משבר האקלים

משבר האקלים הוא מונח המשמש לתיאור מכלול אסונות הטבע האקלימיים שהתרחשו בשל שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ, והשלכותיהם.

המונח נועד להמחיש את דחיפות הטיפול בנושא, ואת ההנחה שתתרחש כבר בעתיד הנראה לעין הסלמה חמורה במקרים של מזג אויר קיצוני, אם הכלכלה העולמית תמשיך כסדרה. המונח שגור בקרב פעילים סביבתיים, כמו גם בעיתונות ובמדיה החברתית, ומצוי בשימוש גם במוסדות רשמיים בישראל ובעולם [1][2][3][4] [5] [6].

הגורמים למשבר

השוני בטמפרטורות הממוצעות ברחבי העולם משנת 2014 עד שנת 2018, ביחס לממוצע הטמפרטורות בין השנים 1951–1980, לפי מכון גודארד ללימודי החלל של נאס"א
ערכים מורחבים – התחממות עולמית, שינוי אקלים

השפעותיה של ההתחממות העולמית כוללות את עליית גובה פני הים, שינויים בכמויות המשקעים ואופן פיזורם. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לגרום למדבור, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדת מינים ביולוגיים, הנתונים כבר היום בסכנת הכחדה. ההשפעות של שינוי האקלים על בני האדם הן, בין היתר, איום על הביטחון התזונתי בשל ירידה בתנובות החקלאיות, נטישה של אזורים מיושבים ונזק לתשתיות שנגרם מעליית מפלס פני הים.[7][8] במילים אחרות, ניתן לנבא כי צפוי עתיד של רעב ומלחמות, הן בהמדינות המתפתחות, והן במדינות המפותחות. העליות הקיצוניות ביותר בהתחממות פני השטח של הכדור נמצאות באזור הארקטי, ושם הן גורמות לנסיגה של קרחוני יבשה, קרחוני ים, וקפאת-עד (פרמפרוסט). באופן כללי, טמפרטורות גבוהות יותר מביאות ליותר גשם ושלג, אבל במספר אזורים שיטפונות ושרפות יער מתגברות במקום.[9] השפעות סביבתיות כוללות הכחדה של מערכות אקולוגיות או הגירה שלהן. המערכות האקולוגיות שנמצאות באיום מיידי הן שונית האלמוגים,[10] מערכות אקולוגיות הרריות , ומערכות אקולוגיות באזור הארקטי .[11] מפני שלמערכת האקלים יש הרבה "אינרציה" וגזי החממה ישארו באטמוספירה לזמן רב, השינויים האקלימיים והשפעותיהם ימשיכו להתבטא יותר ויותר אפילו אם פליטות נוספות של גזי חממה יופסקו.[12]

אסונות המקושרים למשבר האקלים

קיים קושי עקרוני לשייך אסון טבע למשבר האקלים, שכן מאז ומעולם התרחשו אסונות טבע אקלימיים. כמו-כן, עלולים להיות מעורבים גורמים שונים לאסון בודד - למשל, שריפה עלולה להיגרם באופן ישיר בשל הצתה מכוונה, ולהתפתח לכדי שריפת יער קטלנית בשל תנאי מזג האויר שקדמו לשריפה דוגמת יובש קיצוני מתמשך. כך היה עם כמה מן האירועים המוצגים בפרק זה.

עם-זאת, קיימת הסכמה נרחבת בקרב מדענים כי עצימות ותדירות אירועי הקיצון האקלימיים הולכות וגדלות, וכי פעילות האדם על כדור הארץ (בעיקר פליטת גזי חממה) היא הסיבה העיקרית לכך. שיאים חדשים - הן של מידות החום, הן של הקור, והן של כמויות משקעים אטמוספיריים נשברים בתדירות גבוהה ממה שניתן היה לצפות.[13] להלן רשימה חלקית של אסונות סביבתיים אשר לגביהם ישנה הנחה כי הם תוצאה של משבר האקלים:

2016

  • בצורת קשה בהודו - לפחות 1,300 חקלאים מתאבדים בשל הקושי הכלכלי שמביאה איתה הבצורת.[14]

2009

  • שריפות היער של השבת השחורה - אירוע שריפות היער הקטלני ביותר באוסטרליה, עם 231 הרוגים, 7,562 פליטים, ונזק ברכוש בשווי 4.4 מיליארד דולר אוסטרלי.

