ניקולא הראשון, מלך מונטנגרו

ניקולא הראשון, מלך מונטנגרו
Никола I Петровић-Његош
ניקולא הראשון, מלך מונטנגרו
מדינה מונטנגרו
לידה 7 באוקטובר 1841
נייגושי, נסיכות-בישופות מונטנגרו
פטירה 1 במרץ 1921 (בגיל 79)
אנטיב, צרפת צרפת
בת זוג מילנה ווקוטיץ'
שושלת בית פטרוביץ'-נייגוש
תואר מלך מונטנגרו
אב מירקו פטרוביץ'-נייגוש
אם אנסטסיה מרטינוביץ'
צאצאים

ראו בהמשך

נסיך מונטנגרו
תקופת כהונה 13 באוגוסט 1860 - 28 באוגוסט 1910 (50 שנים)
הקודם בתפקיד דנילו הראשון, נסיך מונטנגרו
הבא בתפקיד שדרוג המדינה לממלכה
מלך מונטנגרו
תקופת כהונה 28 באוגוסט 1910 - 26 בנובמבר 1918 (8 שנים ו־13 שבועות)
הקודם בתפקיד הקמה חדשה
הבא בתפקיד סיפוח לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים
ניקולא הראשון שליט מונטנגרו

ניקולא הראשון, מלך מונטנגרוסרבית: Никола I Петровић-Његош; 7 באוקטובר 1841 - 1 במרץ 1921) עמד בראש מונטנגרו בשנים 1860–1918 והיה הכוח המניע מאחורי המרד באימפריה העות'מאנית והשגת העצמאות של מונטנגרו בשנת 1878. נשא בתואר נסיך בשנים 1860–1910 ואחר כך בתואר מלך בשנים 1910–1918.

ביוגרפיה

בצעירותו

ניקולא נולד ב-7 באוקטובר 1841 בכפר נייגושי בדרום מונטנגרו, למירקו פטרוביץ'-נייגוש, שהיה אחיו של דנילו הראשון, נסיך מונטנגרו, ולאנסטסיה מרטינוביץ', בתם של דראגו מרטינוביץ' וסטאנה מרטינוביץ'.

ניקולא בילה בצעירותו הרבה בטריאסטה, והשקיע הרבה בספורט ובתרגילים צבאיים, וכבן למשפחת המלוכה נשלח ללימודים בפריז.

נסיך מונטנגרו

לאחר ההתנקשות בחייו של דודו דנילו הראשון, נסיך מונטנגרו נקרא ניקולא בחזרה לנסיכות, והוכתר כנסיך ב-13 באוגוסט 1860, עוד בטרם מלאו לו 19 שנה. ב-8 בנובמבר 1860 נשא ניקולא לאישה את מילנה ווקוטיץ', בתם של פטר ווקוטיץ' וילנה ווקוטיץ'.

בשנת 1876 הכריז ניקולא נסיך מונטנגרו על מרד באימפריה העות'מאנית. המרד נחל הצלחה וכוחותיו הצליחו להגיע עד לחופי הים האדריאטי. העצמאות של מונטנגרו הוכרה בקונגרס ברלין בשנת 1878 ובעשורים הראשונים לעצמאותה נהנתה מונטנגרו משגשוג ויציבות. מערכת החינוך והעיתונות התרחבו במידה רבה. הצבא נהנה מתמיכה וסיוע של רוסיה הצארית. בשנת 1883 ביקר הנסיך ניקולא את הסולטאן הטורקי, שעמו שמר לאחר מכן על יחסים לבביים. בשנת 1896 הוא חגג מאתיים שנה של שושלת פטרוביץ', ובאותה השנה השתתף בהכתרתו של הצאר הרוסי ניקולאי השני. במאי 1898 ביקר הנסיך את המלכה ויקטוריה בטירתה בווינדזור.

ניקולא הראשון הסכים לכינון החוקה הראשונה של מונטנגרו בשנת 1905 בעקבות לחץ ציבורי מהאוכלוסייה שדרשה יותר זכויות וחופש. הוא הסכים לחופש עיתונות וכינון קודי משפט ברורים בתחום הפלילי. בשנת 1906 קיבלה מונטנגרו מטבע משלה.

מלך מונטנגרו

ב-28 באוגוסט 1910, במסגרת חגיגות היובל להיותו נסיך מונטנגרו, שינה את תארו והכריז על עצמו כמלך. כאשר מלחמת הבלקן הראשונה פרצה בשנת 1912 החליט ניקולא כי מונטנגרו תעמוד לצד שכנותיה בולגריה, סרביה, ויוון במלחמה נגד האימפריה העות'מאנית.

במלחמת העולם הראשונה שהחלה בשנת 1914, הוא היה הראשון שהחליט לצאת לעזרתה של סרביה לאחר שאוסטרו-הונגריה פלשה אליה, לאחר ההתנקשות ביורש העצר פרנץ פרדיננד בעיר סרייבו. הוא היה תומך עקבי באחדות ובשיתוף פעולה בין הסרבים. מונטנגרו הצטרפה למלחמה וספגה אבדות כבדות.

בינואר 1916, לאחר התבוסה של סרביה, מונטנגרו נכבשה אף היא על ידי אוסטרו-הונגריה, והמלך נמלט לאיטליה ולאחר מכן לצרפת. לאחר מלחמת העולם הראשונה שולבה מונטנגרו בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים שלימים נקראה יוגוסלביה, וב-1 במרץ 1921 מת ניקולא באנטיב, צרפת בגיל 79.

משפחתו

בנובמבר 1860 נשא ניקולא לאישה את מילנה ווקוטיץ', בתם של פטר ווקוטיץ' וילנה ווקוטיץ', ממנה נולדו לו 12 ילדים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.