מיכל מים
מיכל מים הוא מיכל לאחסון מים.
מיכלי מים משמשים לאחסון מים לשימושים רבים, מי שתייה, חקלאות, השקיה, כיבוי אש, הן לצמחים והן לבעלי חיים, ייצור כימי, הכנת מזון וכן שימושים רבים אחרים. פרמטרים של מיכל מים כוללים את התכנון הכללי של המיכל, ובחירת חומרי בניין ורפידות. חומרים שונים משמשים לייצור מיכל מים: פלסטיק (פוליאתילן, פוליפרופילן), פיברגלס, בטון, אבן, פלדה (מרותך או מוברג,[1] פחמן, או אל חלד). סירי חרס, כמו מטקי המשמשים בדרום אסיה, יכולים לשמש גם לאחסון מים. מיכלי מים הם דרך יעילה לסייע למדינות מתפתחות לאגור מים נקיים.[2]
היסטוריה
במהלך ההיסטוריה, מיכלי עץ, קרמיקה ואבן שימשו כמיכלי מים. מכולות אלה היו ברובן טבעיות, וכמה מהן מעשה ידי אדם. חלקם עדיין נמצאים בשימוש. בתרבות עמק האינדוס (3000–1500 לפנה"ס) עשו שימוש באסמים ומיכלי מים. טירות מימי הביניים נזקקו למיכלי מים כדי שהמגינים יעמדו במצור. מיכל מים מעץ שנמצא בשמורת מדינת אנאו נואבו (קליפורניה) הוחזר לתפקידו לאחר שנמצא מלא בקיסוס. הוא נבנה בשנת 1884.[3]
סוגים
- מיכל מגע כימי, בנוי מפוליאתילן של ה-FDA ו-NSF, מאפשר זמן שימור של כימיקלים לטיפול כימי ל"מגע"(טיפול כימי) עם מי המוצר.
- מיכל מי תהום, עשוי מפלדת פחמן מרופדת, עשוי לקבל מים מבארות מים, מה שמאפשר להכניס כמויות גדולות של מים למלאי ולהשתמש בהם במהלך מחזורי הביקוש הגבוהים ביותר.
- מיכל מים מוגבה, המכונה גם מגדל מים, ייצור לחץ ביציאה הצמודת הקרקע של 1 kPa לכל 10.2. ס"מ או 1 psi לכל 2.31 מטר גובה. כך מיכל מוגבה ל -20 מטר יוצר כ 200 kPa ומיכל שגובהו 70 מטר יוצר כ30 psi של לחץ פריקה, מספיק לרוב הדרישות המקומיות והתעשייתיות.
- מיכלי כיפה גליליים אנכיים עשויים להכיל 200 ליטרים או חמישים ליטרים עד לכמה מיליוני ליטרים. טנקים גליליים אופקיים משמשים בדרך כלל להובלה מכיוון שהפרופיל הנמוך שלהם יוצר מרכז כובד נמוך המסייע בשמירה על שיווי משקל לרכב ההובלה, הקרוואן או המשאית.
- מיכל הידרו-פנאומטי הוא בדרך כלל מיכל אחסון אופקי בלחץ. לחץ על מאגר מים זה יוצר אספקה חופשית של מים מאוחסנים למערכת ההפצה.
- מיכלי / כלי פלסטיק מחוזקים בזכוכית (GRP) משמשים לאחסון נוזלים מתחת לאדמה.[4]
עיצוב
לפי התכנון, מיכל מים לא צריך להזיק למים. מים רגישים למספר השפעות שליליות סביבתיות, כולל חיידקים, נגיפים, אצות, שינויים ב-pH, הצטברות מינרלים וגז שנצבר. הזיהום יכול להגיע ממגוון מקורות, כולל צנרת, חומרי בניית טנקים, צואת בעלי חיים וציפורים וחדירת מינרלים וגז. מיכל מים שתוכנן כראוי פועל כדי לטפל ולמתן את ההשפעות השליליות הללו. רצוי לנקות מיכלי מים מדי שנה כדי להפחית את העברת האצות, החיידקים והנגיפים לאנשים או לבעלי חיים.[דרוש מקור] מאמר חדשותי מבוסס קישר בין הרעלת נחושת שמקורה במיכל פלסטיק. המאמר ציין כי מי גשמים נאספו ואוחסנו במיכל פלסטיק וכי המיכל לא עשה דבר כדי להקל על ה-pH הנמוך. לאחר מכן הובאו המים לבתים עם צנרת נחושת, הנחושת שוחררה על ידי מי הגשמים החומציים הגבוהים וגרמה להרעלת בני אדם.[דרוש מקור] מאז מכל הפלסטיק מהווה מכל אינרטי ואין לו השפעה על המים הנכנסים. נוהג טוב יהיה לנתח כל מקור מים מעת לעת ולטפל בהתאם, במקרה זה יש לנתח את הגשם החומצי שנאסף ולהתאים את ה-pH לפני הכנסתו למערכת אספקת מים ביתית.
שחרור של נחושת עקב מים חומציים עשוי להיות במעקב על ידי מגוון של טכנולוגיות, החל ברצועות pH והולך למסכי pH מתוחכמים יותר, מצביעים על pH אשר כאשר הוא חומצי או קאוסטי, חלקם בעלי יכולות תקשורת פלט. עיקר גידול האצות מתרחש ב-pH אופטימלי, בין 8.2 - 8.7. רמת ה-pH שהיא נייטרלית או נמוכה יותר יכולה לעזור להפחית את צמיחת האצות. פוטנציאל אצות, מוצר הלם יעזור לנקות בריכות שחייה או מיכלי מים מאצות. בתהליך זה אין צורך להשתמש בשואב אבק להסרת אצות.[5] אין קשר סיבתי בין מיכל הפלסטיק להרעלת נחושת, פתרון לבעיה הוא לפקח על מי גשמים מאוחסנים עם מדדי pH ולהוסיף חומרי טיפול מתאימים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "6 Uses for Bolted Steel Tanks on a Farm". Gulf Coast Tanks. 30 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-12 ביולי 2019.
- ↑ "Good old earthen pots, with a modern touch". Thehindu.com. 29 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2018.
- ↑ "Año Nuevo Water Tank". California State Parks. בדיקה אחרונה ב-12 ביולי 2019.
- ↑ "Failure Analysis of a GRP Tank". Coventive Composites (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2019.
- ↑ "Get algae out". Media Elites. 18 ביוני 2020.
רישיון cc-by-sa 3.0