מיתולוגיה מצרית
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית 
מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית. הסיפורים נוצרו במהלך תקופה ארוכה של כשלושת אלפים שנים. לכן הם כוללים פרטים סותרים, מסרים כפולים ומערכת סבוכה למדי של אמונות ומנהגים. כמו רוב מיתוסי העולם, גם הסיפורים המצריים מגוללים את קורותיהם של אלים ויצורים על-טבעיים שונים.
ייחודה של המיתולוגיה המצרית
המיתולוגיה המצרית שונה ממיתולוגיות אחרות בשתי נקודות עיקריות שהן:
- האלים המצריים נחשבו אספקטים של כוח אלוהי אחד (נטר), כלומר המיתולוגיה משקפת תרבות המשלבת מונותאיזם ופוליתאיזם.
- האלים הוצגו באמנות המצרית במגוון דרכים: כאנתרופורמורפיים (בדמות אדם), בדמות חיות, בשילוב של אדם וחיה גם יחד, בצורה של סימבול (סמל או סימן מוסכם) ועוד.
התרבות המצרית העתיקה התרכזה סביב המוות והמתים. למצרים היו מנהגי לוויה, חניטה וקבורה מפוארים וייחודיים. במיתולוגיה המצרית ניתן למצוא כמה אלים הקשורים למוות, לקברים, לחניטה, ולעולם המתים.
מיתוס בריאת העולם
לפי מיתוס בריאת העולם כפי שהוא מופיע במיתולוגיה המצרית, בראשית היו נו. נו היה החושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל אתום את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, אלא גבעה בשם בנבן, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסה אחרת הופיע האל אתום על הגבע, ובגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל מתוך פרח החבצלת שבראש הגבעה. לאחר בריאתו חש אתום בודד. הוא חבר אל הצל שלו כדי לברוא ילד וילדה מרוק וזרע. הילד והילדה שנולדו היו שו ותפנות. (בגרסאות מאוחרות של פרשת הבריאה, האליל הראשון שברא את עצמו היה דווקא רע אליל השמש. האל אתום-רע היה מיזוג פולחני של שניהם).
שו הפך לאליל האוויר ותפנות הייתה לאלילת הערפל והלחות. אביהם הטיל עליהם להפוך את הכאוס והחושך לעקרונות, חוקים, סדר ויציבות. שו ותפנות הפרידו בין האור ובין החושך. הסדר שהם יצרו קיבל צורת נוצה קלילה וטהורה, שהפכה לאלילת הצדק מאעת. שו ותפנות יצרו גם אלים נוספים: גב אליל האדמה ונות אלילת השמים.
בתחילה נועדו גב ונות להיות מחוברים זה לזה, אך בשם מעת' - הסדר והצדק בעולם - הם נאלצו להיפרד כדי למלא את תפקידם ואת ייעודם. כדי להפריד ביניהם דחף שו, אליל האוויר, את נות מעלה אליל השמים. שם היא נשארה מתוחה מעל גב אחיה ובן זוגה. נות בראה את הגשם וגב ברא צמחים. מדי לילה, לפני הזריחה ילדה נות את אליל השמש רע. כאשר עלה היום, עקבה אם השמים נות אחר השמש במסלולה עד שרע מת בתוך פיה בשקיעה. באופן דומה, נות גם בולעת את הכוכבים בבוקר ויולדת אותם שוב בערב.
לבסוף בראו שו ותפנות את האלים המלכותיים המצריים, שנולדו תחת עץ השיטה: איזיס מלכת החיים והפריון, חתחור אלילת היופי האהבה והמוזיקה, אוסיריס שליט המתים, סת אליל הרשע, תחות אליל החוכמה, ונפטיס המגינה על המתים. איזיס ואוסיריס הולידו את הורוס (אם כי השם הורוס מתייחס גם לאל אחר, עתיק יותר מששת האלים המלכותיים).
