נחשים ארסיים

ניבי הארס של עכסן גב-יהלום
חליבת ארס של ממבה ירוקה מערבית

נחשים ארסיים הם מיני זוחלים מתת-סדרת הנחשים המסוגלים לייצר ארס, שבו הם משתמשים להריגת טרף, להגנה ולסיוע בעיכול טרפם. הארס מועבר בדרך כלל על ידי הזרקה באמצעות ניבים חלולים או מחורצים, אף על פי שישנם כמה נחשים ארסיים שאין להם ניבים מפותחים. נחשים ארסיים נפוצים כוללים מינים ממשפחות הפתניים (הקטלניים ביותר), הצפעיים, הצפעוניים וכמה מהזעמניים. הרעילות של ארס מסומנת בדרך כלל על ידי LD50 (ראשי תיבות של "Lethal Dose ,50%" - "מינון קטלני, 50%") ובנוסף מחשיבים עוד מספר גורמים כדי לשפוט את רמת הסכנה הפוטנציאלית לבני האדם. גורמים חשובים אחרים להערכת הסיכון כוללים את הסבירות כי נחש אכן יכיש אדם, כמות ארס המוזרקת בעת ההכשה, את היעילות של מעבר הארס בגוף האדם ואת מיקום הנשיכה על בגוף. ארס נחש עשוי להיות בעל תכונות נוירוטוקסיות (פגיעה במערכת העצבים) והמוטוקסיות (פגיעה במערכת הדם)[1].

הנחשים הארסיים ביותר בעולם

בעל החייםתפוצהמדד LD50 מ"ג לק"ג מסת גוף
טאיפן פנים-יבשתיאוסטרליה0.025 מ"ג[2]
נחש ים ממין Aipysurus duboisii גינאה החדשה, אוסטרליה וכמה מאיי האוקיינוס השקט וההודי0.044 מ"ג
פתן חום ממין Pseudonaja textilis אוסטרליה ודרום גינאה החדשה ואינדונזיה0.053 מ"ג
נחש ים צהוב-בטןחופי ימים טרופיים0.067 מ"ג
נחש ים ממין Hydrophis peronii מזרח האוקיינוס השקט0.079 מ"ג
טאיפן חופיםגינאה החדשה וצפון-מזרח אוסטרליה0.105 מ"ג
קרייט ממין Bungarus multicinctus סין ודרום מזרח אסיה0.108 מ"ג
רחב זנב ממין Laticauda semifasciata דרום מזרח אסיה ואינדונזיה0.111 מ"ג
נחש טיגריסיאוסטרליה0.131-0.194 מ"ג
נחש ים ממין Enhydrina schistosa חופי האזור האינדו-פסיפי0.1125 מ"ג

בישראל ישנם רק 9 מינים ארסיים. הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה כאשר מ–95% ממקרים אלו הם הכשות של צפע מצוי. רוב המקרים בין אפריל עד ספטמבר. כ-300 הכשות חיות מחמד ובעלי חיים שונים מטופלים מדי שנה באמצעות וטרינרים.

בהודו ישנם מינים ארסיים רבים. הקטלניים מביניהם המכונים "4 הגדולים" הם: קוברה הודית, קרייט מצוי, צפע הודי (או ראסל) ואפעה קריני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף. הספרייה הווירטואלית - "דרך הנחש" מדריך קל לזיהוי נחשים בישראל

הערות שוליים

  1. ↑ דף מידע - הכשת נחש, הפורטל הישראלי לחקלעות טבע וסביבה
  2. ↑ Some pharmacological studies of venom from the inland taipan (Oxyuranus microlepidotus) מאתר sciencedirect.com
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.