סרגיי קירוב

סרגיי מירונוביץ' קירוב (Сергей Миронович Киров;‏ 27 במרץ 1886 - 1 בדצמבר 1934), היה מדינאי סובייטי וממקורביו של הרודן יוסיף סטלין. היה ראש העיר לנינגרד משנת 1926 עד רציחתו בדצמבר 1934.

ביוגרפיה

נולד בשם סרגיי קוסטריקוב בעיר אורז'ום שבמחוז ויאטקה (כיום מחוז קירוב). היה פעיל מפלגה החל משנת 1904. במרוצת השנים קיבל כמה תפקידים. בשנת 1926 נשלח ללנינגרד במטרה להחליף את גריגורי זינובייב בראשות הממסד העירוני. במשך שמונה השנים האחרונות לחייו היה קירוב מזכיר המפלגה הקומוניסטית הסובייטית בלנינגרד, והיה למעשה השליט הכול יכול של לנינגרד. קירוב היה עושה דברו של סטלין ופעל בנאמנות לחיסול מתנגדי סטלין.

ב-1 בדצמבר 1934 נרצח קירוב בן ה-48 בלנינגרד. הרצח בוצע על ידי צעיר בשם לאוניד ניקולאיב. הגרסה הרשמית הייתה כי המתנקש פעל בשליחותם של אויבי סטלין. סטלין נקט בגינוני אבל לאומי כבד על מות קירוב. היה זה רצח פוליטי שהיווה ציון דרך בבניית שלטון האימים של סטלין.

בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית ב-1956 רמז ניקיטה חרושצ'וב, בנאומו המפורסם על פשעי סטלין - "הנאום הסודי", כי קירוב נרצח בפקודת סטלין. עם זאת, חשיפת הארכיונים הסובייטים לא גילתה מעורבות אישית של סטלין ברצח.^[1]

מורשת הרצח

רצח קירוב היה אות הפתיחה לתחילת הטיהורים הגדולים - סחרחרת של מאסרים וטיהורים ששיאם היה בחיסול רוב אנשי צמרת המפלגה הקומוניסטית (ובהם בכירי המפלגה כניקולאי בוכארין, גרגורי זינובייב ולב בוריסוביץ' קמנייב) במשפטי ראווה שנודעו בשם משפטי מוסקבה, שבהם הואשמו כבוגדים, מרגלים ושליחי מעצמות זרות, והוצאו להורג בעקבות הודאות שהוצאו מהם בכפייה. המהלך כלל הגליית מיליונים למחנות כפיה בסיביר ובחוג הקוטב, וחיסול צמרת הצבא האדום, דבר שהביא לתוצאות הרות אסון בחודשים הראשונים של פלישת הנאצים לברית המועצות. במהלך שנת 1935 מלנינגרד עצמה הוגלו מעל 36 אלף תושבים, מערכה זו נקראה זרם קירוב.

סיבת הרצח המשוערת היא כי קירוב, שהיה דמות כריזמטית, החל להאפיל על סטלין וגרם לסטלין החשדן לחשוש מפניו כמי שמסכן את מעמדו. מאידך קיימת גם גרסה כי קירוב יצר אופוזיציה אמיתית לסטלין והיווה סכנה ממשית לשלטונו. הוא נקבר בבית הקברות של חומת הקרמלין.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

ראשי העיר סנקט פטרבורג
האימפריה הרוסית	אלכסנדר מנשיקוב  •  כריסטופור מיניך  •  וסילי סלטיקוב  •  פיודור נאומוב  •  אלכסיי טטישצ'ב  •  ניקולאי קורף  •  ניקולאי צ'יצ'רין  •  דמיטרי וולקוב  •  אלכסנדר גוליצין  •  יעקב ברוס  •  ניקיטה רילייב  •  פיודור בוקסהוודן  •  פיוטר פאלן  •  מיכאיל גולנישצ'ב-קוטוזוב  •  מיכאיל קאמנסקי  •  פיוטר אלכסנדרוביץ' טולסטוי  •  סרגיי ויאזמיטינוב  •  דמיטרי לובאנוב-רוסטובסקי  •  אלכסנדר בלאשוב  •  מיכאיל הְראברנוביץ'  •  פאבל גולנישצ'ב-קוטוזוב  •  פיוטר אסן  •  אלכסנדר קאוולין  •  מאטוויי חרפוביצקי  •  דמיטרי שולגין  •  פאבל איגנאטייב  •  אלכסנדר סובורוב פיודור טרפוב  •  אלכסנדר זורוב  •  יוסיף רומייקו-גורקו  •  מיכאיל לוריס מליקוב  •  ניקולאי בראנוב  •  אלכסנדר קוזלוב  •  פיוטר גרסר  •  ויקטור פון ואל  •  ניקולאי קלייהלס  •  איוואן פולון  •  דמיטרי טרפוב  •  ולדימיר דדיולין  •  ולדימיר פון דר לאוניץ  •  דניאיל דראצ'בסקי  •  אלכסנדר אובולנסקי  •  אלכסנדר באלק	סמל סנקט פטרבורג
ברית המועצות	ניקולאי שכיידזה  •  לאון טרוצקי  •  גריגורי זינובייב  •  סרגיי קירוב  •  אנדריי ז'דאנוב  •  פיוטר פופקוב  •  וסילי אדריאנוב  •  פרול קוזלוב  •  איוואן ספירידונוב  •  וסילי טולסטיקוב  •  גריגורי רומנוב  •  לב זייקוב  •  יורי סולובייב  •  בוריס גידאספוב  •  אלכסנדר שצ'לקאנוב
הפדרציה הרוסית	אנאטולי סובצ'אק  •  ולדימיר יעקבלב  •  אלכסנדר בגלוב  •  ולנטינה מטוויינקו  •  גאורגי פולטאבצ'נקו