נואסטרה סניורה דה לורטו

המיסיונים הישועיים של הגוארני: סן איגנסיו מיני, נואסטרה סניורה דה סנטה אנה, נואסטרה סניורה דה לורטו וסנטה מריה לה מז'ור (ארגנטינה), חורבות סאו מיגל דאס מיסואס (ברזיל)
אתר מורשת עולמית
מדינה ארגנטינה  ארגנטינה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותיים , לפי קריטריונים 4
הערות הורחב ב-1984

נואסטרה סניורה דה לורטו (בספרדית: Nuestra Señora de Loreto; מילולית: "גבירתנו מלורטו") היה מיסיון ישועי שפעל בצפון-מזרח ארגנטינה, בתחומי פרובינציית מיסיונס של ימינו, במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17. ב-1983 הוכרז המיסיון, יחד עם מיסיונים ישועיים נוספים בארגנטינה ובברזיל כאתר מורשת עולמית.

המיסיון הוקם ב-1610, והועתק למקומו הנוכחי, 53 ק"מ מזרחית לפוסאדס, ב-1631. בדומה למיסיונים ישועיים אחרים, הוקם בסמוך לו רדוקסיון - יישוב שבו התגוררה האוכלוסייה הילידה שהמיסיון יועד כלפיה, במקרה זה בני הגוארני. כן פעל בו בית דפוס, שהיה הראשון באזור זה של אמריקה הדרומית.

ב-1767 גורשו הישועים מהמושבות הספרדיות, והמיסיון ננטש. בהשוואה ליתר המיסיונים באזור, בנואסטרה סניורה דה לורטו לא נותרו מבנים רבים. במשך השנים סבלו המבנים מהזנחה, וצמחייה גדלה בהם פרא. בתוך כך, שוקם ושוחזר מבנה הקפלה.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

דגל ארגנטינה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בארגנטינה
הפארקים הטבעיים איסצ'יגואלסטו וטלמפאז'ה • לוס גלסיירס • מתחם וחוות הישועים בקורדובה • חצי האי ואלדס • מערת הידיים • מפלי איגואסו • קבראדה דה אומוואקה • המיסיונים הישועיים של הגוארני (עם ברזיל): סן איגנסיו מיני, נואסטרה סניורה דה סנטה אנה, נואסטרה סניורה דה לורטו וסנטה מריה לה מז'ור • דרכי האינקה (עם בוליביה, צ'ילה, קולומביה, אקואדור ופרו) • העבודה האדריכלית של לה קורבוזיה (עם שש מדינות אחרות) • הפארק הלאומי לוס אלרסס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.