נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק
|
נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
 תצלום אוויר של שדה התעופה | |||||
| נתוני השדה | |||||
| |||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה הטורקית (DHMİ) ו-TAV Istanbul Terminal Operations Co | ||||
| עיר סמוכה | איסטנבול | ||||
| בסיס ל | אונור אייר, אטלס ג'ט, טורקיש איירליינס, פרי בירד | ||||
| קואורדינטות | 40°58′41″N 28°49′12″E / 40.978°N 28.82°E | ||||
| גובה מעל פני הים | 163 רגל 50 מטר | ||||
| אתר נמל התעופה | |||||
| מסלולי טיסה | |||||
| כיוון מגנטי |
אורך | סוג מסלול | |||
| רגל | מטר | ||||
| 18L/36R | 9,842 | 3,000 | בטון | ||
| 18R/36L | 9,842 | 3,000 | בטון | ||
| 06/24 | 7,546 | 2,300 | בטון | ||
נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק (טורקית İstanbul Atatürk Uluslararası Havalimanı) הוא נמל התעופה הגדול והחשוב בטורקיה. הוא נמצא בישליקיי (Yeşilköy), לחופי ים השיש, כ-28 ק"מ ממערב לאיסטנבול (15 ק"מ בקו אווירי). בשנת 2015 עברו בנמל התעופה יותר מ-61 מיליון נוסעים, ובכך היה הנמל השלישי בגודלו באירופה, אחרי שדה התעופה לונדון הית'רו ונמל התעופה שארל דה גול בפריז. ממזרח לעיר, בצדו האסיאתי של מצר הבוספורוס פועל מאז שנת 2001 נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן, אך היקף פעילותו קטן מזה של נמל התעופה אטאטורק, הפועל בסמוך לסף הקיבולת העליון שלו.
היסטוריה והתפתחות
פעילות אווירית בישילקיי החלה עם הקמת בסיס חיל האוויר הראשון של האימפריה העות'מאנית בשנים 1909–1911, ובמקום ממוקמים עד היום האקדמיה של חיל האוויר הטורקי (כיום Hava Harp Okulu) שהחלה לפעול ב-3 ביולי 1912 ומוזיאון חיל האוויר (Hava Kuvvetleri Müzesi).
בשנת 1953 החל הנמל משמש לטיסות אזרחיות בינלאומיות, ובשנות השבעים נבנה בו טרמינל בשטח של 62,000 מ"ר ובו 108 דלפקי בידוק ותשעה שערי עלייה למטוס. טרמינל זה, אשר שימש את הטיסות הפנימיות ואת הטיסות הבינלאומיות, הגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בתוך פחות מ-20 שנה, והטיסות הבינלאומיות הועברו למבנה טרמינל חדש שנבנה מדרום למבנה הקיים. הטרמינל החדש, המכונה "טרמינל A", משתרע על פני 264,000 מ"ר בארבע קומות. יש בו 23 שערי עלייה למטוס, 224 דלפקי בידוק, וצמוד לו חניון ליותר מ-7,000 כלי רכב. הטרמינל הישן, "טרמינל B", משמש כיום רק לטיסות פנים.
ב-24 ביולי 1985 שונה שמו של הנמל מ"ישילקיי" ל"נמל התעופה הבינלאומי על שם אטאטורק". התפתחותו של הנמל נמשכה במאה ה-21 עם פתיחתו של טרמינל המטען, "טרמינל C", בשנת 2001 ועם חיבורו אל קו הרכבת הקלה של איסטנבול בשנת 2003.
הנמל כולו משתרע על שטח של 9,470,554 מ"ר, ויש בו שלושה מסלולי בטון: שני מסלולים מקבילים בכיוון דרום-צפון באורך של 3,000 מטר וברוחב של 45 מטר כל אחד, ומסלול קצר יותר באורך של 2,300 מטר וברוחב של 60 מטר בכיוון צפון-מזרח - דרום-מערב. הנמל מופעל מאז שנת 2000 על ידי חברת "טי.איי.ווי. לתפעול טרמינל איסטנבול" (TAV Istanbul Terminal Operations Co) עבור רשות שדות התעופה הטורקית (DHMİ).
ב-28 ביוני 2016 נרצחו 44 בני אדם ו-239 נפצעו במתקפת טרור בנמל התעופה, עליה אחראי, לפי ראש ממשלת טורקיה, ארגון "המדינה האסלאמית".
