מלחמות ישראל

מיום הקמתה, השתתפה מדינת ישראל בשבע מלחמות, עברה שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות. כל אלה מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של יחסי החוץ של ישראל.

מלחמות ישראל

העימותים הבאים הוכרו בישראל רשמית כמלחמות ישראל:^[1]

• מלחמת העצמאות (29 בנובמבר 1947 – 20 ביולי 1949), הידועה גם בשם "מלחמת השחרור", "מלחמת הקוממיות" או "מלחמת תש"ח". הייתה מלחמה יזומה על ידי מדינות ערב וערביי ארץ ישראל לסיכולה של תוכנית החלוקה ומניעת הקמתה של מדינת ישראל. בסיומה נקבע קו שביתת הנשק המכונה "הקו הירוק". ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: יעקב דורי.
• מלחמת סיני (29 באוקטובר 1956 – 5 בנובמבר 1956), הידועה גם בשמה הרשמי "מבצע קדש", הייתה מלחמה יזומה של ישראל, בשיתוף המעצמות האירופיות הממלכה המאוחדת וצרפת, לכיבוש חצי-האי סיני והשתלטות על תעלת סואץ. ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: משה דיין.
• מלחמת ששת הימים (5 ביוני 1967 – 10 ביוני 1967), שבעקבותיה התרחב בכמה מונים השטח שבשליטת מדינת ישראל ("הקו הסגול"): יהודה ושומרון, רמת הגולן וסיני נכבשו מידי ירדן, סוריה ומצרים, בהתאמה. רה"מ: לוי אשכול, שר הביטחון: משה דיין, הרמטכ"ל: יצחק רבין.
• מלחמת ההתשה (11 ביוני 1967 – 7 באוגוסט 1970) הייתה מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני - זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות. ראש הממשלה: לוי אשכול ואחר כך גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: חיים בר-לב.
• מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 – 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמאדן. שבה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה היו בירותיהן מאוימות על ידי כוחות צה"ל. ראש הממשלה: גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: דוד אלעזר (דדו).
• מלחמת לבנון הראשונה (6 ביוני 1982 – 29 בספטמבר 1982), או בשמה הרשמי מבצע שלום הגליל; החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד להרחיק את איומי הקטיושות מלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור. ראש הממשלה: מנחם בגין. שר הביטחון: אריאל שרון. הרמטכ"ל: רפאל איתן.
• הלחימה ברצועת הביטחון (יוני 1985 – 24 במאי 2000), מאז סיומה של מלחמת לבנון הראשונה, התחוללה בלבנון וברצועת הביטחון מלחמה שהסתיימה בנסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. בשנים אלו נהרגו כ-546 חיילי צה"ל וכ-600 חיילי צד"ל ואלפים נפצעו. בתקופה זו נערכו שלושה מבצעים גדולים: מבצע חוק וסדר, מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם^[2].
• מלחמת לבנון השנייה (12 ביולי 2006 – 14 באוגוסט 2006), התחילה כמבצע צבאי מוגבל בתגובה לחטיפת שני חיילי מילואים על ידי חזבאללה, אך בהדרגה התעצמה לעימות רחב יותר.

ראש הממשלה: אהוד אולמרט. שר הביטחון: עמיר פרץ. הרמטכ"ל: דני חלוץ.

