עינות ציפורי

עינות ציפורי
עינות ציפורי
שם נוסף עין ציפורי
מיקום המעיין
מדינה ישראל
אזור הגליל התחתון
נתוני המעיין
ספיקה ממוצעת מליון מטר מעוקב לשנה
גישה למעיין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:מפה בשורה 315: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

עינות ציפורי היא קבוצת מעיינות הנמצאים בקרבת ציפורי וזורמים לנחל ציפורי. שפיעתם היא מליון מטר מעוקב לשנה[1].

ארכאולוגיה

מעל הנביעה הגדולה ביותר, "עין ציפורי", נמצא מבנה עתיק שאיננו מתוארך. בסמוך לנביעה נמצאו שרידי כפר שהיה מיושב עד התקופה הרומית[2].

ב-3 ביוני בשנת 1187 יצאו מהאזור הזה כוחותיה של ממלכת ירושלים בפיקודו של גי דה ליזיניאן לקרב קרני חיטין, שבו ניגפו מול כוחותיו של צלאח א-דין.

היישוב העתיק

בשנת 2012, כחלק מהעבודות שביצעה חברת נתיבי ישראל להרחבת כביש 79, נערכה סמוך לעין ציפורי חפירת הצלה על ידי רשות העתיקות. החפירות הקיפו שטח של כ-200 דונם, לאורך 800 מטר, בשני צדי הכביש. באתר עין ציפורי, שמשתרע מדרום למעין עין-ציפורי.

בחפירה התגלה יישוב קדום גדול. זהו האתר הגדול ביותר שמזוהה עם "תרבות ואדי רבה", שהתקיימה בארץ ישראל לפני אלפי שנים. החפצים שנמצאו באתר מלמדים שבחברה באותה תקופה היה ריבוד חברתי וכן היו לתושבי המקום קשרים עם תרבויות אחרות במרחק של אלפי קילומטרים. בין השאר, נחשפו במקום כלי חרס מעוטרים בצבעים וחריטות שאופייניים לתרבות זו. על אחת האבנים אפשר לזהות חריטה של שני יענים, משורטטים בסכמטיות, דבר מעיד על השפעה של תרבות מסופוטמית וסורית ועל רובד חברתי שכלל שכבת עילית, שצרכה מוצרי יוקרה שיובאו מארצות רחוקות. ממצא אחר הוא כלי צור, גרזנים ולהבים, חלקם עשויים אבן אובסידיאן, שמקום החציבה הקרוב ביותר שלה הוא בטורקיה, וקבוצה של קעריות עשויות אבן ביד אמן, באחת מהן נמצאה מחרוזת שהורכבה מ-200 חרוזי אבן בגוני שחור, לבן ואדום. בחפירות התגלו גם פסלוני פולחן בצורת בעלי חיים, שמלמדים על חשיבות החיות המבויתות באותה תקופה. כמו כן, נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בכל אגן המזרח התיכון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.