומית. לפי החוקה של המדינה, המושל הוא ראש הרשות המבצעת ומשמש כראש ממשלה. המושל הוא המפקד הראשי של המשמר הלאומי עד אשר נקרא המשמר לשירות עבור הממשלה הפדרלית של ארצות הברית. תחומי האחריויות של המושל כוללים בין היתר את כתיבת ונשיאת נאום מצב האומה השנתי בפני בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית, הגשת תקציב המדינה והבטחת אכיפת חוקי המדינה.
המושל ה-117 והנוכחי של קרוליינה הדרומית הוא הנרי מקמסטר, שהושבע לתפקידו בינואר 2017 בעקבות התפטרותה של המושלת ניקי היילי, שמונתה לשגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות.
הדרישות לתפקיד
ישנן שלוש דרישות חוקתיות המפורטות בסעיף השני של הפרק החמישי בחוקת קרוליינה הדרומית:
- "על המושל להיות לפחות בן 30."
- "על המושל להיות אזרח ארצות הברית ותושב קרוליינה הדרומית במשך חמש השנים שקדמו ליום הבחירות."
- "איש לא יהיה רשאי למלא את תפקיד המושל לו יתכחש לקיומה של ישות עליונה." תוקף דרישה זו מוטל בספק לאור פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית מ-1961 בתיק "טורקאסו נ. ווטקינס", אשר קובעת כי החוקה האמריקאית אוסרת על מדינות ארצות הברית ועל הממשלה הפדרלית להתנות תפקיד ציבורי במבחן דתי, מכוח התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית. עם זאת, דרישה זו עדיין לא הוסרה מחוקה של קרוליינה הדרומית. בכל מקרה, תחת האקלים הפוליטי הנוכחי של המדינה, לא-סביר שתושבי המדינה יבחרו באדם אשר הכחיש בגלוי את קיומו של אלוקים[1].
תקופת כהונה
על פי סעיף ארבע בפרק החמישי לחוקת קרוליינה הדרומית, המושל מכהן תקופת כהונה בת ארבע שנים שראשיתה בשעות הצהריים ביום רביעי הראשון שלאחר יום שלישי השני בחודש ינואר שלאחר היום בו נבחר, וסיומה בצהרי יום רביעי הראשון שלאחר יום שלישי השני בינואר שארבע שנים לאחר מכן. הסעיף השלישי מוסיף וקובע כי איש לא ייבחר לתפקיד המושל ליותר משתי תקופות כהונה רצופות. לשם הבהרה, פלוני יכול למלא את תפקיד המושל ללא הגבלה כל עוד אין הוא מילא זאת בשתי תקופות כהונה רצופות. מכיוון שהנרי מקמאטר נכנס לתפקיד המושל לאחר התפטרותה של ניקי היילי, הוא רשאי לכהן שתי תקופות כהונה רצופות, משמע 8 שנים, נוסף על שארית הכהונה של היילי.
סמכויות, חובות ואחריויות
לפי חוקת קרוליינה הדרומית, המושל:
|
|
מגורים
.JPG.webp)
אחוזת המושל, השכונת ברחוב ריצ'לנד 800 בשכונת ארסנל היל שבקולומביה, היא מעונו הרשמי של מושל קרוליינה הדרומית. האחוזה נבנתה ב-1855 ושימשה במקור כמגורי הסגל באקדמיית ארסנל, אשר יחד עם אקדמיית המצודה בצ'ארלסטון יצרה הקימו את "המצודה" - האקדמיה הצבאית בקרוליינה הדרומית (The Citadel). אקדמיית ארסנל על ידי כוחותיו של ויליאם שרמן בפברואר 1865 ומעולם לא נפתחה מחדש, ובניין מגורי הסגל היה המבנה היחיד ששרד את ההצתה ובכך נהפך למעונו הרשמי של המושל ב-1868. חוקת המדינה קובעת כי המושל חייב להתגורר בעיר בה מתכנס בית המחוקקים.
היסטוריה
חוקת קרוליינה הדרומית משנת 1776 קבעה כי המושל (שנודע כנשיא ולא כמושל) ייבחר על ידי האספה הכללית של קרוליינה הדרומית, ולא בבחירות ישירות בידי תושבי המדינה. שנתיים אחר כך, ב-1778, תוקנה החוקה ושונָה תוארו של ראש הרשות המבצעת מנשיא למושל. חוקה חדשה נכנסה לתוקפה ב-1865 בעקבות כיבושה בידי צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. חוקה זו קבעה כי המושל ייבחר בבחירות ישירות, אך המשיכה להגביל את זכות הבחירה לגברים לבנים. ב-18 באוקטובר 1865 היה ג'יימס לורנס אור המושל הראשון של קרוליינה הדרומית שנבחר בבחירות ישירות.
בעקבות סירובה של המדינה לאמץ את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, הקונגרס האמריקאי החרים את כל משרדי ממשלת קרוליינה הדרומית. ממשל צבאי זמני בראשותו של הגנרל אדוארד קאנבי הוקם עד לעריכת בחירות חדשות לאחר כתיבת החוקה של 1868. לכל האזרחים הגברים מעל גיל 21, בלי קשר לגזעם, ניתנה זכות בחירה והמושל הורשה להיבחר לשתי קדנציות רצופות.
היבחרו של בנג'מין טילמן ב-1890 לתפקיד המושל בתמיכתם של רפורמיסטים אגרריים אילצה את המדינה לכנס ועידת חוקה. החוקה של 1895 הנהיגה מס גולגולת וחייבה את הבוחרים לעבור מבחן אוריינות. פעולות אלה הונהגו במטרה למנוע את זכות הבחירה של האפרו-אמריקאים. חוקה זו הרחיבה בנוסף את סמכויות המושל תוך אפשרות למתן וטו על תקציב המדינה. תחילה, בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר את תוקף החקיקה המחייבת את הבוחרים בתשלום מס גולגולת, וקבע כי מבחני האוריינות אינם בהכרח בלתי-חוקתיים. ב-1964, התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית קבע כי אין זה חוקי שמדינות ארצות הברית תדרושנה תשלום מס גולגולת כדי להצביע בבחירות פדרליות, ובית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה המאשרת להטיל מס גולגולת לשם הצבעה בבחירות בארצות הברית, קבע אז כי הטלת מס גולגולת כהתניה להצבעה בבחירות היא הפרה של סעיף ההגנה השווה בתיקון ה-14 לחוקה. ביטול מבחן האוריינות דרש חקיקה פדרלית, אשר תוקפה אושר בידי בית המשפט העליון.
במקור, המושלים כיהנו תקופות כהונה בנות שנתיים ללא הגבלה לבחירה מחדש. ב-1926 תוקנה החוקה ותקופת הכהונה של המושל הוארכה לארבע שנים, אך האפשרות להיבחר ליותר משתי קדנציות בוטלה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מושל קרוליינה הדרומית (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ניק וינג, There Are Still No Open Atheists In Congress, באתר הפינגטון פוסט, 4 בינואר 2017 (באנגלית)
- 1 2 הפרק החמישי לחוקת קרוליינה הדרומית, באתר Ballotpedia (באנגלית)
מושלי מדינות ארצות הברית ![]() | ||
---|---|---|
מושלי מדינות ארצות הברית | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • ויומינג • וושינגטון • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • רוד איילנד | |
ראו גם | נשיא ארצות הברית • זכויות המדינות בארצות הברית |

רישיון cc-by-sa 3.0