מרכז איתור נעדרים

מרכז איתור נעדרים היה משרד קשר עם משפחות נעדרי צה"ל במלחמת יום הכיפורים, שנפתח בשלהי המלחמה. המשרד נפתח על ידי צה"ל בעקבות ריבוי הנעדרים במלחמה[1] ולחצן של משפחות הנעדרים, שביקשו לדעת מידע על גורל יקיריהן.

היסטוריה

המרכז נפתח ב-23 באוקטובר 1973 ומוקם בקומת המרתף ברחוב אבן גבירול 68 בתל אביב. הוא אויש על ידי קציני אגף כוח אדם של צה"ל ושימש למסירת מידע למשפחות ולתישאול שלהן. הוא נודע בציבור בעיקר בשל התצלומים המוגדלים של חיילי צה"ל השבויים שהוצגו בו בניסיון לזהותם. תצלומים אלו נלקחו מהעיתונות ומשידורי הטלוויזיה במדינות ערב.

בני המשפחות של הנעדרים התאמצו לזהות את המופיעים בתמונות. מקצת התמונות היו ברורות, ובימים הראשונים לפעילות המרכז זוהו בהן 50 חיילים נעדרים. מרביתם של חיילים אלו נשבו בחזית הדרום, והיתר נפלו בשבי הסורי עם נפילת מוצב החרמון. קושי מיוחד עוררו תמונות שלא היו ברורות, ואירע שמשפחות של נעדרים התווכחו ביניהן אודות זהותם של החיילים שהופיעו בהן.

לאחר שובם של אחרוני שבויי צה"ל ממצרים ומסוריה, בחודש יוני 1974, נסגר המרכז במרתף, והמרכז לאיתור נעדרים המשיך לפעול תחת אחריות אגף כח אדם, כשבראש המרכז עומד קצין בדרגת סגן אלוף[2].

מקורות

ראו גם

הערות שוליים

  1. ↑ עד 25 באוקטובר 1973 הוכרזו 417 מחיילי צה"ל כנעדרים ומספרם גדל בהמשך (הבר ושיף, עמ' 294).
  2. ↑ יוסף ולטר, מגלי הנעדרים, מעריב (עיתון), 28 בפברואר 1986
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.