נושאת על

השוואה בין נושאות על ("נימיץ" ו"קווין אליזבת") לנושאות מטוסים בינונית ("שארל דה גול") ונושאת מטוסים קלה ("אינווינסיבל")
נושאת העל "אנטרפרייז", נושאת המטוסים הגרעינית הראשונה ולצידה נושאת המטוסים הבינונית "שארל דה גול"
נושאת העל "ג'ון ק. סטניס" ולצידה הנושאת הקלה אה"מ "אילסטריוס"

נושאת על (באנגלית: Supercarrier) הוא כינוי לא רשמי לנושאות המטוסים הגדולות ביותר, בדרך כלל אוניות שההדחק שלהן הוא למעלה מ-64,000 טון (יותר מ-70,000 "טון קצר"). נושאות על הן אוניות המלחמה הגדולות ביותר שנבנו אי פעם, והן גדולות אף מאוניות המערכה הגדולות ביותר שנבנו על ידי מדינה כלשהי.

צי ארצות הברית מפעיל עשר נושאות על, נכון ל-2017. הצי המלכותי הבריטי צפוי לקלוט שתי נושאות על מנושאות המטוסים מסדרת המלכה אליזבת ב-2018. נושאות מטוסים המופעלות על ידי ציים אחרים בעולם הן בדרך כלל קטנות יותר ולהן הדחק של כ-30,000 טון. ציים בודדים מפעילים נושאות מטוסים גדולות יותר שההדחק שלהן עומד על כ-40,000 טון, כדוגמת נושאת המטוסים שארל דה גול של הצי הצרפתי. ב-2015 רוסיה החלה לפתח סדרת נושאות על משלה הזכו לכינוי "שטורם".

היסטוריה

האונייה הראשונה שזכתה לתואר "נושאת על" הייתה נושאת המטוסים אה"מ ארק רויאל, שכונתה כך על ידי העיתון ניו יורק טיימס ב-1938. אונייה זו הייתה באורך 209 מטרים ובעלת הדחק של 22,000 טון, ונשאה 72 מטוסים. ב-1943 זכו נושאות המטוסים מסדרת מידוויי לתואר זה; הן היו בעלות הדחק של 45,000 טון, והיוו קפיצת מדרגה לעומת סדרת נושאות המטוסים שקדמה לה, סדרת אסקס, שהיו בעלות הדחק של 27,000 טון. נושאת המטוסים שינאנו של הצי הקיסרי היפני, שהושקה ב-1944, הייתה נושאת המטוסים הראשונה שהייתה בעלת הדחק של 65,000 טון.

נושאת המטוסים שקבעה את המדד לנושאת על הייתה נושאת המטוסים פורסטל (CV-59), שהייתה בעלת הדחק סטנדרטי של 60,000 טון והדחק מלא של 78,000 טון. אונייה זו, שנכנסה לשירות בצי ארצות הברית ב-1 באוקטובר 1955, נחשבת לנושאת העל הראשונה. נושאת המטוסים יונייטד סטייטס (CVA-58) שבבנייתה הוחל ב-18 באפריל 1949, הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של יותר מ-68,000 טון, וככזו הייתה אמורה להיות נושאת העל הראשונה. האונייה לא זכתה בתואר זה לאחר שבנייתה בוטלה, ארבעה ימים לאחר שהחלה, בשל מאבקי כוח בין הזרועות השונות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. ביטולה הוביל להחרפת המאבקים, במה שכונה "מרד האדמירלים".

נושאת המטוסים אוליאנובסק של הצי הסובייטי הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של קרוב ל-70,000 טון, כגודלן של נושאות העל של צי ארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20. עם התפרקות ברית המועצות בוטלה בנייתה של האונייה.