מיתוס בריאת האדם
לפי מיתוס בריאת האדם כמו שהוא מופיע במיתולוגיה המצרית, יום אחד יצאו שו ותפנות לטיול והלכו לאיבוד. אתום אביהם דאג להם ושלח את עינו רואת-הכל כדי לחפש אחריהם. כששבו הביתה, התרגש אתום והחל לבכות משמחה. דמעותיו טפטפו על האדמה והפכו לאדם הראשון. על פי המיתולוגיה המצרית בריאת האדם תורמת למאעת', הסדר שנקבע לעולם.
רשימת אלי מצרים
המצרים האמינו בכ-2000 אלים, לא כולם בעלי אותה חשיבות וחלקם מקומיים. החשובים בהם מפורטים להלן.
סדר אלפביתי
- אונוריס - אל צייד ולוחם. תפקידו היה להילחם באויבי מצרים ובמיוחד באויבי רע.
- אוסיריס - (שמו היווני, המיצרי היה אוסר) אליל המתים והשאול, בפניו נשפטו המתים אשר באו בשערי השאול.
- איסיס - אלילת הקסם והרפואה, אחותו ואשתו של אוסיריס. "האלה האם", בעלת תפקיד מרכזי בהעברת השלטון ליורשו החוקי, בנה, הורוס.
- איוסאסת - הצורה הנקבית של אתום. מכונה גם "סבת כל האלים".
- אַכֵּר - אל אופק השמים.
- אָמון ואָמונת - אלים בני-זוג שסימנו את הנסתר באי הסדר לפני הבריאה. אמון היה אליל העיר תבאי, לאחר מכן התמזג עם רע והפך לראש האלים "אמון-רע". פן נוסף באישיותו הוא הקשר לפוריות, "אמון-כא-מותף".
- אמות - מפלצת שתפקידה לאכול את נשמות המתים שנגזר עליהם גזר דין מוות.
- אנוביס - אליל החניטה והקברים, מגן המתים.
- נפתיס - אלילת הנילוס.
- אנטי - אל בז שנסגד בעיקר באזור מצרים התיכונה. ספן שהוביל בסירתו מספר אלים גדולים כגון איסיס. במהלך השנים עבר אנטי מאזור העיר העתיקה בדרי לפטרון העיר אנטיופוליס ונוסף לו התואר "נמתי"-"הנוסע".
- אפיס - אל בדמות פר שנחשב למגשר בין בני האדם לאלים וכהתגלמותו של פתח. מרכז פולחנו הוא בממפיס.
- אפפ (אפופיס) - אל נחש עצום ממדים שאורב לספינתו של רע.
- אתום - האליל הראשון הבורא. בהמשך התמזג עם רע והפך לאליל השמש "אתום-רע".
- אתון - גלגל החמה. בשלב מסוים היה אל יחיד.
- בָּאבָּי - אל בבון אלים. קשור גם למיניות בעולם המתים.
- באט - אלה קדומה בדמות פרה שהוחלפה באלה חתחור מופיעה בפלטת נערמר המפורסמת.
- בוכיס - אל פר חי שנסגד בסביבות העיר תביי. ברבות השנים השתנתה דמותו מהתגלמות של אליל המלחמה מונתו לאחד מהצדדים של אפיס.
- בס - האליל הגמד. מגן הבית ומגרש השדים והרוחות הרעות.
- בסתת - תחילה הייתה עם ראש לביאה והגנה על מצרים התחתונה ועל פרעה. עם הזמן האלילה סח'מת החליפה אותה בתפקידה. בעקבות כך הוחלפה דמותה לאשה בעלת ראש חתול, הפכה לעדינה והגנה על הבית ועל נשים הרות.
- גב - אליל האדמה ובעל נות.
- הה - אליל האינסוף. חבר באוגדואד- שמיניית אלי הרמופוליס הקדומים (הכוללת גם את האלים: נו ונאונת, אמון ואמונת, קו וקאוקת ולבסוף הה והאוהת). מצויר לרוב בצבע כחול וכשהוא מחזיק ענפי דקל בכל יד.
