נשיאת מטרייה בשבת

נשיאת מטרייה בשבת
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק ל"ט
תלמוד בבלי מסכת שבת, דף קלז עמוד ב
משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה ל"א
שולחן ערוך שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שא

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שטו

מקורות נוספים מכתם לדוד

יחוה דעת שואל ומשיב מחנה חיים

מתפללים עם מטרייה ביום חול בכותל המערבי

נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת. יש הסבורים שיש בנשיאת המטרייה בשבת איסור אהל הנובע ממלאכת בונה, ואילו אחרים מתירים.

למעשה כיום נהוג לאסור את השימוש במטרייה בשבת.

הרקע ההלכתי

עמוד ראשיNuvola kdict glass.png
להרחבה בנושא ראו: מלאכות בונה וסותר, אוהל (שבת)

הבעיה בנשיאת מטרייה בשבת נעוצה באיסור מלאכת בונה שהיא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת ושמקורה מצוי במלאכת בניית המשכן המוזכרת בספר שמות[1]. אסור מדאורייתא לעשות אוהל קבוע בשבת, ואף שאינו עומד להתקיים זמן רב כמו בנין, משום שהיא תולדת איסור בונה[2]. וכן אסור לסתרו משום איסור סותר[3]. מדרבנן אסור לעשות אוהל עראי לכתחילה בשבת[4], גזירה שמא יעשה אוהל קבוע[5], וכן אסרו לסתרו, שמא יסתור אוהל קבוע[6]. ומכאן הדיון ההלכתי האם יש בשימוש במטרייה בשבת איסור משום אוהל ארעי או לא.

בתשובתו של הנודע ביהודה העוסקת בשאלת השימוש במטרייה בשבת, כתב כי שאלה זו נוגעת באיסור דאורייתא לדעת הרי"ף, שכתב שכל אוהל שיש ברחבו טפח אסור לעשותו מדאורייתא. אחרים כתבו על דבריו כי אוהל כזה שהוא עראי, לכל הדעות אינו אסור מדאורייתא אלא רק מדרבנן.

במספר פסיקות מחולקת השאלה בין פתיחת המטרייה בשבת - שאלה העוסקת באיסור נטיית אוהל עראי, לבין נשיאת מטריה הפתוחה כבר מערב שבת. רבים דימו את פתיחת המטרייה להיתר פתיחת כיסא טרסקל (כיסא מתקפל) בשבת, פעולה שלא נחשבת לעשיית אוהל[7], אולם אחרים[8] אסרו משום שפתיחת המטרייה בזמנם היתה כרוכה בקשירה והידוק מסובכים יותר מכסא זה. בזמננו שפתיחת המטרייה היא בקלות יתרה, היא דומה יותר לפתיחת כסא טרסקל[9], אולם בכל זאת מכיון שפשט המנהג לאסור, רוב הפוסקים לא מתירין את השימוש במטרייה בשבת גם בימינו[10].

הדיון בספרות השו"ת

הדיון בנושא פתיחת המטרייה בשבת החל לראשונה להופיע בספרות השו"ת במאה ה־18 על ידי רבי דוד חיים פארדו בוונציה בספרו "מכתם לדוד"[11]. הדיון נמשך עד לפוסקים במאה העשרים. דעות הפוסקים נחלקות לרוב בענין היתר ואיסור הנשיאה בשבת, אך עם זאת ישנן פסיקות בהן יש הבחנה בין פתיחת המטרייה בשבת ובין נשיאת מטרייה שנפתחה בערב שבת.

רבי דוד פארדו

רבי דוד פארדו היה הראשון לעסוק בסוגיית נשיאת המטרייה. בספר השו"ת מכתם לדוד אסר לפתוח מטרייה בשבת ולשאת אותה כדי להגן מפני הגשמים, מפני שהעושה כן הוא כעושה אוהל עראי. הרב פארדו פסק על פי הרי"ף שכל גג רחב טפח איסורו מן התורה, ולכן הדגיש שיש לאסור זאת ביתר שאת. ראיה לדבריו הביא גם מדין כובע ששוליו קשים ורחבים טפח או יותר, שהרמב"ם אסר ללובשו בשבת, וכך פסק בשולחן ערוך[12].

רבי יחזקאל לנדא

רבי יחזקאל לנדא, מגדולי פוסקי ההלכה במאה ה־18 כתב בספרו הנודע ביהודה, שיש לאסור פתיחת מטרייה בשבת מפאת עשיית אוהל עראי[13]. גם לדבריו, יש לחשוש בענין זה משום איסור דאורייתא לדעת הרי"ף. הוא גם התייחס לנשיאת מטרייה שהייתה פתוחה עוד מערב שבת, וקבע שאף על פי שאין איסור לנושאה בשבת, הדבר אסור משום מראית עין, כדי שהרואה לא יחשוד שפתח אותה ביום השבת.

