ערן אורטל

ערן אורטל
ערן אורטל.jpg
שנות הפעילות

1989–1993, 1999 -

תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

ערן אורטל (נולד בשנת 1971) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המכהן כמפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.

ביוגרפיה

אורטל נולד בבת ים. התגייס לצה"ל לגרעין נח"ל בשנת 1989 ושירת בחיל האיסוף הקרבי בלבנון ובשטחי יהודה ושומרון. בשנת 1993 השתחרר מצה"ל ולמד תואר ראשון בהיסטוריה ומדעי המדינה ותואר שני בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1999 חזר לצה"ל כחוקר במרכז לחקר מערכות (מנת"ם) באגף התכנון. בשנת 2004 עבר לחטיבת המבצעים. בשנת 2012 סיים קורס מפקדי חטיבות. בשנת 2013 החל ללמוד במכללה לביטחון לאומי ושימש שם גם כעמית מחקר. בשנת 2014 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש צוות החשיבה במרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית. בשנת 2019 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד המרכז.

עיקרי עבודתו

בשנות פעילותו במרכז דדו אורטל מצטייר כמי שמוביל גישה ביקורתית כלפי הנחות יסוד וצורות פעולה מערכתיות מקובלות בצה"ל, בתחומי אסטרטגיה והפעלת כוח כמו גם בהיבטי בניין הכוח. אורטל מקדם גישה מתחום אמנות המערכה[1], ובמסגרת תפקידו ייסד את כתב עת לטרנספורמציה צבאית ולאמנות המערכה - בין הקטבים, הכולל מאמרים בליבת העיסוק הצבאי מטעם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון[2]. כתב העת "בין הקטבים" זוכה להכרה ככתב העת המקצועי המוביל בישראל בתחומי מחשבה צבאית ומעורר הדים בישראל ומחוצה לה[3].

ביקורת על תפיסת צה"ל

אורטל, יחד עם אז תא"ל תמיר ידעי תיאר את דפוס הפעולה של צה"ל מאז מבצע דין וחשבון ועד למועד פרסום העבודה (ינואר 2013) כדוקטרינה דה-פקטו, אותה כינו "פרדיגמת מבצעי ההרתעה"[4]. אורטל וידעי תיארו את הסיבות המרכזיות לעליית הפרדיגמה הזו - עליית יכולות האש מנגד, ירידת הכדאיות והרלוונטיות לכאורה של רעיון ההכרעה הצבאית, ועליית הרעיון של אכיפה וענישה כלפי הגורם המדינתי. לטענת אורטל וידעי הניסיון מורה כי הפרדיגמה הזו מגיעה למבוי סתום, ולרוב לא משיגה את מטרותיה. הקושי הוא גם אופרטיבי (קושי של צה"ל לייצר רציפות בלחימה) וגם אסטרטגי (קושי להשיג את ההרתעה בפועל). בפועל, האסטרטגיה הישראלית מונעת יותר מרצון להימנע מסיכונים מאשר מרצון להגיע להישגים אסטרטגיים. לאור זאת, הם טענו כי יש לייצר בצה"ל תשתית תפיסתית ומעשית שתאפשר לחזור לגישה ההכרעתית של צה"ל מול כוחות אויב. ביקורות על התנהלות צה"ל במבצע צוק איתן ציטטו את עבודתם של ידעי ואורטל כ"התבוננות פקוחת עיניים" על השינוי שהתקיים בצה"ל וישראל[5] וכ"מאמר פורץ דרך"[6].

משמעויות מעשיות

אורטל ניתח כמה מהסוגיות המרכזיות שהעסיקו את צה"ל ומדינת ישראל בשנים האחרונות, כמו התמרון היבשתי, תופעת איום המנהרות, איום הרקטות והטילים ומערכת הלמידה וההשתנות של צה"ל. במחקרו על סוגיית התפתחות איום המנהרות חוצות הגבול[7] הוא מבקר את מערכת הלמידה האסטרטגית של צה"ל. במחקר אחר בנושא, "במעמד צד אחד" שפורסם גם בכתב העת resmilitaris[8] הוא מצביע על הקשר שבין איום הרקטות מעזה לבין חופש החפירה היחסי ממנו נהנה חמאס עד 2014. מסקנתו היא שהעדר מענה צבאי לאיום הרקטות הוא מרכיב חסר באסטרטגייה המדינית של התנתקות וסיום סכסוכים, והוא מסביר קריטי להתהוות תופעת המנהרות. המחקר זכה לשבחים כ"נוקב ומבריק" [9]. עבודתו הייתה מרכזית בפיתוח תפיסת התמרון היבשתי העתידי בזרוע היבשה, הגם שבמאמריו נמתחת לא פעם ביקורת על היישום האיטי והחסר בעיניו של תפיסות אלה[10]. חלק מהפערים שמופו במחקריו לאורך השנים, כמו ביקורת על מערכת בניין הכוח המטכ"לית ומערכת הלמידה האסטרטגית[11], התקבלו בפועל על ידי צה"ל, כפי שעולה מרפורמות שבוצעו כבר בתר"ש "תנופה" של הרמטכ"ל אביב כוכבי ובהם הקמת חטיבת שיטות לחימה וחדשנות (שילו"ח), פיצול אגף התכנון בצה"ל לשני אגפים נפרדים - אחד לבניין הכוח והשני לאסטרטגיה ואיראן, ועוד. במישור הפעלת הכוח ובניינו, הרעיונות שתיאר אורטל במאמריו לאורך השנים נראים דומים לעקרונות תפיסת ההפעלה לניצחון שגובשה לאחרונה על ידי הרמטכ"ל כוכבי[12].

