נחל ייטב
| נחל ייטב | ||
|---|---|---|
 | ||
| מצוקי נחל ייטב, 2016 | ||
| אורך | 24 ק"מ | |
| גובה מוצא הנהר | 1,016 מטרים | |
| מוצא | רמת חצור | |
| שפך | הירדן | |
נחל ייט"ב (בשמו המלא: נחל יד יצחק טבנקין. בערבית ואדי עוג'א [מפותל] על שם פיתוליו הרבים) הוא נחל איתן ואחד הערוצים הגדולים במזרח בנימין. אורכו של הנחל כ- 24 ק"מ והוא נשפך אל בקעת הירדן[1] ובו כמה אתרים קדומים.
היסטוריה
ואדי עוג'א היה הגבול בסוף 1917 ותחילת 1918 במלחמת העולם הראשונה בין הטורקים לבריטים. הבריטים ישבו מדרומו והטורקים מצפונו. ניתן למצוא המון שרידי פגזים בגבעות שמשני צידי הנחל עד לטווח של כ-2 ק"מ ממנו. ובמהלך שנת 1918 עבר קו החזית בין הבריטים והטורקים במשך כחצי שנה לאורך הירקון ויובליו אל נחל ייט"ב. קו זה כונה "קו שתי העוג'ות" ובמקום התנהל קרב חפירות עד אשר נכבשה הארץ על ידי צבאו של הגנרל אלנבי[1].
מסלול הנחל
הנחל מתחיל צפונית ליישוב כוכב השחר. ושם נמצאת תחנת שאיבה של חברת המים הפלסטינית. אורך הנחל הוא 24 ק"מ במדבר שומרון ובקעת הירדן. תחילתו של המסלול כ-350 מטרים מעל גובה פני הים במורדות רמת חצור (ג'בל עסור), ומכאן הוא יורד לצפון-מזרח ומתרחב לאחר קילומטרים אחדים לבקעה ושמה בקעת סאמיה. הנחל עובר ברובו בתחום שמורת נחל ייטב וכוכב השחר חולף לכל אורך קניון הנחל והמפלים, ומגיע לעין עוג'א. חורבת סמיה היא תחילת מסלולו של נחל עוג'א. יובליו העליונים של הנחל יורדים מהר בעל חצור, שיא הגובה בשומרון 1,016 מטרים מעל פני הים, והוא נשפך לירדן בגובה 330 מטרים מתחת לפני הים. שמות קטעי הנחל בערבית הם ואדי סאמיה, ואדי א-לסם וואדי אל עוג'א[2].
קניון הנחל
מתחת לנחל נמצא קניון ענק שהאורך שלו הוא כ-7.5 ק"מ ויש בו מצוקים ומערות. בקטע של הקניון מצויים מספר מפלים נמוכים ולא גבוהים. נחשפים שם סלעים מיוחדים כגון סלעי גיר קשים וסלעי דולומיט, שהם יוצרים טור מצוקים ובהן חיים דורסים נדירים כגון: עיט נצי, בז צוקים, נשר, רחם, אח ועקב עיטי.
צמחייה
צמחיית נחלים שופעת וכוללת עבקנה שכיח, פלגית שיחנית, סמר חד, סוף מצוי ועצי תמר. מדרונות השמורה מכוסים בצמחייה ערבתית. בה בולטים רותם המדבר ושלהבית קצרת שיניים. אוכלוסייה גדולה של חצבים, אירוס שחום, חלמונית גדולה, יקינטונת מעורקת, צבעוני ההרים, עיריוני צהוב, נורית אסיה, העשב הנדיר ציפורנית חדת שיניים, סתוונית וכרכום חורפי. בפברואר פורח באזור מין נדיר ואנדמי לבקעה, יקינטונת מעורקת. בתקופה זו פורח במצוקים גם צבעוני ההרים. במרץ פורחים במצוקי הנחל אירוס שחום ועיריוני צהוב, וכן גדלים באזור צמר מפוצל ונורית אסיה. בנובמבר פורחת חלמונית גדולה מעל למפל הגדול בוואדי קיס. בשני הוואדיות שמובילים לנחל יש הרבה רקפות וקצת סתווניות. בוואדי אל קיס חלמוניות וגם קצת כרכומים חורפיים[2].
אתרים קדומים בנחל
בבקעת סאמיה יש מעיין גדול שלידו כמה אתרים קדומים (ח'ירבת סאמיה, ח'ירבת אל-קסר).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| אתרים בבנימין | ||
|---|---|---|
| עמק שילה | שילה הקדומה • נחל שילה • אנדרטת הגדודים העבריים • המזבח בגבעת הראל • קובת א-נג'מה • מוזיאון השומרוני הטוב • עין דח"ש • עין עוז • מעיין הגבורה • בור קידה • בור יישוב הדעת • בור עדי-עד • בור הציפורים באחיה • עין א-דהרה • ואדי רשאש • תצפית הר כוכב | |
| מערב בנימין | עיינות ענר • עין בובין • עין אל מז'ור • שמורת דלבים • שמורת עיינות נטוף (ואדי זרקא) • מעיין טלמון • גבעת היקבים • מעיין חרשה • עין אגוז • עין ריא • מעיין עטרת • מעיין הקשת • יער אום צפא • חובלתא • מערת שוקבא • תצפית גג הארץ • גבעת ההילסטון • חורבת תיבנה • שמורת אלוני שמואל • נבי סמואל • פארק קנדה • לטרון • מחצבות עאבוד • המצודה הבריטית בנוה צוף | |
| גב ההר | נחל דלבים • הר בעל חצור • מעיין הכרמים • נחל מכמש • בוצץ וסנה • קבר בני ישראל • ואדי שיבן • עין ביתין • בור מגרון • הבור הסיני • חורבת ניסיה • יקב פסגות | |
| מדבר בנימין | נחל ייטב (עוג'א) • שמורת נחל פרת • חורבת אל-קיליה • טאריק אבו-ג'ורג' (דרך יריחו-בית אל) • בקעת סמיא | |
רישיון cc-by-sa 3.0