מעבר לוקמניר
| מעבר הרים לוקמניר | ||
|---|---|---|
 אגם מריה ה"קדושה" במעבר לוקמניר | ||
| גובה | 1,914 מטר | |
| מיקום |  שווייץ | |
| רכס הרים | הרי האלפים | |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש | |
| מחבר בין | דיזנטיס וביאסקה | |
| פתיחת הכביש | 1877 | |
| שיפוע כביש מרבי | 9% | |
| קואורדינטות | 46°33′52″N 8°48′04″E / 46.564444°N 8.801111°E | |
מעבר לוקמניר (גרמנית Lukmanierpass; איטלקית Passo del Lucomagno; רומאנש Cuolm Lucmagn) הוא מעבר הרים בהרי האלפים בדרום שווייץ, השוכן על קו הגבול בין קנטון גראובינדן מצפון וקנטון טיצ'ינו מדרום. מעבר לוקמניר הוא הנתיב היחיד החוצה את האלפים השווייצריים מדרום לצפון בגובה נמוך מ-2,000 מטר, והוא פתוח משך כל ימות השנה.
כבר בתקופה הרומית היה המעבר בשימוש, ומקור שמו הוא ככל הנראה בצירוף הלטיני "לוקוס מאגנוס" (lucus magnus - "יער נרחב"). המעבר הפך לנתיב פופולרי בין עמק הפו בצפונה של איטליה לעמק הריין, בתקופת האימפריה הפרנקית, לאחר שבמאה ה-8 הוקם המנזר הבנדיקטיני של דיזנטיס. במשך ימי הביניים היה מעבר לוקמניר עורק התחבורה העיקרי באזור, אך החל במאה ה-13, החל מאבד מחשיבותו עם תחילת השימוש במעבר סנקט גוטהרד הקצר יותר. עם זאת, הוא נותר בשימוש בשל גובהו הנמוך יחסית, וב-1374 הוקמו בו כנסייה שהוקדשה לאמו של אותו האיש ואכסניית דרכים.
סלילת הדרך החוצה את המעבר הושלמה ב-1877, אולם חשיבותו הלכה וירדה, ומאז פתיחת מנהרת סנקט גוטהרד ב-1980, הוא משמש תחבורה מקומית בלבד.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0