הצי המלכותי הבריטי נמצא באביב 2017 בשלבי קליטתה של נושאת העל הראשונה שלו, אה"מ קווין אליזבת. האונייה הושקה ביולי 2014, ואמורה לעבור את אימוני ההיבנות שלה בקיץ 2017. אונייה נוספת בסדרה, אה"מ פרינס אוף ויילס, נמצאת בשלבי בניה מתקדמים ואמורה להיות מושקת במהלך 2017. שתי האוניות הללו הן בעלות הדחק של כ-70,000 טון, והן גדולות בהרבה מסדרת נושאות המטוסים הקודמת שהופעלה על ידי הצי הבריטי, סדרת אינווינסיבל.

צי ארצות הברית מתכנן להחליף את נושאות העל שלו מסדרת נימיץ בסדרה חדשה של נושאות מטוסים, סדרת ג'רלד פורד, שתהיינה בעלות הדחק של 100,000 טון, בדומה לאוניות בסדרת "נימיץ".

חלופות

נושאות העל הן, כאמור, אוניות ענק, וככאלה הן פגיעות מאד לתקיפות של צוללות, מטוסים וטילים. כל נושאת מטוסים, ובמיוחד נושאת על, מהווה אוניה ראשית (Capital Ship) בכוח משימה הנבנה סביבה, הכולל אוניות ייעודיות ללוחמה נגד צוללות, הגנה מפני אוניות שטח והגנה מפני מטוסים וטילים. זאת, בנוסף לכוח האווירי של נושאת המטוסים עצמה המסוגל לפעול כנגד רוב האיומים הללו. עם זאת, מבקריהן של נושאות על טוענים כי הן עדיין פגיעות מאד, במיוחד בעידן של לוחמה אסימטרית. המבקרים טוענים כי עדיף להפעיל נושאות מטוסים קטנות יותר, המפעילות כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית או קצרה. לעומתם טוענים מצדדי נושאות העל כי מבחינת יחסי עלות-תועלת נושאות העל יעילות יותר מנשאות מטוסים קטנות יותר.

רשימת נושאות על

תצורות נושאות המטוסים:

  • CATOBAR - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה (Catapult Assisted Take-Off But Arrested Recovery)
  • CATOBAR EMALS - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה, מערכת הזנקת מטוסים אלקטרומגנטית (Electromagnetic Aircraft Launch System)
  • STOVL - המראה קצרה ונחיתה אנכית (Short Take-off and Vertical Landing)

נושאות על שיצאו משירות

ארצות הברית  ארצות הברית

  • נושאות המטוסים מסדרת פורסטל:
שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירותיציאה משירות
פורסטל (CV-59)‏324 מטרים81,101 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏1 באוקטובר 195511 בספטמבר 1993
סרטוגה (CV-60)‏324 מטרים81,101 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏14 באפריל 195620 באוגוסט 1994
ריינג'ר (CV-61)‏325 מטרים[1]‏82,402 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏10 באוגוסט 195710 ביולי 1993
אינדפנדנס (CV-62)‏326 מטרים81,937 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏10 בינואר 19598 במרץ 2004

ארצות הברית  ארצות הברית

  • נושאות המטוסים מסדרת קיטיהוק:
שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירותיציאה משירות
קיטיהוק (CV-63)‏326 מטרים83,301 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏29 באפריל 196112 במאי 2009
קונסטליישן (CV-64)‏332 מטרים74,877 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏27 באוקטובר 19616 באוגוסט 2003
אמריקה (CV-66)‏319 מטרים84,914 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏23 בינואר 19659 באוגוסט 1996
ג'ון פ. קנדי (CV-67)‏321 מטרים82,655 טוןקונבנציונליתCATOBAR‏7 בספטמבר 196823 במרץ 2007

ארצות הברית  ארצות הברית

  • אנטרפרייז[2]
שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירותיציאה משירות
אנטרפרייז‏ (CVN-65)‏342 מטרים94,781 טוןגרעיניתCATOBAR‏25 בנובמבר 19613 בפברואר 2017

