עטרת
![]() | |
![]() | |
מחוז | יהודה ושומרון |
מועצה אזורית | מטה בנימין |
גובה ממוצע[1] | 698 מטר |
תאריך ייסוד | 1981 |
תנועה מיישבת | אמנה |
סוג יישוב | יישוב קהילתי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
- אוכלוסייה | 913 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.8% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת גוש דן רגילה) ![]() ![]() עטרת | |
http://www.ateretnet.net |
עֲטֶרֶת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי אפרים, בתחומה המוניציפלי של המועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן 1.5 ק"מ דרומית מערבית לרוואבי וכ-5 ק"מ מזרחית להתנחלות נווה צוף.
מקור השם

בתחילה נקרא היישוב החדש נווה צוף ב', עקב סמיכותו ליישוב נווה-צוף הקיים. בהמשך התקבל השם "עטרת", בזיקה לשמה של העיר המקראית עֲטָרוֹת שבנחלת שבט אפרים[2]. זאת, בשל הסמיכות לכפר עטארה, המשמר שם זה.
גאוגרפיה

היישוב ממוקם על הר בגובה 762 מטר, כאשר ממערב לו נמצאות רק גבעות נמוכות ממנו. מעטרת ניתן להשקיף על השפלה ועל מישור החוף של ישראל מחדרה בצפון ועד לאשקלון בדרום. עטרת ממוקמת סמוך לכביש 465 - כביש חוצה בנימין.
אקלימה של עטרת הוא אקלים סובטרופי ים תיכוני, Csa לפי שיטת קפן. הקיץ בעטרת חם ויבש, והחורף קר וגשום. פעם בכמה שנים יורד בעטרת שלג.
הקמת היישוב
התיישבות ראשונית

החלטת ממשלה ראשונה בנושא הרחבת היישוב נווה-צוף התקבלה ב-20 בדצמבר 1978[3]. ההחלטה הספציפית על הקמת היישוב החדש בשם "עטרת" כ- 5 ק"מ דרום-מזרחית לנווה-צוף נרשמה בתאריך 6 בדצמבר 1981[4]. היישוב בפועל הוקם באוגוסט 1981, על ידי שלוש משפחות דתיות אשר אליהן הצטרפו כבר בשנה הראשונה 8 משפחות נוספות [5].
שלבים בהתפתחות היישוב
- בשנת 1998 ביוזמת קבוצת תושבי עטרת הוקמה ישיבה תיכונית מוזיקלית: ישיבת כינור דוד.
- היישוב ידע תקופה קשה בשנים 2000–2002, כתוצאה מהדרדרות במצב הביטחוני.
- בשנת 2006 מוקמו ביישוב 7 קרוואנים חדשים, שאוכלסו במהלך 2007.
- בתחילת 2008 החל ביישוב מבצע של מכירות יחידות דיור מסוג 'אשקובית', לתושבי היישוב, שגרו עד כה בשכירות. בנוסף, נבנו בשנה זו 10 יחידות דיור זמניות המיועדות לאיכלוס על ידי קליטת חוץ.
- בשנת 2010 מנה היישוב 100 משפחות.
- בקיץ 2011, אז חגג היישוב 30 שנה להקמתו, התחיל פרויקט בניה חדש ביישוב על ידי "אמנה". הפרויקט תם לקראת סוף 2013.

שכונות
- שכונת חרמון
- שכונת מירון
- שכונת תבור
- השכונה החדשה-שכונת התכלת.
אוכלוסייה
אוכלוסיית עטרת מורכבת כולה מיהודים השייכים לזרם דתי-לאומי, כשמרבית המשפחות הן משפחות צעירות עם ילדים. רוב תושבי עטרת ילידי הארץ. כמחצית מתושבי היישוב הבוגרים הם בעלי תארים אקדמיים[6]. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב.
שנה | מספר
התושבים |
---|---|
1993 | 213 |
1994 | 230 |
1995 | 253 |
1996 | 242 |
1997 | 260 |
1998 | 268 |
1999 | 287 |
2000 | 302 |
2001 | 307 |
2002 | 320 |
2003 | 349 |
2004 | 350 |
2005 | 373 |
2006 | 406 |
2007 | 438 |
2008 | 469 |
2009 | 763 |
2010 | 770 |
הנהלת היישוב
היישוב מנוהל בידי מזכירות של חמישה חברים (כולל יו"ר מזכירות) הנבחרים על ידי תושבי היישוב, ומזכיר היישוב.
אתרים תיירותיים