2010

  • השרפה בכרמל - השרפה הקטלנית בתולדות ישראל. 44 הרוגים, מעל 4 מיליון עצים נשרפו, בשטח של כ-20,000 דונם. נזק לרכוש ולערכי טבע בשווי מוערך של 240-270 מיליון ש"ח.

2016

2019

2020

  • גל השריפות באוסטרליה - התחיל כבר באוגוסט 2019, ונמשך אל תוך שנת 2020. במהלך השריפות נהרסו למעלה מ-2,500 בניינים (כולל יותר מ-1,300 בנייני מגורים) נהרסו, ונהרגו לפחות 25 בני אדם.[20][21][22][23][24][25]
  • הצפות בערי חוף בישראל - גורמות באופן ישיר לחמישה הרוגים, ולנזק כבד לרכוש.[26][27]
  • הצפות באינדונזיה - לפחות 66 בני אדם נהרגו בהצפות באינדונזיה, אשר התחילו בשנת 2019 ונמשכו אל תוך 2020.[28][29]

התמודדות עם משבר האקלים

ארגונים סביבתיים שונים נוסדו ברחבי העולם עוד בטרם צצו מוסדות בחסות המדינות, ובטרם הגדרת ההתחממות העולמית ושינוי האקלים כמשבר. בעברם, נטו האירגונים להתייחס לתופעות נקודתיות, כגון הכחדת מינים או המסת קרחונים, מבלי לשזור אותן לחיזוי של קריסת מערכות כוללת. בין הארגנים הותיקים, ניתן למנות החברה להגנת הטבע, הקרן העולמית לשימור חיות הבר, גרינפיס ועוד.

לקראת סוף המאה ה-20, נוסדו בזה אחר זה גם מוסדות מדינתיים ובין-מדינתיים, במטרה למנוע את המשבר או למזער את נזקיו. בהם ניתן למנות את התוכנית הסביבתית של האו"ם, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, וכן ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים, אשר מתכנסת בקביעות מדי שנה מאז 1995.

השימוש במילה "משבר" במקום "שינוי", נעשה שגור בידי סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 [30]. בשנת 2004 הוקמה קואליציית משבר האקלים [31], ובעקבותיה המונח הפך רשמי.

הכרזה על מצב חירום אקלימי

ערך מורחב – מצב חירום אקלימי

מאחר ומצד אחד במשך מספר עשורים התקיימה הכרה רשמית מצד מדינות העולם בכך שקיימת סכנה ממשית לאנושות, ומצד שני לא ננקטו צעדים של ממש להפחטת פליטות גזי החממה (ננקטו צעדים להקטנת יעדי הגברת הפליטות, אך לא לצמצום שלהן) - הוחלט בקרב מספר ארגונים לדרוש ממנהיגי העולם להתייחס אל המצב כאל מצב חירום. התגבשה מטרה משותפת למספר ארגונים, להפעיל לחץ על פוליטיקאים בעולם לנקוט צעדי חקיקה שיצמצמו את השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, יעודדו מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, ובאופן כללי יפחיתו את חותם הפחמן (כלומר, כמות גזי החממה הנפלטים) של מדינות העולם.[32][33]

מספר מדינות וגופים הכריזו על מצב חירום אקלימי, בהם הפרלמנט האירופי,[34] צרפת[35] וקנדה.[36]

בארצות הברית הוקמה ועדת בית הנבחרים על משבר האקלים .

