סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין[1].

ייתכן כי יוסף בן מתתיהו מזכיר במלחמות היהודים את סכנין בצורה סיגוף, כאחת מ-19 הערים אשר ביצר לקראת המרד הגדול ברומי[2]. תושביה נחשבו מהקנאים.

בספרות חז"ל היישוב נזכר רבות, בצורות "סכני", "סיכניא", "סיכנין", "סוכני" ו"סכנין". מן העיר יצאו חכמים, תנאים ואמוראים. גדול התנאים שיצא מהיישוב הוא חנינא בן תרדיון[3], וגדול האמוראים הוא יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשים[4].

בספר הזוהר מסופר על הינוקא מכפר סכנין, שהיה כינויו של ילד קדוש ממנו למדו חכמים לקח[5][6][6].

בקעת סכנין נחשבה לאחת הבקעות הפוריות בארץ ישראל[7]. עושר יבולי היישוב והבקעה מתואר במדרש חז"ל על כך שתאני המקום נטפו דבש: "אמר ר' שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר ר' יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש"[8].

בתחומי העיר סח'נין מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים היה הקבר אבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, הערך סיכנין
  2. ↑ מלחמות היהודים, ספר ב', פרק כ', תת-פרק ו'
  3. ↑ תוספתא, תענית, א, י.
  4. ↑ סחנין באתר בית יגאל אלון
  5. ↑ זוהר פרשת בלק, קפ"ו, א'
  6. 1 2 חלק ג', קפ"ח, ב'
  7. ↑ תוספתא, נידה, ג, ה, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ עמוד א, ספרי דברים האזינו ל"ב.
  8. ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.