נווה אטי"ב

נווה אטי"ב
כניסה לנווה אטי"ב
הכניסה לנווה אטי"ב
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎977 מטר
תאריך ייסוד 1972
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 115 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -2.5% בשנה עד סוף 2018

נְוֵה אָטִי"ב הוא מושב של תנועת האיחוד החקלאי בצפון רמת הגולן. היישוב נמצא למרגלות הר החרמון, בגובה 900 עד 1,050 מטרים מעל פני הים, במרחק כ-2 קילומטרים ממערב למג'דל שמס וכ-17 קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה.

שם היישוב הוא ראשי תיבות של שמות ארבעה מלוחמי סיירת אגוז שנפלו במסגרת שירותם הצבאי בצפון הגולן: אברהם המאירי, טוביה שרקינגר, יאיר אלגרנטי (נפלו בפעולה צבאית ליד כביש הנפט בגולן ב-3 בספטמבר 1968) ובנימין חדד (נפל במארב ליד ירדנה ב-30 באפריל 1968).[2]

אודות היישוב

הניסיון ראשון להתיישב במקום נעשה בידי קבוצה של עולים מארצות הברית שבקשו ב-1968 להקים במורדות החרמון יישוב תיירותי ושמו "רמת שלום".[3] בתחילת 1969 התיישבו כמה מחברי הקבוצה במקום באופן עצמאי, לאחר שקָבלו על הסחבת מצד משרד השיכון.[4]

הגרעין המייסד של היישוב התארגן בשנת 1968. בתחילה התכוונו לבנות את היישוב בבקעת בית צידה, ולצורך כך התגוררו בראש פינה ועבדו באזור, אולם לאחר שניסיון של קבוצת "רמת שלום" להתיישב על מורד החרמון כשל, החליט הגרעין המיסד להתיישב במקומם באותו אתר, על חורבות הכפר הנטוש ג'ובתא א-זית, שכללו הריסות מסגד ובית קברות סורי עתיק. היישוב עלה לקרקע במיקומו הנוכחי ב-20 בפברואר 1972 באמצעות הגרעין שנוסד על ידי ארבעה יוצאי יחידות מובחרות: אריה מוסקוביץ', שמעון בוקובזה, אבי ואליק, ורפי בננו. תחילה השתייך לתנועת העובד הציוני והיה מושב שיתופי, אולם ב-1977 הפך למושב של תנועת האיחוד החקלאי. במושב עצמו שלושה רחובות: רחוב נפתלי, רחוב עירית, ושדרות סיירת אגוז.

נכון לשנת 2009 מתגוררות בנווה אטי"ב 32 משפחות החברות במושב ובאגודה השיתופית, וכ-12 בנים חוזרים שחלקם בעלי משפחות. בשנת 2009 הצהיר מזכיר המושב כי ישנה היערכות לקליטת משפחות וכי משרד החקלאות נתן היתר להכפיל את מספר הנחלות ביישוב.[5]

כלכלת היישוב

כלכלת היישוב מתבססת על גידולי שלחין: בעיקר מטעי תפוחים, אגסים, ודובדבנים.[2] ניסיונות להקים במקום לולים כשלו, לאחר שהלולים קרסו בשלג הרב. כן יש ביישוב גלריות לאמנות והרבה מלוניות וצימרים. בעבר פעלו בו מסעדות ובתי קפה, אך כולם נסגרו בשל חוסר רווחיות בעונה הלא-מתויירת. עיקר ההכנסה של המושב היא מאחזקה משותפת של אתר החרמון.

אתר החרמון

ערך מורחב – אתר החרמון

מושב נווה אטי"ב מחזיק באתר החרמון מאז הקמת המושב. עד שנת 1996 קיבל המושב את האתר תמורת דמי חכירה סמליים, אולם מאז אוקטובר 1996, אין הסכם חכירה של האתר עם מינהל מקרקעי ישראל.[6] החל משנת 2007 פועלות תנועות ציבוריות באמצעים שונים לדרוש הסדרת השימוש באתר על ידי המושב. ב-17 בנובמבר 2013, חתם יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ושר השיכון אורי אריאל הסכם חכירה בין רשות מקרקעי ישראל לחברת "הר חרמון" אשר בבעלות אגודת נווה אטי"ב, על פיו יופעל האתר על ידי החברה, וזו תשלם למדינה תמלוגים של 5% מרווחיה על כלל הפעילות באתר. עוד קבע ההסכם כי המדינה תהא רשאית לפקח על מחירי הכניסה לאתר.[7] ב-9 בדצמבר 2013 אישר שר האוצר יאיר לפיד את ההסכם, והוא נכנס לתוקף.[8]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

נווה אטי"ב - אתר הבית של מושב נווה אטי"ב

  1. 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 1 2 נווה אטי"ב, אתר מועצה אזורית גולן, 9/3/2008
  3. ↑ מנחם רהט, חלוציות רווחית בחרמון, מעריב (עיתון), 20 בינואר 1972
  4. ↑ קבוצת רמת שלום נתקלת בקשיים נוספים, מעריב (עיתון), 23 במרץ 1969
  5. ↑ דניאלה שאול, "בנווה אטי"ב מתעוררים", שישי בגולן, 23 יוני 2009
  6. ↑ נורית רוט, "בוים מאיים: נפעל בחרמון כמו בכפר שלם", באתר הארץ
  7. ↑ החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל מס' 1296, מיום 6.11.2013
  8. ↑ אושרה החלטת רשות מועצת מקרקעי ישראל להחכיר את אתר החרמון, באתר משרד הבינוי והשיכון
יישובי מועצה אזורית גולן (מחוז הצפון)
קיבוצים אורטל • אל-רום • אפיק • גשור • כפר חרוב • מבוא חמה • מיצר • מרום גולן • עין זיוון
מושבים אבני איתן • אודם • אלוני הבשן • אליעד • אניעם • גבעת יואב • יונתן • כנף • מעלה גמלא • נאות גולן • נוב • נווה אטי"ב • נטור • קדמת צבי • קשת • רמות • רמת מגשימים • שעל
יישובים קהילתיים בני יהודה • חד נס • חיספין • נמרוד • קלע אלון
מפת יישובי המועצה האזורית
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.