הערות שוליים

  1. ↑ משבר האקלים: 11,000 מדענים מזהירים מפני "סבל בל יתואר", שני אשכנזי, גלובס, 6/11/2019
  2. ↑ משבר האקלים: איום על הכלכלה ועל החיים עצמם, תמי גנות-רוזנשטרייך, כלכליסט, 13/12/2019
  3. ↑ משבר האקלים - לא בצלחת שלי, מתוך אתר מגמה ירוקה
  4. ↑ פוסט מתור עמוד הפייסבוק של תנועת המרד בהכחדה ישראל
  5. ↑ איך משבר האקלים הורג אותנו?, דניאלה אפלבלט, מכון דויסדון, 14/1/2020
  6. ↑ אתר ועדת בית הנבחרים של ארצות הברית על משבר האקלים (באנגלית).
  7. ↑ Bruce M. Campbell, Sonja J. Vermeulen, Pramod K. Aggarwal, Caitlin Corner-Dolloff, Reducing risks to food security from climate change, Global Food Security 11, 2016-12, עמ' 34–43 doi: 10.1016/j.gfs.2016.06.002
  8. ↑ מועצת המחקר הלאומית של ארה"ב, Climate Change: Evidence, Impacts and Choices, Scribd (באנגלית)
  9. ↑ Global Warming Effects, National Geographic, ‏2019-01-14
  10. ↑ N. Knowlton, The future of coral reefs, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 98, 2001-05-08, עמ' 5419–5425 doi: 10.1073/pnas.091092998
  11. ↑ OA US EPA, Climate Impacts on Ecosystems (באנגלית)
  12. ↑ Peter U. Clark, Jeremy D. Shakun, Shaun A. Marcott, Alan C. Mix, Consequences of twenty-first-century policy for multi-millennial climate and sea-level change, Nature Climate Change 6, 2016-4, עמ' 360–369 doi: 10.1038/nclimate2923
  13. ↑ גל החום באירופה: "היום החם בהיסטוריה", ynet, 25/7/2019
  14. ↑ בגלל הבצורת הקשה בהודו: 1,300 חקלאים התאבדו בתוך חצי שנה, TheMarker, 4.5.2016
  15. ↑ לעיר של 10 מיליון איש נגמרים המים, ynet, 23.6.2019
  16. ↑ [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3767094,00.html גל חום קיצוני באירופה: בצרפת נרשמה הטמפרטורה הגבוהה בהיסטוריה - יותר מ-40 מעלות], כלכליסט, 25/7/2019
  17. ↑ גל החום באירופה: “צריכים להיערך לערכים קיצוניים כאלה", סיגל בן דוד, מעריב, 1/7/2019
  18. ↑ "מספר ההרוגים כתוצאה מהמערבולת הפולארית עלה ל-21", כתבה באתר ה-BBC ‏(1 בפברואר 2019)
  19. ↑ "גופתו של אדם נמצאה ליד אצטדיון", כתבה באתר Edmonton Journal ‏(3 בפברואר 2019)
  20. ↑ Woman dies from bushfire smoke in Canberra after exiting plane"Australian bushfires: Twenty-eight missing in Victorian bushfire zones". www.9news.com.au. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  21. ↑ "Bushfires live updates: Troops prepare for emergency evacuations by sea". News.com.au. 2 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  22. ↑ "NSW and Victoria fires live: three more deaths confirmed in Australia bushfires and hundreds of homes destroyed – latest updates". The Guardian. 31 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  23. ↑ "More than 720 homes lost in NSW fires as Sydney told to brace for huge losses". The Sydney Morning Herald (באנגלית). 10 בדצמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-11 December 2019. בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2019. 
  24. ↑ "Bushfire death toll rises as fires sweep across South Australia and NSW". אורכב מ-המקור ב-21 December 2019. בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2019. 
  25. ↑ "Australian bushfires burn more land than Amazon and California fires combined". Seven News. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2020. 
  26. ↑ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5657142,00.html שבוע הצפות: חמישה קורבנות ונזק אדיר], אחיה ראב"ד, ynet, 10/1/2020
  27. ↑ הקשר בין השריפות באוסטרליה להצפות בישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום, ynet, 12/1/2020
  28. ↑ 66 People Have Died in Indonesia's Devastating Floods, HILLARY LEUNG, time.com, 8/1/2020
  29. ↑ מי הים עולים, בירתה שוקעת ועשרות מתים בהצפות, אך אינדונזיה אדישה למשבר האקלים, הארץ, 5.1.2020
  30. ↑ How climate change got labeled a 'crisis' (באנגלית)
  31. ↑ אתר האינטרנט של The Climate Crisis Coalition (באנגלית)
  32. ↑ הצעת חוק: ישראל במצב חירום אקלימי, עצומה בהגשת סתיו שפיר והתנועה הירוקה
  33. ↑ בית המשפט העליון בהולנד: הממשלה מחויבת להגן על אזרחיה נוכח משבר האקלים, הארץ, 21.12.2019
  34. ↑ הפרלמנט האירופי הכריז על "מצב חירום אקלימי", הארץ, 28/11/2019
  35. ↑ Assemblée Nationale - Energie et climat, Amendement n° ce566, ‏14 ביוני 2019 (בצרפתית).
  36. ↑ National climate emergency declared by House of Commons, ‏17 ביוני 2019 (באנגלית).
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.