מפלגת העם האירופית

מפלגת העם האירופית
אידאולוגיות שמרנות, ליברליזם כלכלי, פרו-אירופיות
מנהיגים ז'אן קלוד יונקר
תאריך ייסוד 23 ביוני 1953
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין
חברי פרלמנט
0 / 100
http://www.eppgroup.eu/
מנהיגה הנוכחי של מפלגת העם האירופית, החל משנת 2007, הצרפתי ז'וזף דאול
מנהיגה הקודם של המפלגה, בין השנים 1999–2007, הגרמני הנס גרט פוטרינג
הלוגו הקודם של המפלגה

מפלגת העם האירופית (באנגלית: Group of the European People's Party, EPP; בגרמנית: Fraktion der Europäischen Volkspartei, EVP; בצרפתית: groupe du Parti populaire européen, PPE) היא מפלגת מרכז-ימין אירופית.[1][2][3] המפלגה מחזיקה בעמדות שמרניות וליברליות ותומכת בהרחבת האיחוד האירופי ובהעמקת האינטגרציה בין חברותיו. מפלגה זו, היא אחת המפלגות האירופיות הוותיקות באיחוד האירופי. המפלגה בעלת השפעה נרחבת באיחוד, והיא למעשה המפלגה הפוליטית הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי מאז שנת 1999 והשפעתה משתרעת גם על המועצה האירופית, שבה 14 מתוך 28 ראשי המדינות נמנים עם תומכי המפלגה, ובנציבות האירופית, בה 13 נציבים מתוך 28 נמנים עם שורותיה של המפלגה.[4][5][6]

היסטוריה

מפלגת העם האירופית נוסדה באופן רשמי בשנת 1976. עם זאת, המפלגה קיימת בצורה זו או אחרת החל מיוני 1953 כחברה באספה המשותפת של קהילת הפחם והפלדה האירופית, המוסד האירופי הקודם של הפרלמנט האירופי.[7][8][9] לאורך רוב שנות ה-80 וה-90, מפלגת העם האירופית הייתה המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט האירופי, שנייה למפלגת הברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים. בבחירות 1999, הפכה המפלגה לראשונה למפלגה הגדולה בפרלמנט, וזכתה ב-233 מושבים, קרוב לארבעים אחוזים מהמושבים בפרלמנט. הישג זה, היה ההישג הגבוה ביותר שזכתה לו המפלגה מימיה. במערכות הבחירות הבאות (2004 ו-2009), הצליחה המפלגה להמשיך ולהחזיק בבכורה בפרלמנט, אך מעמדה כורסם במעט. בשנים אלו, התערער גם מעמדה של המפלגה כמנהיגת הימין האירופי, עם התחזקותן של מפלגות ימין נוספות במערכת הפוליטית כגון המפלגה הליברלית (ALDE) והמפלגה השמרנית-רפורמיסטית (ECR).[10]

בשנים האחרונות ערכה המפלגה פעילויות פרלמנטריות ואחרות רבות ונרחבות, ביניהן אפשר למנות פיקוח ובקרה על הבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית ב-2006[11] ובבחירות הפרלמנטריות באוקראינה ב-2007[12]; עידוד נסיעה ברכבות טרנס-אירופאיות;[13] גיבוש מדיניות אנרגיה משותפת לאיחוד האירופי;[14] צירופן של רומניה ובולגריה לאיחוד;[15] מאבק בהגירה בלתי חוקית ליבשת;[16][17][18] גינוי המעורבות הרוסית בגאורגיה;[19][20] קידום אמנת ליסבון[21] קידום הוצאתה מחוץ לחוק של הכחשת השואה;[22] ועוד פעילויות שונות נוספות אחרות.

