מנרה
![]() | |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | הגליל העליון |
גובה ממוצע[1] | 848 מטר |
תאריך ייסוד | 1943 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
- אוכלוסייה | 246 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת אצבע הגליל רגילה) ![]() ![]() מנרה | |
http://www.manara.co.il |

מְנָרָה הוא קיבוץ הנמצא באזור אצבע הגליל, מערבית לקריית שמונה. הקיבוץ נמצא ברכס רמים שבהרי נפתלי וממוקם סמוך להר שנאן, פסגת הרכס. הקיבוץ שוכן בגובה 888 מטר.
היסטוריה
הקיבוץ נוסד בשנת 1943 על ידי גרעיני נוער מתנועת הנוער העובד ונוער עולה מגרמניה ומפולין. במלחמת העצמאות היה המקום מנותק, ובסוף אפריל 1948 אף פונו ממנו ילדי היישוב. לאחר מבצע יפתח חל שיפור ניכר במצב הביטחוני. ב-27 באוגוסט 1948 אירע אסון במחסן הנשק בקיבוץ, עת אירעה התפוצצות בסופו של אימון, ותשעה חיילי צה"ל, רובם עולים חדשים שנשלחו לתגבר את המקום, נהרגו.
שמו של הקיבוץ משמר את השם הערבי של המקום. ועדת השמות הממשלתית קבעה למקום שם עברי: רָמִים, אך חברי הקיבוץ סירבו להשתמש בו. כדי להדגיש את התנגדותם סיפרו החברים סיפור על קבוצה של רווקים בני הקיבוץ, שצעדו לעבר מושב רמות נפתלי הסמוך על מנת להיפגש עם בנותיו, בוגרות בית הספר החקלאי בנהלל. בדרכם, פגשו הבוגרים עובר אורח ששאלם מי הם ולאן הם הולכים, והקבוצה נאלצה לענות לו כי הם מרמים והולכים לרמות.[2]
בשנת 1964 אושר רשמית השם מְנָרָה, שמקורו ב"מַנָארָה", שמו הערבי של המקום שמשמעותו מינרט או מגדלור.
רכבל
רכבל מנרה הוא אתר תיירותי המתחיל דרומית לקריית שמונה, מטפס על גבי צוק מנרה עד לקיבוץ - הפרש גובה של 750 מטר. רכבל מנרה הוא הארוך ביותר בישראל. באתר נמצא גם מרכז פעילות גדול לילדים ולנוער. בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפגע האתר מרקטה אשר פגעה בכבלי הרכבל. לאחר שיקום, נפתח האתר מחדש במרץ 2007.
לקריאה נוספת
- יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.
קישורים חיצוניים
- אתר קיבוץ מנרה
- מנרה במרכז המידע להתיישבות בגליל
- ערן נבון, מנרה כבר לא קיבוץ, באתר "ישראל היום", 12 באוגוסט 2011
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על קיבוץ מנרה באתר 'חלון אחורי', 26 במאי 2015
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ יהודה זיו, רגע של מקום, צבעונים הוצאה לאור, תשס"ה-2005.
|