סקי אלפיני
_01.JPG.webp)
סקי אלפיני הוא ענף ספורט חורף, בו המתחרים גולשים במורד הר במגוון של מסלולים, חלקם מהירים וחלקם טכניים. המטרה של הגולש היא לסיים את המסלול בזמן הקצר ביותר כאשר הוא מקפיד לעבור בין דגלים שנעוצים במסלול. מתחרה שלא הצליח לעבור בין זוג דגלים נפסל מאותה תחרות. אירועי גביע העולם בסקי אלפיני מאורגנים על ידי פדרציית הסקי הבינלאומית, ונערכים במגוון אתרי סקי באירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה. זהו סוג הסקי הלא עממי הפופולרי ביותר בעולם, והוא נפוץ בעיקר במדינות האלפים וסקנדינביה באירופה, ארצות הברית וקנדה.
סוגי סקי אלפיני
ישנם ארבעה סוגי מסלולים בסקי האלפיני, כולם מסלולי עקלתון הנבדלים זה מזה בצפיפות הדגלים ביניהם הגולש נדרש לזגזג:
סלאלום - זהו סוג המסלול האיטי ביותר, וגם הטכני ביותר. המתחרים צריכים לעבור בין זוגות דגלים קרובים אחד לשני ועם פריסה צפופה, מה שמחייב פניות חדות מאד כדי לעבור בין הדגלים תוך כדי שליטה מבוקרת במהירות הגוברת באופן טבעי בזמן המקצה. בשל הצפיפות של הדגלים זהו ענף הסקי האלפיני עם אחוז הפסילות הגבוה ביותר, הקושי הרב לשמר את המהירות בד בבד עם שימור היכולת לזגזג בין השערים מאלצת את הגולש להפעיל את כל יכולתו הפיזית בצורה מתפרצת כל שער מחדש, ובפרץ אנרגיה כזה כל אי דיוק בתזמון עלול להוציא את הגולש מהמסלול ללא שליטה. בכל תחרות בדרך כלל נפסל אחוז גבוה מהגולשים בגלל אי מעבר בין זוג דגלים.
סלאלום ענק - זהו מסלול מהיר יותר מסלאלום, ונחשב למקצה אשר בו, החשיבות היא למתחרה בעל היכולת הגדולה ביותר לשלב בין הצד הטכני ושימור המהירות. רוב הגולשים שמתמחים בסלאלום מתחרים גם בסלאלום ענק. הפניות חדות מעט פחות מבסלאלום, מה שמאפשר צבירת מהירות רבה יותר, לעיתים גם באזור 60–80 קמ"ש. בסלאלום ענק יש על-פי רוב פחות פסילות מבסלאלום.
סופר G (קיצור של סופר ג'יאנט סלאלום) - זהו מסלול מהיר משמעותית מהקודמים שהוזכרו, עם דגלים צפופים פחות ולכן מאפשר לגולש לצבור מהירות רבה. מקצה זה מוגדר כמקצה ה"טכני" של מקצה ה"דאון היל" שיוזכר בהמשך. במסלולים מסוימים ישנם קטעים בהם המתחרה מגיע למהירות של 110 קמ"ש ויותר.
גלישה במורד ("דאון היל") - זהו המסלול המהיר ביותר בסקי האלפיני. הדגלים מרוחקים מאד אחד מהשני ובצפיפות נמוכה מאוד, לרוב הפניות אינן חדות והמתחרה צובר מהירות אדירה, במסלולים מסוימים גולשים במהירות של למעלה מ-130 קמ"ש. בחלק ממסלולי הגלישה במורד, בונים את המסלול עם כמה תלוליות קטנות (Bumps) על מנת להקשות על המתחרים, אשר עקב תלוליות אלו משתדלים לא לקפוץ, אך במהירויות אלו גם ניתור לא מדויק יגרום למתחרה לזנק למרחק של עשרות מטרים. זהו מסלול פחות טכני ויותר פיזי. מספר הפסילות מועט, אולם בשל המהירות הרבה מתחרה שנופל נמצא בסכנת פציעה חמורה.