תהליכים אסטרטגיים בזרועות צה"ל

אורטל שימש כגורם משמעותי בתהליכי חשיבה אסטרטגיים שהתקיימו באמ"ן ("מעשה אמ"ן")[13] ובזרוע היבשה ("יבשה באופק")[14]. שני התהליכים מתארים בחינה ביקורתית של התפקוד של המערכים למול השינוי בעולם (המתוארת כ"בירור ההיסט"), ומענה תוך שימוש בפוטנציאל של העולם המשתנה, בעיקר מתחום הפיתוח הטכנולוגי. בשני המקרים, אורטל חוזר לתהליך מספר שנים מאוחר יותר ובוחן מדוע השינוי המקווה לא הצליח ברמה המקווה[15].

דיגיטציה ורשתות בצה"ל

אחד הנושאים בהם אורטל עוסק באופן שיטתי הוא נושא הדיגיטציה והרתימה של עולם הרשתות לכדי פרדיגמת לחימה התואמת את הפוטנציאל של המהפכה התעשייתית הרביעית. אורטל עסק בכך הן במסגרת "מעשה אמ"ן", תהליך אסטרטגי שנערך באגף המודיעין של צה"ל בשנים 2010–2011 בראשות ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, וכן במסגרת תהליך "יבשה באופק" של זרוע היבשה בשנים 2014–2017 בראשות מפקדי הזרוע אז - האלוף גיא צור ואחריו האלוף קובי ברק. אחר התפתחות החשיבה הצה"לית בנושא אפשר לעקוב בגליונות כתב העת "בין הקטבים" שהוקדשו ל"רשתיות", "צבא וטכנולוגיה בעידן המידע", "סייבר", "יבשה", "טרנספורמציה דיגיטלית" ועוד.

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ↑ מרכז דדו, אמנות אופרטיבית (עמ' 2), www.idf.il
  2. ↑ "מפקדי מרכז דדו" בתוך אתר צה"ל
  3. ↑ עמוס הראל, דו"ח צוק איתן לא יעסוק בשאלה המרכזית שצריכה לעניין את ישראל, באתר הארץ
  4. ↑ ערן אורטל ותמיר ידעי, 'פרדיגמת סבבי ההרתעה' - דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום, עשתונות 1, 2013, עמ' 7
  5. ↑ עפר שלח, "האומץ לנצח", תל אביב: ידיעות ספרים, 2015, עמ' 52-53.
  6. ↑ יהודה וגמן, סוף סוף עפר שלח מצא את “האומץ לנצח”, אתר מידה
  7. ↑ אורטל ופלג, "זה הקטן גדול יהיה - החמצת התהוויות במטה הכללי", צה"ל, מרכז דדו
  8. ↑ Eran Ortal, RES MILITARIS - Revue européenne d'études militaires, www.resmilitaris.net, ‏march 2019
  9. ↑ אלוף (מיל') גרשון הכהן, ההתנתקות בעזה - שיעור לחותרי נסיגות נוספות, www.makorrishon.co.il, ‏12/8/2019
  10. ↑ אורטל, מבולבלים? גם אנחנו! - פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק" – אל"ם ערן אורטל, בין הקטבים גליון 16-17
  11. ↑ למשל בשישה גליונות "בניין הכוח" ו"מטה כללי" של בין הקטבים, ובמאמריו "אוקיינוס של חדשנות" במערכות 471
  12. ↑ טל לב רם, יחידה רב-ממדית חדשה, שיפור הגמישות המבצעית: התוכניות של צה"ל, מעריב אפריל 2019 https://www.maariv.co.il/news/military/Article-694939
  13. ↑ אלוף אביב כוכבי ואל"ם ערן אורטל, 'מעשה אמ"ן' - שינוי קבוע במציאות משתנה, בין הקטבים, עמ' 9-57
  14. ↑ אלוף גיא צור, 'יבשה באופק' – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי, בין הקטבים 6, 2016, עמ' 93
  15. ↑ ערן אורטל, לצאת מהגדר - לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ"ן, בין הקטבים 18, דצמבר 2018, עמ' 76. ערן אורטל, מבולבלים? גם אנחנו! - פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק", בין הקטבים 16–17, יוני 2018.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.