תוצאות בבחירות

תוצאות מפלגת העם האירופית בבחירות לפרלמנט האירופי לאורך השנים
בחירותמושביםאחוז
1979
410/107
26.1%
1984
434/110
25.3%
1989
518/121
23.3%
1994
567/157
27.6%
1999
626/233
37.2%
2004
732/268
36.6%
2009
736/265
36.0%

יושבי ראש המפלגה לדורותיהם

יושבי ראש מפלגת העם האירופית לאורך השנים
זמן כהונהיושב ראשמדינהמפלגה לאומית
1953–1958מאן סאסןהולנד  הולנדמפלגת העם הקתולית
1958
פייר וויגניבלגיה  בלגיההמפלגה הנוצרית-סוציאלית
1958–1966אלן פוהרצרפת  צרפתהתנועה הרפובליקנית העממית
1966–1969יוזף הילהאווסגרמניה מערב גרמניההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1969–1975האנס לוקרגרמניה מערב גרמניההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1975–1977אלפרד ברטרנדבלגיה  בלגיההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1977–1982אגון קלפשגרמניה מערב גרמניההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1982–1984פאולו ברביאיטליה  איטליההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1984–1992אגון קלפשגרמניה מערב גרמניה/גרמניה  גרמניההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1992–1994לאו דידמנסבלגיה  בלגיההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1994–1999וילפריד מרטנסבלגיה  בלגיההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
1999–2007הנס גרט פוטרינגגרמניה גרמניההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
החל מ-2007ג'וזף דאולצרפת  צרפתהאיחוד למען תנועה עממית

מפלגות לאומיות תומכות

המפלגות בפרלמנט האירופי, הם למעשה התאגדויות של מפלגות לאומיות מהפרלמנטים הלאומיים של מדינות האיחוד. ברשימה זו, מוצגים המפלגות המרכיבות את מפלגת העם האירופית.

