מכת חושך
מַכַּת חשֶׁךְ היא המכה התשיעית ולפני האחרונה בסדרת עשר המכות שניתכו על ראש המצרים. מכה זו קדמה למכת בכורות, שגרמה לפרעה לשלח את בני ישראל ממצרים.
תיאור המכה
לאחר שפרעה לא הסכים לשלח את בני ישראל מארצו, למרות המכות שניחתו על ראשו בזה אחר זה, בא משה אל פרעה ואמר לו:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו, שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.
תוכן המכה היה האפלה מוחלטת של מצרים, כאשר רק לבני ישראל היה אור בכל מקום.
מכה זו נחלקה לשניים, כאשר בשלשת הימים הראשונים היה חושך בלבד [1], ושלשה ימים נוספים בהם המצרים לא יכלו לנוע, ונותרו באותה תנוחה[2].
תוצאות המכה
פרעה השתכנע זמנית לשלח את בני ישראל לחופשי, אך ללא צאנם ובקרם.
ראו גם
הערות שוליים
| עשר מכות מצרים | |
|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0