ממשלת צ'רנומירדין
ממשלת צ'רנומירדין | ||
---|---|---|
![]() | ||
ראש הממשלה, ויקטור צ'רנומירדין | ||
מידע כללי | ||
תחילת כהונה | 14 בדצמבר 1992 | |
סוף כהונה | 23 במרץ 1998 | |
ראש ממשלה | ויקטור צ'רנומירדין | |
מספר שרים | 30, 27 | |
מפלגה שולטת | רוסיה ביתנו | |
סיעות הקבינט | רוסיה ביתנו הבחירה הדמוקרטית המפלגה האגררית מפלגת האחדות המפלגה הדמוקרטית[1] | |
→ ממשלת ילצין-גאידר - ממשלת קיריינקו ← | ||
ממשלת צ'רנומירדין היא ממשלת הפדרציה הרוסית הראשונה (לאחר שקודם לכן כונתה הממשלה "מועצת השרים של הפדרציה הרוסית") שכיהנה במשך שתי קדנציות רצופות בתקופת זמן רצופה של כחמש שנים.
הממשלה נחשבת לממשלה היציבה היחידה בתקופת נשיאותו של בוריס ילצין.
ויקטור צ'רנומירדין מונה לתפקיד ב-14 בדצמבר 1992 וכיהן כראש ממשלת רוסיה עד ה-23 במרץ 1998. במשך יומיים הוא אף כיהן במקביל כממלא מקום נשיא רוסיה, זה קרה ב-5 בנובמבר 1996 כשילצין הוכנס לניתוח חירום עקב מצבו הבריאותי הרעוע.
מינויו של צ'רנומירדין לתפקיד יושב ראש מועצת השרים של רוסיה אושרר בהצבעת ועידת נציגי העם והסובייט העליון. ב-9 בדצמבר 1992 ועידת נציגי העם סירבה לאשר את מינויו של ייגור גאידר לתפקיד ראש הממשלה וילצין הציע חמישה מועמדים שונים לתפקיד: יורי סקוקוב (שגרף 637 קולות בעד מתוך 1,040), צ'רנומירדין (שגרף 621), ייגור גאידר (400), קדאניקוב (399) ושומייקו (283). לבסוף בחר ילצין למנות מתוך המועמדים את צ'רנומירדין שמועמדותו אושררה בהצבעה נוספת ברוב של 721 (69,33% בעד) וכך הוצע לצ'רנומירדין להרכיב את הממשלה החדשה. צ'רנומירדין הציג לילצין את הרכב הממשלה בתוך כשבועיים והרכב מועצת השרים אושרר בצו נשיאותי מה-23 בדצמבר 1992.
עד ה-12 בינואר 1993 פעילות הממשלה עוגנה בחוק מה-3 באוגוסט 1979 "אודות מועצת השרים של הרפובליקה הרוסית". מה-12 בינואר ועד ה-25 בדצמבר 1993 עוגנה פעילותה בחוק חדש מה-22 בדצמבר 1992 "אודות מועצת השרים — ממשלת הפדרציה הרוסית" ומועצת השרים הפכה לממשלת הפדרציה הרוסית.
ממשלת צ'רנומירדין הראשונה כיהנה מה-14 בדצמבר 1992 ועד ה-6 באוגוסט 1996, כאשר עד 25 בדצמבר 1993 כונתה בשם "מועצת השרים". כיהנו בה 30 שרים.
ממשלת צ'רנומירדין השנייה כיהנה מה-10 באוגוסט 1996 ועד ה-23 במרץ 1998, עת הוחלפה על ידי ממשלת פרימקוב. בעת מינויו מחדש לראשות הממשלה הדומה אישרה את מינוי צ'רנומירדין ברוב מוחץ של 314 לעומת 85 מתנגדים, כשהרוב הדרוש הוא 216. בממשלה השנייה כיהנו 27 שרים.
גלריה
- צ'רנומירדין בביקורו בטטרסטן, 1 ביוני 1993
- צ'רנומירדין ויו"ר קרן המטבע הבינלאומית, מייקל קמדסוס, בעת חתימת הסכם אשראי בקרמלין, 10 במארס 1995
- צ'רנומירדין (קיצוני מימין) במעמד חתימת הסכם דייטון, 14 בדצמבר 1994
- צ'רנומירדין בביקורו במערכת העיתון "הקומסומולץ המוסקבאי"
- צ'רנומירדין עם השחקן יורי יאקובלב, 1996
הערות שוליים
ממשלות רוסיה | ||
---|---|---|
ממשלות הפדרציה הרוסית | ילצין-גאידר • צ'רנומירדין • קיריינקו • פרימקוב • סטפאשין • פוטין I • קסיאנוב • פרדקוב • זובקוב • פוטין II • מדבדב I • מדבדב II | ![]() |