נוסח תפילה

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם. החל מזמן אנשי כנסת הגדולה ועד לעת החדשה התפתחו ביהדות עשרות נוסחי תפילה. נוסח התפילה בו מתפלל אדם מסמל בדרך כלל את שייכותו לקהילה מסוימת בה מונהג אותו נוסח.[1]

רקע

התפילה היא מצווה מרכזית ביהדות, אך מדאורייתא לא נקבע נוסח לתפילה. במשנה ובתלמוד הוזכרו לראשונה נוסחי תפילות, שסודרו מאוחר יותר עם תוספות שונות כנוסח קבוע ומחייב בסידור התפילה. המונח "נוסח התפילה" מתייחס בעיקר לטקסט התפילה, אך גם לסדר הטקסטים, הניגון, והפעולות הנלוות.[2]

נוסחים שונים

לא ברור אם אי פעם היה נוסח אחיד. בתקופות קדומות, כבר היו שינויי מנהגים בין ארץ ישראל ובבל, ואולי בין קהילות אחרות.[3]

בתקופות יותר מאוחרות, התפתחו במקומות שונים מנהגים ונוסחים שונים לתפילה. חלקם בעקבות מסורות ממקומות שונים,[4] וחלקם בעקבות פסקי הלכה שונים,[5] חילופי גרסאות, פיוטים ותוספות שהונהגו בקהילות מסוימות, ועוד. בתקופה יותר מאוחרת, החסידים אמצו את נוסח ספרד מפני שיקולים קבליים, והיו משכילים ששנו נוסחאות מעצמם מפני סיבות דקדוקיות (אך קשה לקרוא לשינויים אלו נוסחאות בפני עצמם).[6]

בעת החדשה נוצרו מספר נוסחים נוספים כמו הנוסחים הלא אורתודוקסיים ששינו חלקים מהתפילה שלא התאימו לאמונתם.

בהלכה ובקבלה

בספרות ההלכה דנו הפוסקים האם מותר לאדם לשנות מהנוסח בו התפללו אבותיו, יש שאסרו,[7] משום "אל תטוש תורת אמך",[8] אך יש שכתבו שאיסור "בל תטוש" לא שייך "אלא בדבר שיש בו נדנוד איסור".[9]

בספרות הקבלה מוסבר כי ישנם 12 חלונות ברקיע כנגד 12 השבטים וכל נוסח של כל שבט עולה דרך החלון המיוחד לו, ולכן כל אחד צריך להתפלל בנוסח שבו התפללו אבותיו.[10] יש שהוסיפו כי נוסח הספרדים עולה בכל אחד מ-12 החלונות.[11]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כך למשל כונו החסידים בפי המתנגדים "יוצמח" על שם המילים "ויצמח פורקניה" אותם נהגו להוסיף בנוסח הקדיש.
  2. למשל פתיחת ארון הקודש, השתחוואות וכדומה.
  3. עיין לדוגמה עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, ירושלים 1988 על נוסחאות קדומות.
  4. נוסח אשכנז ונוסח איטליה מבוססים בעיקר על נוסח בבל, אבל יש השפעות גם מנוסח ארץ ישראל, לעומת נוסח הספרדים שכמעט ואין השפעות מנוסח ארץ ישראל.
  5. לדוגמה בתפילת מוסף בחגים, בנוסח אשכנז נהגו כדעת התוספות (על מסכת ראש השנה דף לה.) לומר את פסוקי הקרבנות, ובנוסח ספרדי נהגו כדעת רש"י שאין צריך לאומרם.
  6. על תופעה זו, עיין בהקדמה לסידור אזור אליהו, ירושלים תשס"ח.
  7. שו"ת שואל ומשיב תליתאה חלק א' סימן רמז
  8. ספר משלי, פרק א', פסוק ח' על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ עמוד ב
  9. שו"ת מהרשד"ם אורח חיים סימן לה'. יביע אומר חלק ו' אורח חיים סימן י' אות ז'.
  10. שער הכוונות חלק א' עמוד קכח בשם האר"י.
  11. החיד"א בקשר גודל סימן יב' אות ט' בשם האר"י.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.