תחרויות
תחרויות בסלאלום וסלאלום ענק כוללות 2 מקצים, המתקיימים באותו מדרון אך במסלולים שונים (כלומר סידור השערים שונה בכל מקצה). הדירוג נקבע על פי הזמן המצטבר ב-2 המקצים. במיקצה השני המתחרים מזנקים בסדר הפוך למיקומם במיקצה הראשון. תחרויות בגלישה במורד וסופר ג'י כוללות רק מקצה אחד. גלישה במורד הוא המקצוע היחיד שבו המתחרים רשאים (ולמעשה חייבים) לערוך גלישות אימון על המסלול לפני התחרות.
בנוסף לתחרויות בכל מקצוע קיימת תחרות משולבת של גלישה במורד וסלאלום (שילוב אלפיני). בתחרות הזו מתקיימת קודם תחרות הגלישה במורד, ואחריה 2 מקצים של סלאלום. המסלולים יותר קצרים מבתחרויות הנפרדות. הדירוג נקבע על פי הזמן המצטבר בשלושת החלקים.
בתחרויות לגברים המסלולים יותר ארוכים משל הנשים. פרט לכך כל יתר הפרטים זהים.
ציוד
לכל אחד מארבעת המסלולים של הסקי האלפיני יש ציוד אופייני לו. ההבדלים העיקריים הם באורך מגלשי הסקי: מגלשיים ארוכים מעניקים מהירות רבה יותר אבל ככל שהמגלשיים ארוכים יותר השליטה של הגולש בפניות פוחתת. לכן בסלאלום הגולשים משתמשים במגלשי סקי קצרים יחסית בעוד שבגלישה במורד המגלשיים האופייניים הם ארוכים. גם מקלות-הסקי אותם אוחז הגולש משתנים, בענפים הטכניים המקלות ישרים בעוד שבענפים המהירים המקלות מעוקלים. כל הגולשים מחויבים לחבוש קסדה, ובמסלולים הטכניים ישנם מיגונים שונים על הרגליים, הידיים והפנים כדי למנוע פגיעה בגולש מהדגלים הפזורים על המסלול.
דירוגים ואלופי הגביע העולמי
לכל אחד מהמקצועות בסקי האלפיני יש דירוג עולמי משלו. בנוסף ישנו דירוג כללי של סבב הגביע העולמי והוא התואר היוקרתי ביותר, שקלול של הישגי הגולש מכל הענפים של הסקי האלפיני. גולש יכול לזכות בתואר הכללי מבלי לזכות באף אחד מהענפים, ולחלופין גולש יכול לזכות בדירוג הכללי מבלי להשתתף כלל בחלק מהענפים.
אלופות ואלופי הגביע העולמי
| שנה | גולשת | מדינה | גולש | מדינה |
|---|---|---|---|---|
| 1995 | פרני שניידר (3) |  | אלברטו טומבה |  |
| 1996 | קטיה זייצינגר |  | לאסה קיוס |  |
| 1997 | פרנילה וויברג |  | לוק אלפאנד |  |
| 1998 | קטיה זייצינגר | | הרמן מאייר (1) |  |
| 1999 | אלכסנדרה מייסניצר | | לאסה קיוס | |
| 2000 | רנטה גוטשל | | הרמן מאייר (2) | |
| 2001 | יניצה קוסטליץ' (1) |  | הרמן מאייר (3) | |
| 2002 | מיכאלה דורפמייסטר | | סטפן אברהארטר (1) | |
| 2003 | יניצה קוסטליץ' (2) | | סטפן אברהארטר (2) | |
| 2004 | אניה פארסון (1) | | הרמן מאייר (4) | |
| 2005 | אניה פארסון (2) | | בודי מילר (1) |  |
| 2006 | יניצה קוסטליץ' (3) | | בנג'מין רייך | |
| 2007 | ניקול הוספ | | אקסל לונד סוונדל (1) | |
| 2008 | לינדזי וון (1) | | בודי מילר (2) | |
| 2009 | לינדזי וון (2) | | אקסל לונד סוונדל (2) | |
| 2010 | לינדזי וון (3) | | קרלו ינקה | |
| 2011 | מריה ריש | | איוויצה קוסטליץ' | |
| 2012 | לינדזי וון (4) | | מרסל הירשר (1) | |
| 2013 | טינה מזה |  | מרסל הירשר (2) | |
| 2014 | אנה פנינגר (1) | | מרסל הירשר (3) | |
| 2015 | אנה פנינגר (2) | | מרסל הירשר (4) | |
| 2016 | לארה גוט | | מרסל הירשר (5) | |
ראו גם
קישורים חיצוניים
| ענפי ספורט אולימפיים | |
|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0