תנועת נוסעים ומטען
מאז שנת 2004 גדלה תנועת הנוסעים בנמל בקצב הנע בין 4% ל-29% לשנה. נמל התעופה מצטיין בקצב הגדילה המהיר ביותר מבין שלושים נמלי התעופה הגדולים בעולם, ובשנת 2012 הוא דורג במקום ה-20 בעולם וה-6 באירופה מבחינת מספר הנוסעים החולפים דרכו, ובמקום ה-14 בהיקף תנועת הנוסעים הבינלאומית. בשנת 2015 עברו בנמל התעופה יותר מ-61 מיליון נוסעים.
נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן, השוכן בצדה האסייתי של איסטנבול, מסוגל לטפל ב-25 מיליון נוסעים בשנה. שדה תעופה שלישי ממוקם בהזרפן (İstanbul Hezarfen Havaalanı), אך הוא מרוחק מאד מהעיר ואינו מסוגל לתת מענה לטיסות בינלאומיות. מסיבה זו הוחלט על הקמתו של נמל תעופה רביעי לאיסטנבול בקמרבורגז (Kemerburgaz), שמצפון לעיר.
בנמל פועלות למעלה מ-80 חברות תעופה (כולל חברות מטען) המפעילות טיסות לכל רחבי טורקיה וליעדים ברחבי העולם. הנמל משמש כבסיס הפעולה החשוב ביותר של חברת התעופה הלאומית של טורקיה טורקיש איירליינס, ושל חברות התעופה אונור אייר, אטלס ג'ט, פליי אייר ופרי בירד. היקף תנועת המטען בנמל עמד בשנת 2012 על כמיליון טון.
להלן נתוני תנועת הנוסעים בנמל בין השנים 2002-2012[1]:
נוסעים פנימי |
נוסעים בינ"ל |
נוסעים סה"כ |
נוסעים בינ"ל |
נוסעים סה"כ | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2015 | 19,375,402 | 4 | 41,947,327 | 10 | 61,322,729 | 8 | ||
| 2014 | 18,754,002 | 9 | 38,200,788 | 12 | 56,954,790 | 11 | 9 | 13 |
| 2013 | 17,224,105 | 13 | 34,096,770 | 14 | 51,320,875 | 14 | 10 | 19 |
| 2012 | 15,281,321 | 14 | 29,717,196 | 24 | 44,998,508 | 20 | 13 | 20 |
| 2011 | 13,604,352 | 15 | 23,847,835 | 17 | 37,452,187 | 17 | 17 | 28 |
| 2010 | 11,800,999 | 3 | 20,344,620 | 11 | 32,145,619 | 8 | 19 | 37 |
| 2009 | 11,393,645 | 0.8- | 18,363,739 | 7,6 | 29,757,384 | 4,2 | - | 39 |
| 2008 | 11,484,063 | 19,7 | 17,069,069 | 25,5 | 28,553,132 | 23,1 | - | 42 |
| 2007 | 9,595,923 | 5,5 | 13,600,306 | 11,7 | 23,196,229 | 9,1 | - | - |
| 2006 | 9,091,693 | 21 | 12,174,281 | 3,3 | 21,265,974 | 10,2 | - | - |
| 2005 | 7,512,282 | 38,8 | 11,781,487 | 15,9 | 19,293,769 | 23,7 | - | - |
| 2004 | 5,430,925 | 69,9 | 10,169,676 | 14,2 | 15,600,601 | 28,9 | - | - |
| 2003 | 3,196,045 | 12,1 | 8,908,268 | 4,7 | 12,104,342 | 6,6 | - | - |
| 2002 | 2,851,487 | - | 8,506,204 | - | 11,357,691 | - | - | - |
תחבורה אל הנמל
בנמל התעופה אטאטורק ממוקמת התחנה האחרונה של קו הרכבת הקלה של איסטנבול המוביל אל תחנת אקסראי במרכז העיר בתוך 32 דקות. בדרכה עוצרת הרכבת הקלה בתחנת האוטובוסים המרכזית של איסטנבול. שירות אוטובוסים של חברת הוואש (Havaş) ושל חברת İETT פועל למספר יעדים בעיר, ובכלל זה לכיכר טקסים, למרכז העיר הישנה ולצדה האסיאתי של העיר. בנוסף לכך פועלים קווי אוטובוס ים מרציף בקירקיי (Bakırköy) הסמוך לנמל, ומחברים בינו לבין מספר רציפים בצדה האסיאתי של איסטנבול.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| התחבורה הציבורית באיסטנבול | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0