ממשלת פרימקוב

ממשלת פרימקוב

ראש הממשלה, יבגני פרימקוב
מידע כללי
תחום שיפוט	רוסיה רוסיה
תחילת כהונה	11 בספטמבר 1998
סוף כהונה	12 במאי 1999
ראש ממשלה	יבגני פרימקוב
ממלא מקום ראש הממשלה	יורי מאסליוקוב ניקולאי אקסיונוב ואדים גוסטוב סרגיי סטפאשין
מספר שרים	34
מפלגה שולטת	רוסיה ביתנו
סיעות הקבינט	רוסיה ביתנו מולדת — רוסיה כולנו המפלגה הקומוניסטית המפלגה הליברל-דמוקרטית המפלגה האגררית^[1]
→ ממשלת קיריינקו - ממשלת סטפאשין ←

ממשלת פרימקוב הייתה ממשלה קצרת יומין בתקופת נשיאותו של בוריס ילצין אך נודעה בהשפעתה הרבה על מדיניות החוץ הרוסית.

יבגני פרימקוב, שר החוץ וראש הביון הרוסי לשעבר מונה לתפקיד ראש הממשלה ב-11 בספטמבר 1998 וכיהן עד ה-12 במאי 1999 עת הוחלף על ידי סרגיי סטפאשין בשל השפעתו הרבה וחששו של ילצין כי הלה יתמודד מולו בבחירות לנשיאות.

מועמדותו של פרימקוב לראשות הממשלה אושרה בדומה הממלכתית ברוב מוחץ של 315 מתוך 450 חברי הדומה.

טרם מינוייו לתפקיד ויקטור צ'רנומירדין הציע לו להתמנות לתפקיד סגן ראשון לראש הממשלה ואמנם הוא הסכים, אך הפרלמנט לא אישר את מינוי צ'רנומירדין לראש הממשלה וילצין הציע לפרימקוב את תפקיד ראש הממשלה.

ב-16 בספטמבר 1998 נאם פרימקוב בפני אנשי משרד החוץ הרוסי והזים שמועות לפיהן לא מתוכננות רפורמות בתקופת ממשלתו.

לפרימקוב נודעה השפעה רבה על מדיניות החוץ הרוסית בעת כהונתו. ב-24 במרץ 1999 הוא טס לארצות הברית לפגישה מדינית אך כששוחח בטלפון עם סגן נשיא ארצות הברית אל גור ונודע לו כי נאט"ו החליטה להפציץ את יוגוסלביה, הוא החליט לבטל את הביקור וכבר בהיותו מעל לאוקיינוס האטלנטי הוא הורה לטייס לסור חזרה למוסקבה. הפגישה תוכננה להסדיר העברת כספים על סך 15 מיליארד דולר מהממשלה האמריקאית כשצעדו של פרימקוב היווה שינוי חד במדיניות החוץ הרוסית והראה על שינוי מדיניות באשר ליחסם של הרוסים כלפי ארצות הברית ומדינות המערב והפך ממדיניות של קרבה שאפיינה את ממשל ילצין, למדיניות של התרחקות שהחלה לאפיין את רוסיה מאז פרימקוב^[2]^[3].

שמונה חודשים לאחר מינויו, ב-12 במאי 1999, הנשיא בוריס ילצין פיטר אותו מתפקידו. הסיבה הרשמית הייתה רצונו של ילצין להאיץ ביצוע רפורמות, אך לדעת פרשנים שונים פיטורו בא בעקבות זיקתו של פרימקוב למחנה הקומוניסטי האופוזיציוני לשלטונו הליברלי של ילצין^[4] וכוונתו של פרימקוב להתמודד לתפקיד הנשיא בבחירות לנשיאות שתוכננו למרץ 2000^[5]^[6]^[7]^[8].

אחת ההצלחות הגדולות של ממשלת פרימקוב הייתה רפורמה בתחום המס, שהוגדרה כמוצלחת במיוחד^[9] - לאחר שהגוף האחראי על מיסוי הפך למשרד ממשלתי בעל סמכויות נרחבות.

משרדי ממשל חדשים

המשרד למדיניות מאבק במונופולים ותמיכה בעסקים הוקם מתוך שלל גופים פדרליים שפורקו כדוגמת: הוועדה הממלכתית למאבק במונופולים, הוועדה הממלכתית לתמיכה ופיתוח עסקים קטנים, השירות הפדרלי להסדרת מונופולים בתחום התקשורת, השירות הפדרלי להסדרת מונופולים בתחבורה
המשרד למדיניות הלאום הוקם מפיצול המשרד למדיניות לאומית ואזורית
המשרד למדיניות אזורית הוקם מפיצול המשרד למדיניות לאומית ואזורית וארגונה מחדש של הוועדה הממלכתית לפיתוח הצפון
הוקם המשרד לענייני חבר המדינות
משרד המסחר הוקם מתוך פירוקם של משרד התעשייה והמסחר, המשרד לבינוי ושיכון, ופירוק ועדת האדמה הממלכתית והוועדה הממלכתית לבינוי, אדריכלות ומדיניות השיכון
משרד המסים וההכנסות הוקם מתוך ועדת המסים הממלכתית ב-23 בדצמבר 1998