- הורוס - (שמו היווני, המצרי הוא חור) אליל המלחמה, בדמות בז. הוא היה בנם של איסיס ואוסיריס ויורש העצר. הוא הצליח להביס את סת ולהשיב לעצמו את השלטון.
- הקא - אליל הקסם. בתור מפעילו של ה"קה" הוא נחשב לבנם של אתום וחנום לסירוגין.
- וואדג'ת - אלה בצורת נחש קוברה. מרכז פולחנה שכן בעיר בוטו והיא הייתה אלילת הפפירוסים, הפרעונים והנחשים וייצגה את מצרים התחתונה.
- ח'ונסו - אליל הירח. בעיר נוא אמון היו לח'ונסו מספר דמויות שונות שתושבי העיר סגדו להן. בין היתר "חונסו-בנוא-אמון-נֶפֶר-חֶתֶפ" ו"חונסו-עושה-התוכניות-בנוא-אמון" (בתרגום לעברית). יכולותיו היו גם ריפוי, חריצת גורלות, ייעוץ ופיקוח.
- ח'נום - אל בורא. יצר את בני האדם בעזרת אובניים מהבוץ של הנילוס.
- חעפי - אליל הצפת הנילוס שתרמה לגדילת היבול. הוא מסמל פריון ויכולת הזנה.
- ח'רטי - אחד מאלי העולם התחתון המצרי- יארו. בעל ראש ראם.
- ח'פרי - אחת מההתגלמויות של אליל השמש. תואר כחרפושית.
- חֶקֶת - אלילת הלידה בדמות צפרדע או בעלת ראש צפרדע. מסמלת חיים ופוריות.
- חתחור - אלילת היופי, האהבה והמוזיקה. תוארה לעיתים כפרה או בעלת קרני פרה.
- חתמחית - אלילת הדגים. מרכז פולחנה נמצא במנדיס (במצרית נקראת גם דג'דת). שימשה גם כאלילת החיים וההגנה.
- כֵּכּוּ וכֵכּוּת - אלים בני-זוג שסימלו את האפלה באי הסדר לפני הבריאה. לככו היה ראש צפרדע ולככות ראש נחש.
- מאהס - אליל המלחמה וההגנה בעל ראש האריה. בנה של בסתת.
- מאע'ת - אלילת האמת, הסדר והצדק. לפי "ספר המתים", במשפט הנשמות, לבו וחטאיו של כל אדם נשקל במאזניים כנגד נוצת מאעת- נוצת האמת.
- מאפדת - האלה המגינה מפני נחשים ועקרבים. מתוארת לרוב כחיה ממשפחת החתוליים או הנמייתיים.
- מוֹנְת - אל מלחמה בעל ראש בז. דמותו קשורה לשמש.
- מות - אלה אם. רעייתו של אמון ואמו של ח'ונסו.
- מח'ת וורת - אלילת השמים. מתוארת כפרה עם גלגל החמה בין קרניה. פירוש שמה הוא "הגאות הגדולה".
- מין - אליל הפריון.
- מֶסְחֵ'נֶת - אלילת הילודה.
- מרתסגר - אלה בעלת ראש קוברה. אלת בוני הקברים והמגינה על הקברים המלכותיים ובפרט על הנקרופוליס של תבאי. נחשבת לאלה מסוכנת ומלאת רחמים לסירוגין.
- נון ונונת - ייצג את המים הקמאים שמתוכם הגיח הבורא, ובמקומות אחרים ביחד עם בת זוגו את התהום שקדם לבריאה.
- נות - אלילת השמים ואשת גב.
- נח'בת - אלה-נשר שייצגה את מצרים העליונה.
- נית - אלת מלחמה ובריאה.
- נפר - אליל התבואה. בנה של רננת.
- נפרתם - אל שמייצג את הלוטוס - גיחתו של אליל השמש מתוך המים הקמאים.
- נפתיס - מגנה על המתים. אשתו של סת.
