עטלפון לבן-שוליים
| עטלפון לבן-שוליים | ||
|---|---|---|
  | ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה | בעלי חיים | |
| מערכה | מיתרניים | |
| מחלקה | יונקים | |
| סדרה | עטלפים | |
| תת-סדרה | עטלפים קטנים | |
| משפחה | נשפוניים | |
| סוג | עטלפון | |
| מין | עטלפון לבן-שוליים | |
| שם מדעי | ||
 | ||
| תחום תפוצה | ||
 | ||
עטלפון לבן-שוליים (שם מדעי: Pipistrellus kuhlii) הוא מין של עטלף. העטלפון לבן-השוליים הוא עטלף חרקים הנפוץ באירופה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון, לרבות ארץ ישראל. למעשה, זהו עטלף החרקים הנפוץ ביותר בישראל.
העטלפון לבן-השוליים שוקל בין 5 ל-8.5 גרם וגודלו אינו עולה על זה של כף יד. הוא נקרא כך על שם פס בהיר בקצה כנפיו. זהו עטלף קטן הניזון מחרקים. הוא חי במגוון אקלימים: מאקלים ממוזג, עבור באקלים טרופי וכלה באקלים ים-תיכוני. עטלפון קטן זה הוא צייד חרקים יעיל ביותר: הוא צד חרקים בגדלים שונים מהאוויר, מהקרקע ומעל צמחים. בשל יכולתו לטרוף כמות גדולה של חרקים מדי לילה הוא נחשב למדביר ביולוגי מבוקש.
בניגוד לעטלפי חרקים רבים, העטלפון לבן-השוליים אינו לן בעיקר במערות, אלא בעיקר בעליות גג, בקתות עץ, ענפי עצים ונקרות עצים. התנהגות זו הגנה עליו כאשר מערות עטלפים רבות הודברו בגז רעיל בשנות ה-60 של המאה ה-20 ופגעו פגיעה קשה בעטלפים שדרו בהן. בכך ששרד את ההדברה הגדולה ובזכות חיותו גם במשכנות האדם הפך העטלפון לבן-השוליים לעטלף החרקים הנפוץ בישראל. אוכלוסייתו בישראל נאמדת בעשרות עד מאות אלפי פרטים.[1]
עם התגברות ההתיישבות בנגב, החל העטלפון לבן-השוליים לחדור גם לחבל ארץ זה וניתן לראותו צד חרקים ליד פנסי תאורה.
קישורים חיצוניים
- מידע באתר IUCN
- עטלפון לבן שוליים במדור עטלפי ישראל, עמותת מן השדה
- ארז ארליכמן, רמת-גן: תיבות קינון למען עטלפי החרקים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2007
- עטלפון לבן-שולים, לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל - בעלי חיים, כרך 2, עמ' 147, באתר כותר
הערות שוליים
- ↑ פרופ' יורם יום-טוב, "הרואים את הקולות: עטלפים - בין מיתוס למציאות", הוצאת החברה להגנת הטבע, 2018. עמ' 214–216.
רישיון cc-by-sa 3.0