נוער הגבעות

נער בעל חזות האופיינית לנערי גבעות (2009)

נוער הגבעות (מכונים גם גבעונים) הוא כינוי לבני נוער יהודים, דתיים בדרך כלל, המתגוררים במאחזים או במבנים בודדים בשטחים פתוחים, בעיקר ביהודה ושומרון.

לעיתים קרובות חיים נערי הגבעות במסגרת קומונה ותחת הנהגתן של דמויות סמכותיות, כגון אברי רן, מאיר ברטלר או איתי זר. "נוער הגבעות" מתאפיין לרוב בגידול פאות רחבות וארוכות וזקנים, בכיפות סרוגות גדולות ובהבעת ביקורות שליליות על הממסד הישראלי. רבים מהם עוסקים ברעיית צאן או בעבודת אדמה.

מאפיינים

המינוח "נוער הגבעות" מתייחס לקבוצות רבות של צעירים, שחלקן שונות זו מזו במידה רבה.

חלק מנערי ונערות הגבעות הם בני הדור השני בהתנחלויות הוותיקות שהולכים בדרכי הוריהם, כלומר מיישבים שטחים חדשים וריקים ביהודה ושומרון. אחרים הם צעירים דתיים, מהערים הגדולות. חלק מן הנערים משתייך למסגרות לימוד רשמיות, רשמיות למחצה או אלטרנטיביות, בתוך זרם החינוך הממלכתי דתי. לעיתים מסגרות אלו הן בעלות אופי שיקומי בלבד ולעיתים מיישמות גם תוכן חקלאי-התיישבותי.

נערי גבעות רבים קרובים לתופעת החסידות החדשה. ההתיישבות שלהם במקומות נידחים נובעת מרצונם לחיות באופן טבעי תוך גידול ואכילת מזון אורגני, רעיית צאן וכדומה.

נוער הגבעות מורכב ממספר תתי-זרמים. לאחר ההתנתקות מגוש קטיף התאגדו רוב נוער הגבעות סביב תנועת "נוער למען ארץ ישראל". בהמשך הקבוצה התפלגה למספר זרמים: תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס והרב משה לוינגר ותנועת "גרעיני הערים העבריות" בראשות מאיר ברטלר. עם השנים חדלה הפעילות של שתי התנועות בבניית הגבעות, ותנועת נחלה הסבה את פעילותה בעיקר לארגוני מחאה ציבוריים. במקביל, התחברו נערי הגבעות לתנועות אחרות, כגון תנועת אר"י ישאג בראשות הרב אברהם סגרון ותנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג.

רבים מהם אימצו לעצמם מראה הכולל כיפות צמר גדולות, לבישת הציצית מעל הבגד, פאות עבותות ומסולסלות או שיער ארוך ופרוע. חלקם מתלבשים באופן השואב השראה מתיאורי הלבוש של ימי התנ"ך או תקופת בית שני. רבים מנערי הגבעות דוגלים בערכים ירוקים וסביבתיים הכוללים גידול ירקות אורגניים, המעטה בצריכת מותגים או מזון מהיר.

בעקבות מותו של אהוביה סנדק התייחס הרב יעקב מדן לנוער הגבעות ואמר: "רוב גדול מאוד של נערי הגבעות הם נערים ובחורים ישרים, העושים ציונות אמתית בחוות חקלאיות יהודיות השומרות על קרקעות יהודיות בשטחי C נגד הפעילות האירופית הנדיבה להשליט את הערבים בצורה בלתי חוקית בשטחים אלו, נוכחות שתסכן את היישובים היהודיים. ... אך ישנם עשרות מעטות של נערי גבעות המדברים גם בשפה של הרס וחורבן, בשפה הגובלת יום יום בדיני נפשות."[1]

אידאולוגיה

יישוב ארץ ישראל ובמיוחד באזורי יהודה ושומרון, כדי לקבוע עובדות בשטח, הוא מרכיב חשוב באידאולוגיה של נוער הגבעות. רבים מהם רואים ביישוב ארץ ישראל ובהקמת מאחזים חדשים יסוד מרכזי בקיום רצון ה' ובהחשת הגאולה[2].

רבים מבני נוער הגבעות מתגוררים בבקתות עץ או אוהלים. אצל חלקם הדבר נובע מתפיסה של נוחות, אסתטיקה ומהירות בנייה (גישתה של תנועת "נחלה"). במקרים אחרים הדבר נובע מחוסר אמצעים לאחר שכוחות הביטחון הורסים את המבנים שבהם הם גרים. מסיבה זו הם גרים לעיתים גם ללא קורת גג.

רבים מבני נוער הגבעות מחזיקים בעמדות ימין רדיקלי וחלקם שואפים להקים מחדש את מלכות ישראל על פי התורה. חלקם מעורבים בהתנגדות אקטיבית לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון ורבים מבני הדור הקודם אף השתתפו בפעולות המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות. לפי גורמים בממשל ובכוחות הביטחון בישראל, חלק מנערי הגבעות משתתף בפעולות המכונות "תג מחיר".[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ יעקב מדן, המרדף אחרי הצעירים הסתיים בנורא מכול. הייתה זו תאונה מבצעית חמורה ויש להסיק ממנה מסקנות. היא בשום פנים לא היתה רצח., באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2020
  2. ↑ ברוח דברי הרב יעקב משה חרל"פ, מעייני הישועה, עמ' קצו: "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם".
  3. ↑ אבי אשכנזי, השרים ימליצו לרה"מ: להכריז על נוער הגבעות כארגון טרור, 14.12.2011, באתר nrg.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.