- סָאתִיס - שומרת גבולה הדרומי של מצרים. קשורה גם להצפת הנילוס. אשתו של ח'נום.
- סובק אליל הנהר מזיעתו נוצרים נהרות העולם מתואר בדרך כלל כגבר בעל ראש תנין
- סוֹכָּר - אל בית הקברות של העיר ממפיס. קשור לקבורה ולתחיית המתים. פטרון האומנים, במיוחד בקשור לחפצי קבורה.
- סח'מת - אלת מלחמה עם ראש לביאה, מסמלת את זעמו של פרעה. על פי האמונה היא גם הודפת מחלות וכוהניה עזרו בטיפול בחולים. בתו של רע, אשתו של פתח ואמו של נפרתם.
- סרקת - אלה הנושאת על ראשה עקרב. היא הייתה אחת מהאלים שהגנו על המת, היו לה יכולות ריפוי מעקיצות ומהכשות.
- סת - אליל הסערה, המדבר, הארצות הזרות והמהומה. לאישיותו פנים חיוביים ושליליים - מצד אחד, הוא המגן של רע, מצד שני אויביהם של אוסיריס ושל חור.
- ענת - אלילת המלחמה והפריון של המזרח התיכון העתיק אשר שולבה במיתולוגיה המצרית. תפקידה היה להגן על המלך בקרב. בתו של רע ואשתו של סת.
- עשתורת - אלה ממקור סורי-כנעני. הושאלה למיתולוגיה המצרית בהקשר של סוסים ומרכבות. כמו ענת, בתו של רע ואשתו של סת.
- פאחת - אלת מלחמה בדמות לביאה. מרכז פולחנה נמצא באזור בני חסן. הפרעונית חתשפסות בנתה לה מקדש תת-קרקעי גדול סמוך למיניה.
- פתח אליל הבריאה של העיר ממפיס. פטרון האומנים.
- ציפור הבֵּנוּ - ציפור אנפה, התגלמות אליל השמש. מקבילה במידה זו או אחרת לעוף החול במיתולוגיה היוונית.
- קטש - אלת מיניות שמקורה בסוריה ובכנען שחדרה למיתולוגיה המצרית בתקופת הממלכה החדשה. לרוב מצוירת כשהיא עירומה רוכבת על גב אריה או נמר ובידה פרח הלוטוס.
- רֵנֵנֶת - אלת חקלאות בדמות קוברה, מינקת ומגינת המלך.
- רע - אליל השמש.
- שָאִי - אליל הגורל.
- שו - אליל האוויר.
- שֶסְמוּ - אליל הגתות, אחראי על ייצור שמנים. דמותו דמות אדם, או דמות אדם עם ראש אריה.
- תאורת - אלילת ההיריון, הגנה על הנשים בשעת הלידה. היא בעלת ראש וגוף של היפופוטם, זנב של תנין, גפיים של לביאה ושדי אישה.
- תחות - (שמו הייוני, המיצרי היה דג'חוטי) אליל החוכמה והדעת.
- תפנות - אלת לחות, רטיבות וטל. הוצגה בדמות אישה או בדמות אישה עם ראש לביאה.
קבוצות אלים
לקריאה נוספת
- שלומית ישראלי, המיתולוגיה המצרית, תל אביב: הוצאת מפה, 2005.
- J. P. Allen, Genesis in Egypt: The Philosophy of Ancient Egyptian Creation Accounts, New Haven: Yale University, 1988.
- R. A. Armour, Gods and Myths of Ancient Egypt, American University in Cairo Press, 1986.
- Jan Assmann, The Search for God in Ancient Egypt (translation: David Lorton), Cornell University Press, 2001.
- George Hart, Egyptian Myths, University of Texas Press, 1990.
- Geraldine Pinch, Egyptian Mythology: A Guide to the Gods, Goddesses, and Traditions of Ancient Egypt, Oxford University Press, 2002.
קישורים חיצוניים
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |     |
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |