נשר מקראי

נשר מקראי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)[1]
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה מיתרניים
מחלקה עופות
סדרה דורסי יום
משפחה נציים
סוג נשר
מין 'נשר מקראי'
שם מדעי
Gyps fulvus
תחום תפוצה

נשר מקראי (שם מדעי: Gyps fulvus; על פי האקדמיה ללשון העברית: נֶשֶׁר קֵרֵחַ) הוא מין בסוג נשר. דורס הניזון מפגרים ונפוץ בארצות אגן הים התיכון.

מאפיינים

הנשר הוא עוף גדול, אורך גופו כ-93–122 ס"מ, בעל מוטת כנפיים של עד כ-2.8 מטר ומשקלו עד 8 קילוגרם. בתעופתו מסוגל להגיע הנשר למהירות של עד 140 קמ"ש. צבע נוצותיו חום-אפור (לגוזלי הנשר צבעים כהים יותר). ראשו וחלק צווארו העליון מכוסים פלומת נוצות דקה מאוד. בהמשך הצוואר מצויה פלומה לבנה. זנבו ואברותיו המשונצים שחורים. רגליו קצרות וחזקות, בעלות טפרים מעוקלים. בשעת הליכתו על הקרקע צעידתו כבדה וכשהוא נמלט, פורש הוא את כנפיו ורץ בדילוגים.

מקורו של הנשר חזק, ארוך, רחב ומאונקל בקצהו העליון. חלק מהושט משמש כזפק, לאגירת מזון מזדמן. ראייתו חדה מאד ובעלת כושר הפרדה מעולה והוא מסוגל להבחין במזון מגובה של מאות מטרים וממרחק של קילומטרים רבים.

הנשר שוכן במגוון סוגי נוף, החל ממדבריות וכלה בנופים הרריים. הוא מקים את קנו לרוב באזורים מצוקיים. את טרפו הוא מוצא לרוב בשטחים פתוחים לצורך איתור מהיר של מזון מן האוויר. הנשר הוא עוף חברותי.

נקבת הנשר מטילה לרוב ביצה בודדת ודוגרת עליה כ-54 ימים. אורך חייו של נשר בשבייה עד 41.4 שנה.

כיום בארץ ישראל אוכלוסיית הנשרים מונה לפחות כ-180 פרטים (נכון ליוני, 2017), 66% בנגב, ו34% בכרמל ובגולן, המספר אינו כולל את הגוזלים שבקינים. בשנים האחרונות סבלה אוכלוסיית הנשרים מצמצום ניכר, עקב הרעלות, צמצום מקורות המזון, התחשמלות מקווי מתח והפרעה במקומות הקינון.[2] על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" הנשר נמצא בסיכון אזורי ועתידו בישראל בסכנה.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נשר מקראי, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. שומרים על הנשרים בגמלא, באתר "תפוז"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.