מלחמה	שנים	צד ראשון	צד שני	ראש הממשלה	שר הביטחון	רמטכ"ל	אבדות למדינת ישראל		תוצאה
							כוחות צה"ל	אזרחים
מלחמת העצמאות	1947–1949	ישראלקובץ:Flag of Israel.svgהיישוב ואחר כך ישראל	מצרים 1922קובץ:Flag of Egypt 1922.svgמצרים סוריה ירדןקובץ:Flag of Jordan.svgירדן לבנוןקובץ:Flag of Lebanon.svg לבנון קובץ:Flag of Iraq 1924.svg עיראק ערב הסעודית ערב הסעודית קובץ:Flag of Palestine.svg צבא מלחמת הקודש בהנהגת אל-חוסייני קובץ:Flag of the Mutawakkilite Kingdom of Yemen.svg הממלכה המותווכלית של תימן צבא השחרור בהנהגת קאוקג'י קובץ:Muslim Brotherhood Emblem.jpg ארגון האחים המוסלמים	דוד בן-גוריון		יעקב דורי	כ-4,000 חיילים נהרגו	2,373 אזרחים נהרגו	ניצחון צבאי ישראלי כישלון טקטי ואסטרטגי של מדינות ערב הסכמי שביתת הנשק של 1949
מלחמת סיני (מבצע קדש)	1956	ישראל  ישראל בריטניהקובץ:Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת צרפת  צרפת	מצרים (1952-1958) מצרים			משה דיין	231 חיילים נהרגו[3] 899 חיילים נפצעו 4 שבויים[4]	לא נהרגו אזרחים	ניצחון צבאי ישראלי כיבוש ישראלי של סיני (עד 1957) כוח חירום של האו"ם מתפרס בסיני.
מלחמת ששת הימים	1967	ישראל  ישראל	מצרים  מצרים סוריהקובץ:Flag of Syria.svg  סוריה ירדן  ירדן עיראק 1963קובץ:Flag of Iraq (1963-1991).svgעיראק	לוי אשכול	משה דיין	יצחק רבין	779 חיילים נהרגו 2,593 חיילים נפצעו 15 שבויים	20	ניצחון צבאי ישראלי ישראל כבשה את רצועת עזה וסיני ממצרים ישראל כבשה את הגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) מירדן ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה
מלחמת ההתשה	1967–1970	ישראלקובץ:Flag of Israel.svg ישראל	הרפובליקה הערבית המאוחדתקובץ:Flag of United Arab Republic.svg מצרים ברית המועצותקובץ:Flag of the Soviet Union.svg כוחות סובייטים במצרים	גולדה מאיר		חיים בר-לב	721 חיילים נהרגו 8 שבויים 705 חיילים נפצעו	מעל 100 אזרחים נהרגו[5][6] מעל 700 אזרחים נפצעו[3]2 שבויים	שני הצדדים טענו שנצחו במלחמה המשך הכיבוש הישראלי בסיני. התחזקות ארגון ספטמבר השחור בירדן
מלחמת יום הכיפורים	1973	ישראל  ישראל	מצרים 1972מצרים סוריהקובץ:Flag of Syria.svg  סוריה חילות משלוח: עיראק 1963קובץ:Flag of Iraq (1963-1991).svgעיראק ירדן  ירדן מרוקו  מרוקו ערב הסעודיתקובץ:Flag of Saudi Arabia.svg  ערב הסעודית לובקובץ:Flag of Libya.svg  לוב כוויתקובץ:Flag of Kuwait.svg  כווית אלג'יריהקובץ:Flag of Algeria.svg  אלג'יריה סודאן			דוד אלעזר	2,656 חיילים נהרגו 7,251 חיילים נפצעו 294 שבויים	לא נהרגו אזרחים	ניצחון טקטי ישראלי האומות המאוחדות מחילות הפסקת אש
מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל)	1982	ישראל  ישראל קובץ:Flag of Lebanon.svg החזית הלבנונית צבא דרום לבנון הכוחות הלבנוניים	קובץ:Flag of Palestine.svg אש"ף קובץ:Flag of Lebanon.svg חזית ההתנגדות הלאומית הלבנונית סוריהקובץ:Flag of Syria.svg  סוריה קובץ:Flag of the Amal Movement.svg אמל	מנחם בגין	אריאל שרון	רפאל איתן	675 חיילים נהרגו לפחות 4,000 חיילים נפצעו[7][8]	2–3	ניצחון צבאי ישראלי סילוק אש"ף מלבנון (1982) כיבוש ישראלי בדרום לבנון (1982 - 1985) יצירת רצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון (1985 - 2000)
הלחימה בדרום לבנון	1985–2000	ישראל  ישראל צבא דרום לבנון	חזבאללהקובץ:Flag of Hezbollah.svg חזבאללה קובץ:Flag of the Amal Movement.svg אמל	מנחם בגין, שמעון פרס, יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו, אהוד ברק	יצחק רבין, יצחק שמיר, משה ארנס, יצחק מרדכי	משה לוי, דן שומרון, אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק, שואל מופז	546 חיילים נהרגו (מהם 2 נשבו), 840 חיילים נפצעו	7 אזרחים נהרגו
מלחמת לבנון השנייה	2006	ישראלקובץ:Flag of Israel.svg ישראל	חזבאללהקובץ:Flag of Hezbollah.svg חזבאללה קובץ:Flag of the Amal Movement.svg אמל[9] קובץ:Flag of the Lebanese Communist Party.svg המפלגה הקומוניסטית הלבנונית[10] קובץ:Flag of Palestine.svg החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית[11]	אהוד אולמרט	עמיר פרץ	דני חלוץ	121 חיילים נהרגו (מהם 2 שנחטפו) 628 חיילים נפצעו[12]	44 אזרחים נהרגו 2,000 אזרחים נפצעו	המלחמה לא הניבה ניצחון ברור לאף אחד מהצדדים הפסקת אש. הרחקת החזבאללה מדרום לבנון פריסת צבא לבנון בדרום לבנון והצבת כוח יוניפי"ל ליד הגבול בדרום לבנון.

