סיגמא באוריון
| σ באוריון | ||
|---|---|---|
  | ||
| מיקומו של σ באוריון | ||
| נתוני תצפית | ||
| קבוצת כוכבים | אוריון | |
| בהירות | 3.66 | |
| נטייה | 00″ 36′ 02°- | |
| מאפיינים פיזיים | ||
| בהירות מוחלטת | 4.1- | |
| מרחק | 1,150 שנות אור | |
| עוצמת הארה | פי 3,650 מהשמש | |
| מערכת | ||
| כוכבים נלווים | σ באוריון E / D / C / B / A | |
| σ באוריון B / A | ||
|---|---|---|
 | ||
| σ באוריון במרכז למעלה מעל ערפילית ראש הסוס. הכוכב בצד שמאל הוא אלניטק | ||
| נתוני תצפית | ||
| קבוצת כוכבים | - | |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כחול | |
| בהירות | 4.2 / 5.1 | |
| מאפיינים פיזיים | ||
| בהירות מוחלטת | 3.5- / 2.6- | |
| רדיוס | 6 / 6 רדיוסי שמש | |
| מסה | 18 / 13.5 מסות שמש | |
| עוצמת הארה | פי 2,200 / 1,000 מהשמש | |
| טמפרטורה | 32,000 / 29,600 K | |
| σ באוריון C | ||
|---|---|---|
| נתוני תצפית | ||
| קבוצת כוכבים | - | |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית לבן | |
| בהירות | 9 | |
| מאפיינים פיזיים | ||
| בהירות מוחלטת | 1.25 | |
| מסה | 2.7 מסות שמש | |
| עוצמת הארה | פי 25 מהשמש | |
| טמפרטורה | 9,000 K | |
| σ באוריון E / D | ||
|---|---|---|
| נתוני תצפית | ||
| קבוצת כוכבים | - | |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כחול | |
| בהירות | 6.6 / 6.6 | |
| מאפיינים פיזיים | ||
| בהירות מוחלטת | 1.1- / 1.1- | |
| מסה | 7 / 7 מסות שמש | |
| עוצמת הארה | פי 250 / 250 מהשמש | |
| טמפרטורה | 22,500 / 22,500 K | |
σ (סיגמא) באוריון (σ Orionis) הוא מערכת של חמישה כוכבים בקבוצת הכוכבים אוריון בסמוך לערפילית ראש הסוס ולכוכב אלניטק שבחגורת אוריון.
תכונות
המערכת נמצאת במרחק של כ-1,500 שנות אור ממערכת השמש ומורכבת מחמישה כוכבים צעירים וחמים שנראים לעין ככוכב יחיד בעל בהירות מדרגה 3.66. הקרינה העל-סגולה של כוכבי המערכת מייננת ענני גז מימן שיוצרים ערפילית פליטה בצבע אדמדם. ערפילית זו מוסתרת בחלקה על ידי ערפילית הבליעה ראש הסוס.
σ באוריון B / A
שני הכוכבים הבהירים ביותר מבין החמישה הם זוג כוכבי הסדרה הראשית כחולים מסוגים ספקטרלים O9.5V ו-B0.5V הסובבים זה את זה במרחק של כ-90 יחידות אסטרונומיות ועם זמן הקפה של כ-170 שנים. המרחק הזוויתי ביניהם הוא כרבע שניית קשת בלבד כך שנחוץ טלסקופ גדול על מנת להפריד ביניהם. זוג הכוכבים מסיביים למדי עם כ-18 ו-13 מסות שמש ולכן יש להם גם טמפרטורת פני שטח גבוהה במיוחד - 32,000 ו-29,600 קלווין. עם רדיוס גדול פי 6 מרדיוס השמש, שני הכוכבים קורנים פי 35,000 ופי 30,000 מהשמש, אך כמעט כל הקרינה היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת ההארה הנראית שלהם היא "רק" פי 2,200 ופי 1,000 משל השמש.
σ באוריון C
כוכב זה הוא העמום ביותר מבין החמישה עם דרגת בהירות 9. זהו כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי A2V עם מסה של כ-2.7 מסות שמש,[1] טמפרטורת פני שטח של כ-9,000 קלווין ועוצמת הארה של פי 25 מהשמש. הכוכב מקיף את הזוג σ באוריון B / A במרחק של כ-3,900 יחידות אסטרונומיות וניתן להבחין בו באמצעות טלסקופ חובבים.
σ באוריון E / D
שני הכוכבים הרחוקים יותר במערכת הם כוכבי הסדרה הראשית כחולים מסוג ספקטרלי B2, מסה של כ-7 מסות שמש ועוצמת הארה של פי 250 מהשמש באור נראה ובערך פי 10 מכך בצרוף הקרינה העל-סגולה, כך שהבהירות הנראית שלהם היא מדרגה 6.5. σ באוריון D מקיף את הזוג המרכזי במרחק של כ-4,600 יחידות אסטרונומיות וגם בו ניתן לצפות באמצעות טלסקופ חובבים, בעוד ש-σ באוריון E נמצא במרחק של כ-15,000 יחידות אסטרונומיות מהזוג המרכזי, השקולות למרחק זוויתי של כ-40 שניות קשת, כך שניתן להבחין בו גם באמצעות משקפת איכותית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ J. A. Caballero: The brightest stars of the σ Orionis cluster, 2007
רישיון cc-by-sa 3.0