- "קלעת אל-אסד"-"פסל האריה" - פסל השוכן לצד הכביש, למרגלות היישוב. פסל טבעי זה, בו לא נגעה יד אדם, מהווה דוגמה לתצורות הסלעים והאבנים באזור זה.
- מעיין עטרת-המעיין שופץ לאחרונה (2013) ודרך הגישה אליו נסללה מחדש.
- יער נווה-צוף
- אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים
- אתר ארכאולוגי מתקופת המשנה.
כלכלה ושירותים
תעשייה ומסחר
בעטרת קיים אזור תעשייה קטן, הכולל נגרייה, מפעל מוצרי מתכת ומספר מחסנים.
פועלת ביישוב חנות מכולת. בנוסף פעמיים בשבוע ביישוב פתוחה ירקניה. פעם בשבוע פתוח דוכן פלאפל.
שירותי בריאות
ביישוב פועל סניף קופת-חולים "לאומית". 3 פעמים בשבוע ניתן לקבל בסניף שירותי רופא משפחה, רופא ילדים ואחות. שירותי רפואה דחופה ניתן לקבל בסניף טר"ם בעיר מודיעין. בנוסף, ביישוב נמצא בכוננות אמבולנס וצוות חובשי מד"א מחברי היישוב.
תחבורה
אוטובוס קו 468 של חברת אגד עובר דרך היישוב מספר פעמים ביום ומחבר אותו לירושלים ולמודיעין. מועצה אזורית מטה בנימין מפעילה מערך הסעות תלמידים לבתי ספר אזוריים. ביישוב 2 תחנות אוטובוס. עקב דלות יחסית של התחבורה הציבורית, ביישוב מקובלת תנועה בטרמפים, כולל פורום יישובי לאיתור יעדים נדרשים.
מוסדות תרבות וחינוך


בתי-ספר
המוסד החינוכי העיקרי ביישוב הוא ישיבת כינור דוד - הישיבה התיכונית במגמה מוזיקלית היחידה בישראל.
היישוב מספק מסגרות חינוכיות לגילאים 0–6 שנים, באמצעות קבוצות מעון עד גיל 3 וגני ילדים ברמות טרום-טרום-חובה, טרום-חובה וחובה. בית הספר היסודי אליו משתייכים ילדי עטרת ממוקם בנווה צוף. חטיבת ביניים לבנים נמצאת בבית-אל ואולפנת בנות ביישוב עפרה.
פנאי

ביישוב מתקיימות פעילויות תרבות וניתנים שירותי תרבות שונים לכל הגילאים. ביניהם:
שירותי דת
בהיותו יישוב דתי, חברי עטרת משקיעים בשירותי דת שונים. ביישוב פועלים 3 בתי כנסת (בית כנסת מרכזי, בית כנס ספרדי ובית כנסת תימני "עטרת תימן"). ביישוב פועל מקווה, תלמוד-תורה לגילאי גן ובית הספר, מערך שיעורי לכל הגילאים בשבתות ובחגים, קבוצת הדף היומי. רב היישוב הוא הרב עזריאל אריאל (בנו של הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת-גן).
בחודש ספטמבר 2014 הונחה אבן הפינה לבנין בית הכנסת שישלב בתוכו מקום תפילה לכל העדות ביישוב.
קישורים חיצוניים
- אתר היישוב עטרת
- עטרת באתר המועצה האזורית מטה בנימין
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוקים ב'-ה', ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק י"ג.
- ↑ 334 - הת/3 – 20/12/78 – הרחבת היישוב נווה צוף (נבי סלח) על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום. "מחליטים : הועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית רושמת לפניה את הודעת היו"ר כי במסגרת תוכנית אב להקים אשכול יישובים או שכונות קהילתיות באזור נווה צוף, יעלה בקרוב על הקרקע גרעין שני לשם מימוש המדיניות בדרך הרחבת המקום והקמתו של יישוב קהילתי."
- ↑ 310 - (הת/12) – 6/12/81 – עטרת (נווה צוף ב'). "מחליטים : בהמשך להחלטה מס. הת/3 של הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית, מיום כ' בכסלו תשל"ט (20/12/78) בעניין הרחבת נווה צוף על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום – הוועדה להתיישבות רושמת לפניה את ההודעה בעניין הקמתו של היישוב בשם עטרת בנקודת ציון מרכזית 167156, כ – 5 ק"מ מדרום מזרח לחלמיש."
- ↑ עטרת
- ↑ נתוני מפקד אוכלוסין משנת 2008
- ↑ «Peace Now-CBS» שלום עכשיו
|

רישיון cc-by-sa 3.0