הרב לנדא, שהיה רבה של העיר פראג, מסיים את דבריו בתיעוד: "וכאשר הובאה מטריה זו למדינתינו, התחילו אנשים רבים לנהוג להקל לעצמם לנושאה בשבת, ותיכף ומיד מחיתי על זה בכל תוקף, ודרשתי ברבים בבית הכנסת, והודעתי להם חומר האיסור שבדבר, כך שאני חושש לאיסור סקילה, לפי דעת הרי"ף הנ"ל, ומאז התחילו רוב העם להזהר בדבר"[13].

רבי עובדיה יוסף

רבי עובדיה יוסף עסק בשו"ת יחוה דעת בנשיאת המטרייה בשבת בצורה מעמיקה תוך אזכור של פוסקים רבים לפניו שהתייחסו לנושא. בסוף הדיון סיכם: "אסור לפתוח מטריה ולנושאה עליו בשבת להגן מפני הגשמים. ואפילו היתה פתוחה מערב שבת יש לאסור לנושאה עליו בשבת. ומכל שכן במקום שאין עירוב ברשות הרבים כדת, שבודאי שיש לאסור בהחלט נשיאת המטריה בשבת, לכל הדעות. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר." (שו"ת יחוה דעת, סימן מג)

דעת החת"ם סופר להתיר

החת"ם סופר שפעל במרכז אירופה, חלק על הנודע ביהודה, וכתב שרוב האנשים במדינתו נוהגים להקל לשאת את המטרייה בשבת משום שאין זה אלא בניין לשעה[14]. נראה שהוא גם חולק בכך על התלמוד הירושלמי שמציין שבניין לשעה דינו בניין[15].

בשל היותו של החת"ם סופר הפוסק המרכזי שהתיר נשיאת מטרייה בשבת, פוסקים מאוחרים ממנו שהתירו את הנשיאה נסמכו על דבריו. לעומתם, מי שרצו לאסור הביאו את דבריו כתמצית הסיבות להיתר וחלקו עליהם. כך רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שנסמך גם הוא על דברי התלמוד הירושלמי, ציין שאין הוא רואה סתירה בינו ובין הכתוב בתלמוד הבבלי[16]. בנוסף, כתב רבי מאיר שמחה שכבר פשט איסור נשיאת המטרייה במדינתו והעושה כן נחשב לפורץ גדר, ולכן אין להקל בזה.

רבי אברהם ישעיהו קרליץ

רבי אברהם ישעיהו קרליץ בספרו חזון איש[17] העלה שמצד הדין אין איסור בשימוש במטריה המצויה בימינו, אולם מכיון שפשט המנהג לאסור הרי שהדבר אסור:

דברי הנו"ב תנינא סי' ל' בדין פתיחת הפערסאל (מטרייה) בשבת אינם מתיישבים, דזה ממש דין כסא טרסקל.. שהרי זה חשוב כתשמיש דלת.. ומה שיש נידון הוא משום תיקון מנא.. וגם אוושא מילתא טפי וניכר בו עובדא דחול וגורם פרצה.. והרי הדבר מסור לחכמים לגדול גדר במקום הפרצה, וזה יותר חמור מאיסור פרטי ליחיד, כי זה גדר לעם כולו ולדורות

חזון איש, סימן נב ס"ק ו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שמות, ל"ט
  2. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלח עמוד א. יש לציין ששיטת ר' זעירא בירושלמי (שבת כ א) היא ש"הנוטע אוהל" איסורו רק מדרבנן, כי הרי הוא 'כפורס ומקפל' בלבד.
  3. משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה ט"ו.
  4. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכה עמוד ב.
  5. תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף לב עמוד ב
  6. משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה כ"ז.
  7. שולחן ערוך אורח חיים שטו ה
  8. נודע ביהודה, וכך כתב גם בביאור הלכה (שטו ח ד"ה טפח). דומה לכך היא דעת החזון איש המובאת להלן, שהגם שלדעתו מדין איסור אוהל הרי זה דומה ממש לדין כסא טרסקל שמותר, יש לאסור מדין מתקן כלי.
  9. וכך גם מובא בספר "שולחן שלמה" (שט"ו ס"ק ט"ז) בשם רבי שלמה זלמן אוירבך. ויתכן שבזה גם לדעת החזון איש אין איסור תיקון כלי
  10. למשל, ראו לקמן את דברי החזון איש
  11. אורח חיים, סימן א'
  12. רמב"ם הלכות שבת כב לא, שולחן ערוך אורח חיים שא מ
  13. 1 2 הרב יחזקאל סג"ל הלוי לנדא, נודע ביהודה מהדורא תנינא, הלכה ברורה, ירושלים, 1960
  14. שו"ת חת"ם סופר, או"ח סימן עב. כאן משתמש החת"ם סופר במילה פאראסל לציון מטרייה
  15. תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, הלכה ב
  16. אור שמח - הלכות שבת, פרק י, הלכה יב
  17. חזון איש, אורח חיים סימן נב אות ו

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.