מפקדי המטה הכללי צה"ל במלחמות ישראל

במלחמת העצמאות טרם התגבשו תפקידי המטה הכללי. מפקדי צה"ל היו:

רמטכ"ל: יעקב דורי, ס.: צבי איילון, ראש אג"ם: יגאל ידין, ראש שירות מודיעין: איסר בארי, חיים הרצוג, ראש אכ"א: משה צדוק, אפסנאות: יוסף אבידר, מ. חזית הצפון: משה כרמל, מ. חזית תיכון: דן אבן, שלמה שמיר, מ. חזית מרכז: צבי איילון, מ. חזית דרום: יגאל אלון מ. חזית ירושלים: דוד מרכוס, מ. שירות אויר: יהושע אשל, ישראל עמיר, אהרן רמז, מ. שירות ים: גרשון זק, נחמן (פול) שולמן, שלמה שמיר, מ. שירות משוריינים: יצחק שדה, ראש אגף הדרכה: אליהו בן חור

עימותים בולטים שלא הוכרו כמלחמות ישראל

קובץ:Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצעי צבא הגנה לישראל

• מבצע ליטני (14 במרץ 1978 – 21 במרץ 1978) שלושה ימים לאחר פיגוע כביש החוף פלש צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים.
• האינתיפאדה הראשונה (9 בדצמבר 1987 – 1993), התקוממות פלסטינית אלימה, שהחלה ב-9 בדצמבר 1987, נחלשה באופן משמעותי לאחר מלחמת המפרץ ב-1991, ורשמית הסתיימה עם חתימתם של הסכמי אוסלו ב-1993.
• האינתיפאדה השנייה (29 בספטמבר 2000 – 2005), הייתה התקוממות פלסטינית כנגד מדינת ישראל. התקוממות אלימה זו כללה בתחילתה פעולות מחאה בדרגות אלימות שונות, אך במהרה הפכו פעולות טרור וגרילה להיות ביטויה המרכזי. המאפיין הבולט של האינתיפאדה היו פיגועי התאבדות בישראל, שנבלמו לבסוף על ידי צה"ל והשב"כ בעקבות מבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה.
• מבצע עופרת יצוקה (27 בדצמבר 2008 – 18 בינואר 2009), היה מבצע צבאי של צה"ל לאחר ההתנתקות נגד הטרור מרצועת עזה ובפרט נגד חמאס והתקפות רקטות פלסטיניות על ישראל.
• מבצע עמוד ענן (14 בנובמבר 2012 – 21 בנובמבר 2012), מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה, החל במתקפה של מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי וחיל הים הישראלי על ידי סטי״לים ולאחר כמה ימים החל גיוס מילואים נרחב, חיל היבשה היה בכוננות בשטחי כינוס אך המבצע הסתיים בתקיפה אווירית וימית בלבד.
• מבצע צוק איתן (8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014), מבצע צבאי נגד חמאס בעזה שהחל לנוכח ירי הרקטות המתגבר מאז תחילת "מבצע שובו אחים" שהחל לאחר ששלושה נערים ישראלים נחטפו ונרצחו. בתחילה נערך על ידי כוחות חיל האוויר וחיל הים ובהמשך הצטרפו גם כוחות היבשה.

