נשיאת מטרייה בשבת

רבי דוד פארדו

רבי דוד פארדו היה הראשון לעסוק בסוגיית נשיאת המטרייה. בספר השו"ת מכתם לדוד אסר לפתוח מטרייה בשבת ולשאת אותה כדי להגן מפני הגשמים, מפני שהעושה כן הוא כעושה אוהל עראי. הרב פארדו פסק על פי הרי"ף שכל גג רחב טפח איסורו מן התורה, ולכן הדגיש שיש לאסור זאת ביתר שאת. ראיה לדבריו הביא גם מדין כובע ששוליו קשים ורחבים טפח או יותר, שהרמב"ם אסר ללובשו בשבת, וכך פסק בשולחן ערוך^[12].

רבי יחזקאל לנדא

רבי יחזקאל לנדא, מגדולי פוסקי ההלכה במאה ה־18 כתב בספרו הנודע ביהודה, שיש לאסור פתיחת מטרייה בשבת מפאת עשיית אוהל עראי^[13]. גם לדבריו, יש לחשוש בענין זה משום איסור דאורייתא לדעת הרי"ף. הוא גם התייחס לנשיאת מטרייה שהייתה פתוחה עוד מערב שבת, וקבע שאף על פי שאין איסור לנושאה בשבת, הדבר אסור משום מראית עין, כדי שהרואה לא יחשוד שפתח אותה ביום השבת.

הרב לנדא, שהיה רבה של העיר פראג, מסיים את דבריו בתיעוד: "וכאשר הובאה מטריה זו למדינתינו, התחילו אנשים רבים לנהוג להקל לעצמם לנושאה בשבת, ותיכף ומיד מחיתי על זה בכל תוקף, ודרשתי ברבים בבית הכנסת, והודעתי להם חומר האיסור שבדבר, כך שאני חושש לאיסור סקילה, לפי דעת הרי"ף הנ"ל, ומאז התחילו רוב העם להזהר בדבר"^[13].

רבי עובדיה יוסף

רבי עובדיה יוסף עסק בשו"ת יחוה דעת בנשיאת המטרייה בשבת בצורה מעמיקה תוך אזכור של פוסקים רבים לפניו שהתייחסו לנושא. בסוף הדיון סיכם: "אסור לפתוח מטריה ולנושאה עליו בשבת להגן מפני הגשמים. ואפילו היתה פתוחה מערב שבת יש לאסור לנושאה עליו בשבת. ומכל שכן במקום שאין עירוב ברשות הרבים כדת, שבודאי שיש לאסור בהחלט נשיאת המטריה בשבת, לכל הדעות. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר." (שו"ת יחוה דעת, סימן מג)

דעת החת"ם סופר להתיר

החת"ם סופר שפעל במרכז אירופה, חלק על הנודע ביהודה, וכתב שרוב האנשים במדינתו נוהגים להקל לשאת את המטרייה בשבת משום שאין זה אלא בניין לשעה^[14]. נראה שהוא גם חולק בכך על התלמוד הירושלמי שמציין שבניין לשעה דינו בניין^[15].

בשל היותו של החת"ם סופר הפוסק המרכזי שהתיר נשיאת מטרייה בשבת, פוסקים מאוחרים ממנו שהתירו את הנשיאה נסמכו על דבריו. לעומתם, מי שרצו לאסור הביאו את דבריו כתמצית הסיבות להיתר וחלקו עליהם. כך רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שנסמך גם הוא על דברי התלמוד הירושלמי, ציין שאין הוא רואה סתירה בינו ובין הכתוב בתלמוד הבבלי^[16]. בנוסף, כתב רבי מאיר שמחה שכבר פשט איסור נשיאת המטרייה במדינתו והעושה כן נחשב לפורץ גדר, ולכן אין להקל בזה.

רבי אברהם ישעיהו קרליץ

רבי אברהם ישעיהו קרליץ בספרו חזון איש^[17] העלה שמצד הדין אין איסור בשימוש במטריה המצויה בימינו, אולם מכיון שפשט המנהג לאסור הרי שהדבר אסור:

דברי הנו"ב תנינא סי' ל' בדין פתיחת הפערסאל (מטרייה) בשבת אינם מתיישבים, דזה ממש דין כסא טרסקל.. שהרי זה חשוב כתשמיש דלת.. ומה שיש נידון הוא משום תיקון מנא.. וגם אוושא מילתא טפי וניכר בו עובדא דחול וגורם פרצה.. והרי הדבר מסור לחכמים לגדול גדר במקום הפרצה, וזה יותר חמור מאיסור פרטי ליחיד, כי זה גדר לעם כולו ולדורות

— חזון איש, סימן נב ס"ק ו