הרכב הממשלה

תפקיד(ים)	שם	תקופת כהונה
ראש הממשלה	יבגני פרימקוב	11 בספטמבר 1998 - 12 במאי 1999
סגן ראשון לראש הממשלה	יורי מאסליוקוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
סגן ראשון לראש הממשלה	ואדים גוסטוב סרגיי סטפאשין	18 בספטמבר 1998 - 27 באפריל 1999 27 באפריל - 12 במאי 1999
סגן ראשון לראש הממשלה	ניקולאי אקסיוננקו	מאי 1999
סגן ראש הממשלה	ולדימיר בולגאק	16 בספטמבר 1998 - מאי 1999
סגן ראש הממשלה	גנאדי קוליק	21 בספטמבר 1998 - מאי 1999
סגן ראש הממשלה ראש ועדת המסים הממלכתית	בוריס פיודורוב	11 בספטמבר - 28 בספטמבר 1998
סגן ראש הממשלה	ויקטור כריסטנקו אלכסנדר שוחין	11 - 28 בספטמבר 1998 16 - 30 בספטמבר 1998
סגנית ראש הממשלה	ולנטינה מטוויינקו	24 בספטמבר 1998 - מאי 1999
מזכיר הממשלה, שר בלי תיק	יורי זובאקוב	14 בספטמבר 1998 - מאי 1999
השר לאנרגיה אטומית	יבגני אדמוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר הפנים	סרגיי סטפאשין	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר החירום	סרגיי שויגו	ספטמבר 1998 - מאי 1999
השר לרכוש המדינה	פאריט גזיזולין	28 בספטמבר 1998 - מאי 1999
שר המסחר	גאורגי גאבוניה	ספטמבר 1998 - מאי 1999
השר למדיניות מאבק במונופולים ותמיכה בעסקים	גנאדי חודירב	28 באוקטובר 1998 - מאי 1999
השר לענייני חבר המדינות	בוריס פסטוחוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר הבריאות	ולדימיר סטארודובוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר החוץ	איגור איבנוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר התרבות	ולדימיר ייגורוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר ההשכלה הכללית והמקצועית	ולדימיר פיליפוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר ההגנה	איגור סרגייב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
השר לענייני פדרציה ולאום	רמזן עבדולאטיפוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
השר למשאבי טבע	ויקטור אורלוב	6 באוקטובר 1998 - מאי 1999
שר המדע והטכנולוגיות	מיכאיל קירפיצ'ניקוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר הרכבות	ניקולאי אקסיוננקו	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר המסים וההכנסות	גאורגי בואוס	23 בדצמבר 1998 - מאי 1999
שר החקלאות והמזון	ויקטור סמיונוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר התחבורה	סרגיי פרנק	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר החום והאנרגיה	סרגיי גנראלוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר האוצר	מיכאיל זאדורנוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר העבודה והרווחה	סרגיי קלשניקוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר הכלכלה	אנדריי שאפובאליאנץ	ספטמבר 1998 - מאי 1999
שר המשפטים	פאבל קראשניניקוב	ספטמבר 1998 - מאי 1999

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ Политическая принадлежность членов Правительства РФ
↑ Tsygankov, Andrey P. (2013). Russia's Foreign Policy: Change and Continuity in National Identity. Rowman & Littlefield. עמ' 108–113. ISBN 9781442220003.
↑ Кросс по минному полю. (ברוסית)
↑ "Europe Russia gripped by power struggle". BBC. 12 במאי 1999. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013.
↑ "Yeltsin Fires Prime Minister Primakov; Crisis Clouds IMF Loans, Kosovo Pact". The Wall Street Journal. 13 במאי 1999. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.
↑ Lally, Kathy (13 במאי 2015). "Yeltsin dismisses Primakov". The Baltimore Sun. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.
↑ Hoffman, David (13 במאי 1999). "Citing Economy, Yeltsin Fires Premier". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.
↑ "Primakov, Yevgeny Maximovich". The Columbia Encyclopedia. 2014. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.
↑ Aslund, Anders (2008). "An Assessment of Putin's Economic Policy" (2). CESifo Forum.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] Политическая принадлежность членов Правительства РФ

[2] Tsygankov, Andrey P. (2013). Russia's Foreign Policy: Change and Continuity in National Identity. Rowman & Littlefield. עמ' 108–113. ISBN 9781442220003.

[3] Кросс по минному полю. (ברוסית)

[4] "Europe Russia gripped by power struggle". BBC. 12 במאי 1999. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013.

[5] "Yeltsin Fires Prime Minister Primakov; Crisis Clouds IMF Loans, Kosovo Pact". The Wall Street Journal. 13 במאי 1999. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.

[6] Lally, Kathy (13 במאי 2015). "Yeltsin dismisses Primakov". The Baltimore Sun. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.

[7] Hoffman, David (13 במאי 1999). "Citing Economy, Yeltsin Fires Premier". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.

[8] "Primakov, Yevgeny Maximovich". The Columbia Encyclopedia. 2014. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2015.

[9] Aslund, Anders (2008). "An Assessment of Putin's Economic Policy" (2). CESifo Forum.