נושאות על בשירות פעיל

ארצות הברית  ארצות הברית

שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירות
נימיץ (CVN-68)‏333 מטרים100,020 טוןגרעיניתCATOBAR‏3 במאי 1975
דוויט ד. אייזנהאור (CVN-69)‏333 מטרים101,600 טוןגרעיניתCATOBAR‏18 באוקטובר 1977
קרל וינסון (CVN-70)‏333 מטרים101,300 טוןגרעיניתCATOBAR‏13 במרץ 1982
תיאודור רוזוולט (CVN-71)‏333 מטרים104,600 טוןגרעיניתCATOBAR‏25 באוקטובר 1986
אברהם לינקולן (CVN-72)‏333 מטרים104,112 טוןגרעיניתCATOBAR‏11 בנובמבר 1989
ג'ורג' וושינגטון (CVN-73)‏333 מטרים104,200 טוןגרעיניתCATOBAR‏4 ביולי 1992
ג'ון ק. סטניס (CVN-74)‏333 מטרים103,300 טוןגרעיניתCATOBAR‏9 בדצמבר 1995
הארי ס. טרומן (CVN-75)‏333 מטרים103,900 טוןגרעיניתCATOBAR‏25 ביולי 1998
רונלד רייגן (CVN-76)‏333 מטרים101,400 טוןגרעיניתCATOBAR‏12 ביולי 2003
ג'ורג' ה. וו. בוש (CVN-77)‏333 מטרים102,000 טוןגרעיניתCATOBAR‏10 בינואר 2009
שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירות
ג'רלד ר. פורד (CVN-78)‏337 מטר102,000 טוןגרעיניתCATOBAR EMALS ‏22 ביולי 2017

נושאות על בפיתוח, בשלבי בנייה או כניסה לשירות

מדינהסדרהשםאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)תצורההנעהכניסה לשירות (משוער)מצב
ארצות הברית  ארצות הבריתג'רלד ר. פורדג'ון פ. קנדי
(CVN-79)‏		337 מטר102,000 טוןCATOBAR EMALSגרעינית2020בבנייה
בריטניה  בריטניהקווין אליזבתקווין אליזבת (R08)‏280 מטר70,600 טוןSTVOLקונבנציונלית2017התאמות והשלמות אחרונות
בריטניה  בריטניהקווין אליזבתפרינס אוף ויילס (R09)‏280 מטר70,600 מטרSTVOLקונבנציונלית2020בבנייה
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סיןסוג 002CV-18‏320 מטר85,000 טוןCATOBAR, קיטורקונבנציונלית2021בבנייה
רוסיה  רוסיהשטורםשטורם300 מטר90,000 טוןCATOBAR, קיטורקונבנציונלית2030בפיתוח

נושאות על שבנייתן בוטלה

מדינהשם סדרה/אונייהאורך מתוכנן (סיפון טיסה)הדחק מתוכנןהנעה מתוכננתמס' אוניות מתוכננותשנת הזמנהשנת ביטול
ארצות הברית  ארצות הבריתיונייטד סטייטס332 מטר82,000 טוןקונבנציונלית519481949
בריטניה  בריטניהCVA-01‏282 מטר63,000 טוןקונבנציונלית2תחילת שנות ה-60 של המאה ה-201963
ברית המועצות  ברית המועצותפרויקט 115372,000 טוןגרעינית1סוף שנות ה-70 של המאה ה-201978
ברית המועצות  ברית המועצותאוליאנובסק321 מטר75,000 טוןגרעינית119861991
צרפת  צרפתפורט אוויו 2283 מטר75,000 טוןקונוונציונלית1העשור הראשון של המאה ה-212013

קישורים חיצוניים

ראו נושאות מטוסים בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ RANGER באתר Naval Vessel Register.
  2. ↑ תוכננו שש אוניות שהיו אמורות להוות את סדרת נושאות המטוסים אנטרפרייז. חמש בוטלו משיקולים כלכליים.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.