מדינהמפלגה לאומית
אוסטריה  אוסטריהמפלגת העם האוסטרית
בלגיה  בלגיההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הפלמית
בלגיה  בלגיההמרכז הדמוקרטי-הומניסטי
בלגיה  בלגיההמפלגה הנוצרית-סוציאלית
בולגריה  בולגריהאזרחים למען פיתוח אירופאי
בולגריה  בולגריהאיחוד הכוחות הדמוקרטים
בולגריה  בולגריהדמוקרטים לבולגריה חזקה
קרואטיה  קרואטיההאיחוד הדמוקרטי הקרואטי
קפריסין  קפריסיןהמפלגה הדמוקרטית
צ'כיה  צ'כיההאיחוד הנוצרי-דמוקרטי
דנמרק  דנמרקמפלגת העם השמרנית
פינלנד  פינלנדמפלגת הקואליציה הלאומית
פינלנד  פינלנדהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית
צרפת  צרפתהאיחוד למען תנועה עממית
צרפת  צרפתאיחוד של דמוקרטים ועצמאים
גרמניה  גרמניההמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית
גרמניה  גרמניההמפלגה הנוצרית סוציאלית בבוואריה
יוון  יווןדמוקרטיה חדשה
הונגריה  הונגריהמפלגת העם הנוצרית דמוקרטית
הונגריה  הונגריהפידז
אירלנד  אירלנדפיין גייל
איטליה  איטליההחירות לעם
איטליה  איטליההבחירה האזרחית
לטביה  לטביהאיחוד
ליטא  ליטאמפלגת האחדות
לוקסמבורג  לוקסמבורגמפלגת העם הנוצרית סוציאלית
מלטה  מלטההמפלגה הלאומית
הולנד  הולנדהמפלגה הנוצרית דמוקרטית
פולין  פוליןמפלגת העם הפולני
פולין  פוליןהמצע האזרחי
פורטוגל  פורטוגלמפלגת המרכז הסוציאל-דמוקרטי
פורטוגל  פורטוגלהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית
רומניה  רומניההמפלגה הליברל-דמוקרטית
רומניה  רומניההאיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה
סלובקיה  סלובקיההמפלגה הדמוקרטית
סלובקיה  סלובקיההמפלגה הנוצרית דמוקרטית
סלובקיה  סלובקיהמפלגת הקואליציה ההונגרית
סלובניה  סלובניההמפלגה הדמוקרטית הסלובנית
סלובניה  סלובניהמפלגת סלובניה החדשה
ספרד  ספרדהמפלגה העממית
ספרד  ספרדהאיחוד הדמוקרטי של קטלוניה
שוודיה  שוודיההמפלגה המתונה
שוודיה  שוודיהמפלגת הנוצרים הדמוקרטים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Andreas Staab (24 June 2011). The European Union Explained, Second Edition: Institutions, Actors, Global Impact. Indiana University Press. pp. 67–. ISBN 978-0-253-00164-1. Retrieved 5 August 2013.
  2. ↑ Robert Thomson (15 September 2011). Resolving Controversy in the European Union: Legislative Decision-Making Before and After Enlargement. Cambridge University Press. pp. 103–. ISBN 978-1-139-50517-8. Retrieved 9 August 2013.
  3. ↑ Senem Ayd?n-Düzgit (15 December 2012). Constructions of European Identity: Debates and Discourses on Turkey and the EU. Palgrave Macmillan. pp. 16–. ISBN 978-1-137-28351-1.
  4. ↑ John Peterson; Michael Shackleton (22 March 2012). The Institutions of the European Union. Oxford University Press. pp. 340–. ISBN 978-0-19-957498-8. Retrieved 7 August 2013.
  5. ↑ Lluís Maria de Puig (2008). International Parliaments. Council of Europe. pp. 61–. ISBN 978-92-871-6450-6. Retrieved 9 August 2013.
  6. ↑ Alexander H. Trechsel (13 September 2013). Towards a Federal Europe. Taylor & Francis. pp. 72–. ISBN 978-1-317-99818-1.
  7. ↑ Composition of the Common Assembly (10-13 September 1952)
  8. ↑ "EPP-ED Chronology 02". Epp-ed.eu. Retrieved 2010-06-17.
  9. ↑ "Microsoft Word - 2006EN-3-DEF-CH.doc" (PDF). Retrieved 2010-06-17.
  10. ↑ Europe Politique: Parlement européen (in French)
  11. ↑ "European Parliament website document 20041208". Europarl.europa.eu. Retrieved 2010-06-17.
  12. ↑ "The Parliament Magazine article "eu-parliament-group-demands-ukraine-election-observers"". Theparliament.com. 2009-02-24. Retrieved 2010-06-17.
  13. ↑ "The Parliament Magazine article "epp-ed-group-backs-eu-rail-shake-up"". Theparliament.com. Retrieved 2010-06-17.
  14. ↑ "Scoop article S00580". Scoop.co.nz. 2007-11-15. Retrieved 2010-06-17.
  15. ↑ "European Commission article 290906 EN". Ec.europa.eu. Retrieved 2010-06-17.
  16. ↑ "MaltaMedia Online Network article 2582". Maltamedia.com. Retrieved 2010-06-17.
  17. ↑ "MaltaMedia Online Network article 2912". Maltamedia.com. Retrieved 2010-06-17.
  18. ↑ "MaltaMedia Online Network article 2257". Maltamedia.com. Retrieved 2010-06-17.
  19. ↑ "The Parliament Magazine article "epp-ed-chief-slams-russian-recognition-of-georgian-regions"". Theparliament.com. 2009-02-24. Retrieved 2010-06-17.
  20. ↑ "The Parliament Magazine article "meps-brok-and-karas-sent-to-georgia-to-report-on-developments"". Theparliament.com. 2008-08-19. Retrieved 2010-06-17.
  21. ↑ "The Parliament Magazine article "meps-kosovo-and-lisbon-treaty-should-top-eu-agenda"". Theparliament.com. 2009-02-24. Retrieved 2010-06-17.
  22. ↑ "The Parliament Magazine article "eu-plans-to-outlaw-holocaust-denial"". Theparliament.com. Retrieved 2010-06-17.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.