מירב בן-ארי

מירב בן-ארי
מדינה	ישראל  ישראל
לידה	13 בנובמבר 1975 (45) ט' בכסלו ה'תשל"ו רעננה, ישראל
השכלה	המרכז הבינתחומי הרצליה
חברת הכנסת
תקופת כהונה	31 במרץ 2015 - 30 באפריל 2019 (4 שנים ו־4 שבועות)
כנסות	20
תפקידים בולטים
חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

מירב בן-ארי (נולדה ב-13 בנובמבר 1975) היא אשת ציבור ישראלית, שהייתה חברת הכנסת העשרים מטעם מפלגת כולנו ומתמודדת בבחירות לכנסת העשרים וארבע מטעם מפלגת יש עתיד. עורכת דין במקצועה, המשמשת כיועצת לקשרי ממשל ואסטרטגיה של המגזר השלישי בחברת "הקבינט"^[1].

ביוגרפיה

בן-ארי נולדה ברעננה לרפאל בן אריה (איובי) שעלה מאיראן, ולאסתר (לבית סעדון). כשהייתה בת עשר, משפחתה עברה לגור בנתניה. שירתה בצה"ל בחיל החינוך והייתה מצטיינת אלוף פיקוד הצפון בשנת ה-50 למדינה. בתפקידה האחרון הייתה קצינת החינוך של חטיבת גולני.

היא בעלת תואר ראשון במשפטים וממשל ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במנהיגות ציבורית, שניהם מהמרכז הבינתחומי הרצליה. את שני התארים סיימה בהצטיינות ובין השנים 2003–2004 כיהנה כיושבת ראש אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.

בן ארי בוגרת קורס דירקטורים בתאגידים עירוניים ממשלתיים של להב - לימודי הכשרה בניהול.

בשנת 2005 השתתפה בתוכנית המציאות "דרוש מנהיג" בערוץ 2 של טלעד, וזכתה בה במקום הראשון^[2]. את כספי הזכייה, חמישה מיליון ש"ח, השקיעה כחלק מתנאי התחרות בהקמת מרכזי ספורט אתגרי להעצמת נוער בסיכון - בשנת 2006 הקימה את מרכז "דרך אתגר" בנתניה. בשנת 2008 הקימה מרכז מקביל בהרצליה בשם "דרך הגלים", מטעם העמותה לתפנית בחינוך קרן רש"י וניהלה אותם במשך עשר שנים.

משנת 2020, מרצה לפוליטיקה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו.

פעילות פוליטית

בשנת 2008 התמודדה לראשות עיריית תל אביב מטעם רשימת רוב העיר, אולם לא הצליחה להיבחר. בשנת 2013 התמודדה שוב למועצת העיר תל אביב-יפו מטעם רשימת "רוב העיר", בה הוצבה במקום הרביעי. היא נבחרה למועצת העירייה והייתה מחזיקת תיק "אכפת" – קידום נוער וילדים בעירייה.

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון, שובצה במקום העשירי ברשימתה ונבחרה לכנסת. במהלך הקמפיין נאמה בן ארי את "נאום ההומלסים"^[3] בו התייחסה לבעיית הדיור בישראל.

במהלך הקדנציה הייתה חברה בשבע ועדות הכנסת: ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת העלייה והקליטה, ועדת חוץ וביטחון, הוועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה לביקורת המדינה והוועדה לטיפול בנגע הסמים.

הייתה יושבת ראש של שלוש ועדות משנה: הוועדה לטיפול בצעירים חסרי בית (ועדת הרווחה) הוועדה לחינוך הבלתי פורמלי (ועדת החינוך) הוועדה לטיפול בחוק המזונות (ועדת הרווחה)

עמדה בראש שדולות למען ההשכלה הגבוהה, הסוטים, החיילים הבודדים, צליאק, ילדים ונוער בסיכון, תעשייה כחול לבן ועוד.

בכנסת העשרים קידמה בן-ארי תוכניות רבות למען אוכלוסיות מוחלשות, חוקקה 14 חוקים בקריאה שלישית. היא נבחרה חמש פעמים ברציפות לח"כית הכי חברתית בקואליציה, הח"כית הכי סטודנטיאלית בכנסת וזכתה באות מטעם המדד המגדרי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום השישי ברשימת כולנו. אך המפלגה זכתה ב-4 מנדטים בלבד והיא לא נבחרה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הודיעה בן ארי כי היא מתמודדת מטעם מפלגת יש עתיד^[4].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• מירב בן-ארי, באתר הכנסת
• מירב בן-ארי, באתר כנסת פתוחה
• שחר סמוחה, ‏האישה שלא מוותרת: הכירו את מירב בן ארי, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2013
• אילן ליאור, מתנדנדים || מקומות 9 ו-10 בכולנו: צריך להוריד את שכר הבכירים, באתר הארץ, 11 בפברואר 2015
• שיר אוסטפלד, דרך האתגר, באתר קול השרון, 12 במרץ 2015
• צבי זרחיה, טלי חרותי-סובר, השנה הראשונה שלי בכנסת: "הנושא החשוב באמת הוא ההקשבה לציבור", באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2016
• הדס בשן, "אני שמחה שהפכתי לאמא רק אחרי גיל 40": ח"כ מירב בן ארי מסכמת שנה ראשונה של הורות משותפת, באתר את, 3 ביולי 2018
• ניר גונטז', הפגנת ביטחון שתיבחרי שוב לכנסת. זה היה אמיתי? "באמת חשבתי שאני אכנס", באתר הארץ, 10 באפריל 2019
• עדי סמריאס, מירב בן ארי: "אנשים אומרים לי שהם מאוכזבים מהמצב, אבל הכלכלה בצמיחה" באתר Timeout, ‏14 במרץ 2019

הערות שוליים