מאפיינים של המלחמות

לכל אחת מהמלחמות מאפיינים משלה, ואין מלחמה דומה לרעותה. בכל זאת יש מקום לבחינה משווה של המלחמות לפי קטגוריות שונות:

• מלחמת ברירה: האם הייתה בידי ישראל היכולת להימנע ממלחמה זו, או שהמלחמה נכפתה עליה על ידי אויביה? "מלחמת שלום הגליל" היא המלחמה הראשונה שעליה נאמר שהיא מלחמת "יש ברירה"^[14], אך משנטבע מונח זה, קל לטעון שגם "מבצע קדש" נכלל בקטגוריה זו, שהרי החל ביוזמת ישראל. בשני המקרים עמדה מדינת ישראל בפני בעיה קשה שהציבו בפניה אויביה, אך גדול הספק, בהתאם לנתונים שהיו ידועים לפני המלחמה, ועוד יותר מכך לפי תוצאותיה, האם יציאה למלחמה הייתה הצעד ההכרחי לפתרון בעיות אלה. יש הטוענים שאף מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת "יש ברירה", משום שישראל לא התקדמה במסלול של שיחות שלום שהוצע לה בשנים שקדמו למלחמה, ובכך בחרה במודע במסלול המלחמה^[15].
• מידת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית: "האינתיפאדה השנייה" בולטת יותר מכל קודמותיה בהיקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. האסטרטגיה של הפלסטינים במלחמה זו היא לפגוע באוכלוסייה האזרחית בישראל, ומרבית הקורבנות הישראלים במלחמה זו הם אזרחים. גם האוכלוסייה הפלסטינית נפגעת, משום שהמפגעים יוצאים מקרבה ולכן ניסיונות לאתרם מביאים בהכרח לפגיעה באזרחים. גם במלחמת העצמאות, שבה ניסו שני הצדדים לכבוש יישובים אזרחיים, הייתה פגיעה ניכרת באוכלוסייה אזרחית; כך, כמה יישובים יהודיים חרבו ותושביהם גורשו (כפר עציון ועוד), וגורל דומה פקד כארבע-מאות יישובים פלסטינים שחרבו. במהלך "מלחמת ההתשה" פעל צה"ל פעמים אחדות כנגד תשתיות אזרחיות של מצרים. במהלך מלחמת המפרץ נורו 39 טילים לשטח ישראל, אך ישראל לא התערבה במלחמה.
• הישגים טריטוריאליים: במרבית המלחמות כבשה ישראל שטחים נרחבים, מהם שנותרו בידה עד עצם היום הזה, ומהם שהוחזרו לאחר זמן קצר או ממושך. מלחמת ההתשה ומלחמת לבנון השנייה הן המלחמות היחידות שבהם לא היו לישראל יעדים טריטוריאליים (מעבר ליעד של שמירת הקיים).

ראו גם

• הסכסוך הישראלי-ערבי
• מבצעי צבא הגנה לישראל
• פעולות התגמול
• תפיסת הביטחון של ישראל
• הנצחת חללי מערכות ישראל
• הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
• היסטוריה של צבא הגנה לישראל

לקריאה נוספת

• גד ברזילי, דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונצנזוס בישראל, ספרית פועלים, 1992.
• מוטי גולני, מלחמות לא קורות מעצמן, הוצאת מודן, 2002.
• בני מוריס, קורבנות : תולדות הסכסוך הציוני-הערבי : 2001-1881 (תרגם מאנגלית: יעקב שרת), עם עובד, 2004.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• מלחמות ישראל, באתר פז"ם מבית mako
• נזכור את כולם, אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל
• ארצ'יבלד וייוול, ‏הטופוגרפיה של שדה-המלחמה הארץ ישראלי, מערכות גיליונות 2–3, יולי 1940
• פרופ' זאב מעוז, מ-1948 ועד "עמוד ענן". ישראל מכורה למלחמות, באתר ynet, 23 בדצמבר 2012
• מלחמות ישראל, באתר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל אביב

הערות שוליים