מרין (שדה גז)

מרין הוא שדה גז טבעי המצוי בים התיכון, מול חופי רצועת עזה.

היסטוריה

במהלך שנת 1999, מנהיג הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, חתם על הסכם מול חברת בריטיש גז (BG), אשר העניק לחברה אפשרות לבצע חיפוש אחר שדות גז ימיים באזור המים הטריטוריאליים של רצועת עזה. בתמורה, הוסכם כי החברה תחזיק בזכות ניצול בלעדית של שדות אלו לפרק זמן של 25 שנה. שדה הגז הימי מרין התגלה במהלך שנת 2000, שנה לאחר מכן. השדה ממוקם כ-36 ק"מ (22 מייל) מהחוף, בעומק של כ-2,000 רגל (610 מטר)[1]. לפי הערכות ראשוניות, השדה מכיל כ-1.4 טריליון מטר מעוקב (BCM), בשווי מוערך של בין 2.4 ל-7 מיליארד דולר[2].

לאורך השנים, בעקבות מחלוקות פוליטיות שונות וחוסר יכולת להגיע להסכם מול חברת בריטיש גז לצורך תחילת פעולות קידוח, שדה הגז נותר בלתי מנוצל. במשא ומתן מעורבות גם חברת החשמל מחד, ומצרים מאידך, המבקשות להמיר את הגז הטבעי לגז טבעי נוזלי למטרות יצוא.

העמדה הישראלית

בשנת 2000, בריטיש גז הציעה להתחיל במכירת גז מהשדה ישירות לחברת החשמל. הצעה זו נענתה בשלילה מצד ישראל בטענה שמבחינה כלכלית, רכישת הגז ממצרים היא עסקה משתלמת יותר. כמו כן, בין השנים 2002-2001, ראש ממשלת ישראל אריאל שרון הטיל וטו על רכישה של גז פלסטיני באופן כללי.

לאחר פטירת ערפאת בסוף שנת 2004, תפס את מקומו מחמוד עבאס. בשנת 2006, אהוד אולמרט החליף את שרון כראש ממשלת ישראל. בעקבות שינויים פוליטיים אלו, המשא ומתן בין בריטיש גז וישראל הותנע פעם נוספת בשנת 2007, והצדדים אף הספיקו לנסח טיוטה משותפת, אשר נועדה להיכנס לתוקף בשנת 2009. על פי הסיכום המוקדם, ישראל הסכימה לרכוש חצי טריליון מטר מעוקב של גז טבעי תמורת 4 מיליארד דולר. בעקבות דרישת ישראל, הכסף היה עתיד להיכנס לחשבון שאינו נגיש ישירות לגורמי הרשות הפלסטינית, ומצוי בפיקוח צד שלישי.

בבחירות 2006 לרשות הפלסטינית, תנועת החמאס, אשר הוכרזה כארגון טרור מצד ישראל ומדינות נוספות ברחבי העולם, זכתה לראשונה לרוב בפרלמנט הפלסטיני. שינוי פוליטי זה, אשר המשיך בהשתלטות חמאס על רצועת עזה שנה לאחר מכן, הוביל לנסיגת ישראל מהנכונות לחתום על העסקה, בטענה כי הרווח הכספי שיצמח לחמאס מהעסקה ישמש לפעילויות טרור כנגד ישראל[3].

בין השנים 2012-2013, ישראל והרשות הפלסטינית פתחו במשא ומתן בניסיון נוסף להגיע להסכמה בנושא[4][5][6]. עקב התנגדות חמאס לכל הסכם בנושא שלא יתנהל דרכו, המשא ומתן נעצר בשנית.

בתחילת שנת 2014, בעקבות ביקורו של נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן במוסקבה, החל משא ומתן לבחינת אפשרות למעורבות של חברת גזפרום בפיתוח שדה הגז, במסגרתה החברה תשקיע בפיתוח השדה כמיליארד דולר[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ Natural Gas in the Palestinian Authority: The Potential of the Gaza Marine Offshore Field
  2. ↑ War and Natural Gas: The Israeli Invasion and Gaza’s Offshore Gas Fields
  3. ↑ Gaza siege intensified after collapse of natural gas deal
  4. ↑ שירות גלובס, ‏ישראל והפלסטינים שוקלים פיתוח שדה גז טבעי מול עזה, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2012
  5. ↑ איתי טרילניק, בריטיש גז במגעים לפיתוח שדה הגז עזה מרין שלחופי עזה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2013
  6. ↑ סוכנויות הידיעות, ישראל צפויה לאשר פיתוח שדה הגז "מרין" שלחופי עזה, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2013
  7. ↑ סוכנויות הידיעות, גזפרום עשויה לפתח את שדה הגז "מרין" שלחופי עזה, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.