משיכיר

משיכיר הוא הוא ציון זמן הלכתי קודם הנץ החמה לקראת תחילת היום.

זמן משיכיר

על פירוש זמן "משיכיר" נחלקו תנאים במשנה[1]. לדעת תנא קמא הזמן הוא משיכיר (יבדיל) בין תכלת ללבן[2]. לפי רבי אליעזר משיכיר בין תכלת השמים לכרתי (צבע של כרתי). לפי רבי מאיר משיכיר בין זאב לכלב. לפי רבי עקיבא בין חמור לערוד. לפי "אחרים" משיראה את חברו רחוק ארבע אמות ויכירנו[3]. להלכה נפסק בשולחן ערוך שזמן זה הוא משיכיר בין תכלת ללבן.[4]

זמן משיכיר בזמנינו

זמן משיכיר הוא לפי רוב הדעות כ-50 דקות לפני הנץ החמה[5], ויש המקדימים 60 דקות. ואילו הרב משה פיינשטיין[6] והרב צבי שכטר[7] כותבים שזמן זה הוא בין 35 ל-40 דקות בניו יורק (שיצא אפילו פחות מזה בארץ ישראל, שיותר קרובה לקו המשווה).

משיכיר בהלכה

זמן זה משמש כתחילת הזמן בו ניתן לברך על הציצית - משעה שיוכל להבחין בין תכלת ללבן[8]. לדעת הרמ"א ניתן לברך עליה כבר מעלות השחר[9]. אחרונים רבים הסתייגו מדבריו[10].

זמן זה משמש גם כתחילת הזמן שבו ניתן להניח תפילין.

לפי השולחן ערוך שפוסק (כדעת הטור והרא"ש) זמן זה הוא גם תחילת זמן קריאת שמע של שחרית, למרות שמצוה מן המובחר לקרותה כותיקין שהוא זמן מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע עם הנץ ויעמוד לתפילת שמונה עשרה מיד. לעומתו הפרי חדש פוסק כרמב"ם שתחילת זמן קריאת שמע הוא רק כותיקין ולא קודם לכן.

לפי הרמב"ם[11] זמן זה הוא תחילת זמן תפילת שחרית. לעומתו רבינו ירוחם סובר שרק בדיעבד כגון במשכים לצאת לדרך יכול להתפלל גם תפילת עמידה מזמן זה, ולכתחילה רק מהנץ החמה.[12] וכך פסק המשנה ברורה.[13]

הערות שוליים

  1. ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט עמוד ב
  2. ↑ לפי רש"י הכוונה באותו גיזת צמר, שחלק ממנה לא צבוע מספיק בתכלת. לפי תוספות הפירוש הוא בין תכלת שבציצית ללבן שבציצית, בשני חוטים שונים.
  3. ↑ לפי הירושלמי (ברכות א ב) מדובר בחבר שרגיל ואינו רגיל, כאדם שבא לאכסניא מידי פעם. לעומת זאת בתלמיד רבינו יונה כתוב שמדובר בחבירו הרגיל אצלו, כי אם היה מדובר בשאינו רגיל, אפילו אחר כמה שעות הוא כבר אינו מכירו.
  4. ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יח, סעיף ג
  5. ↑ לפי כף החיים ולוח ארץ ישראל, נראה שיוצא כשהשמש 11.5° מתחת לאופק, ויש נוהגים 11°
  6. ↑ אגרות משה או"ח ד:ו
  7. ↑ ראשית בכורים (באנגלית). הרב שכטר לפעמים אומר שכדאי אפילו לאחר את זמן זה בכ-5 דקות.
  8. ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק ג', הלכה ח', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יח, סעיף ג .
  9. ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יח, סעיף ג .
  10. ↑ ראו משנה ברורה סימן יח סעיף קטן י.
  11. ↑ הלכות תפילה, א', ה - ו
  12. ↑ בית יוסף, סימן פ"ט
  13. ↑ אורח חיים נ"ח, ו, וביאור הלכה שם ד"ה "משיראה"
זמני היום בהלכה
בוקר קריאת הגבר · עמוד השחר · משיכיר · הנץ החמה · סוף שלוש שעות זמניות · סוף ארבע שעות זמניות
צהריים חצות היום · מנחה גדולה · מנחה קטנה · פלג המנחה
ערב שקיעת החמה · בין השמשות · צאת הכוכבים
לילה חצות הלילה · אשמורות הלילה
ראו גם שעות זמניות · קו התאריך בהלכה · הלוח העברי

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.