סאוואכ
ארגון מודיעין וביטחון לאומי سازِمانِ اطلاعات وَ امنیَتِ کِشوَر | |
---|---|
![]() | |
מידע כללי | |
תחום שיפוט | ![]() |
סוכנות מחליפה | משרד המודיעין |
ראש | תימור בח'תיאר, נאצר מקדם |
הסַאוַאכּ (בפרסית: ساواک, שהוא קיצור של سازِمانِ اطلاعات وَ امنیَتِ کِشوَر; תעתיק: סאזמאן אטלאעאת ו אמנית כשור) היה ארגון במערכת הביטחון האיראני שהוקם על ידי מוחמד רזא שאה פהלווי והיה גוף קהילת המודיעין איראני המרכזי. שימש ארגון מודיעין וביטחון לאומי, וכמשטרה חשאית האחראית על ביטחון הפנים באיראן. הארגון נוסד על ידי מוחמד רזא שאה פהלווי ונועד בעיקרו לשרת את מטרותיו של האחרון. בנוסף ללדכא תנועות מרי והתמרדות נגד השלטון. תוך מיתון השאיפות האתניות-לאומיות של הקבוצות האתניות השונות הקיימות באיראן, לעיתים אף תוך איסור לימוד ההיסטוריה האתנית והשימוש בשפה.
הכשרה וגיוס
על מנת להכשיר את ארגון המשטרה החשאית החדשה שהוקמה בימיו של פהלווי, נעזרו בעלי תפקידים והוכשרו על ידי ה-CIA האמריקאי, וה-מוסד הישראלי.[1][2] הסוואכ פעל בין השנים 1957-1979 והתפרק בתקופת המהפכה האסלאמית על ידי שאפור בח'תיאר.[3]
בתקופת השאה תואר הסוואכ כ"מוסד הכי שנוא ושהכי יראים מפניו" וזאת לאור שיטות העינויים ועונשי המוות שהוחלו בזמן שלטון פהלווי.[4][5][6] יש הטוענים כי הסוואכ העסיק כ-60,000 עובדים, אך יש הטוענים כי העסיק רק כבין 4,000-6,000 איש.[7][8]
לאחר המהפכה האסלאמית פורק הסוואכ, כשרוב סוכניו ותומכי השאה ברחו לארצות הברית. יש הטוענים כי רוב סוכני הסוואכ הוצאו להורג בזמן המהפכה או גיוסו לטובת מטרות המהפכה האסלאמית. וזאת במקביל לרצון לבטל את צבא איראן שהיה נאמן לשאה והמרתו/החלפתו במשמרות המהפכה האסלאמית, דבר שלא קרה לאור תחילת מלחמת איראן-עיראק.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ SAVAK, Library of Congress Country Studies.
- ↑ יוסי מלמן, ראש המוסד לשעבר סבור כי לארצות הברית אסור להקל בסנקציות על איראן, סופהשבוע, 19 באוקטובר 2013
- ↑ Iran, Library of Congress Country Studies (pp 276).
- ↑ Intelligence (international relations) : Iran. (2008). In Encyclopædia Britannica.
- ↑ Federation of American Scientists "Ministry of Security SAVAK"
- ↑ intelligence (international relations) :: Iran. (2008). בתוך אנציקלופדיה בריטניקה.
- ↑ Dilip Hiro, Iran under the ayatollahs (1987), p. 96.
- ↑ Gholam Reza Afkhami, Life and Times of the Shah (University of California Press, 2009, ISBN 978-0-520-25328-5), p. 386.